14 באוקטובר 2016

אדם יוצא להרוג

אדם יוצא להרוג
הוא קם בבוקר, מצחצח שיניו, מתקלח
מנשק את אימו, את אשתו, את ילדיו
כמו אומר, נתראה אחר כך

אדם יוצא להרוג
אומרים לו, שהוא גיבור
אומרים לו, שהמולדת זקוקה לו
אומרים לו, שהמאבק לחירות מונח על כתפיו

אדם יוצא להרוג
הוא נוטל את נשקו, ויוצא מן הבית
הוא זוכר את המתים, את יקיריו, שנרצחו במהלך חייו
הוא זוכר את הפצועים, חבריו, שנפגעו באיזו מתקפה

אדם יוצא להרוג
הוא חושב על העם שלו, על גבורתו
הוא חושב על הטירוף שבמאבק
הוא  חושב על חוסר התוחלת שבכל זה, ולמרות זאת

אדם יוצא להרוג
לא את מי, הוא מחפש, אלא את מה
לא אדם הוא מבקש לקפד, אלא רעיון, שאיפה
לא חיים הוא רוצה לקחת, אלא את התקווה

אדם יוצא להרוג
הוא רואה מולו את העם, את המולדת, את המאבק
הוא רואה מולו את יקיריו, ואת הפחד בפניהם
הוא רואה מולו את הקרבתו, את המחיר אותו ישלם, אולי אף בחייו

אדם יוצא להרוג
ורק את קורבנותיו לא יראה


תגובה 1:

יוסףה מקייטון אמר/ה...

בגלל שזה לא וורדפרס אני לא יכול לעשות "לייק" (למה שמישהי יבחר בblogger כפלטפורמה? לא ברור) אבל יופי של ציטוט ורלבנטי תמיד אז: לייק!