5 באוגוסט 2014

אמצע התמוז

כתב "מעריב" אבירם זינו התלווה לכוח צה"ל שנכנס לרצועה. בדיווח מלא פאתוס ומגויס (במלותיו: "אני לא מנסה להיות אובייקטיבי") הוא מספר כמה שמח להצטרף לכוח החמוש הנכנס לרצועת עזה ("החיוך שלא הצלחתי למחוק מאז הודיעו לי שאני נכנס") ומתאר בהערצה את מפקד החטיבה, שיש לו ארבעה ילדים וגם סיים לימודי משפטים ומינהל עסקים. הדיווח שלו דומה לשיחת מורשת קרב בקפה השכונתי של מילואימניקים שמשתפים את חבריהם בחוויות מהמילואים, זרוע ראשי תיבות (תרג"ד, פצמ"ר, מג"ד, אג"ם, יו"ש) בלי פירושים, כאילו מכוון את דבריו מראש ל"מביני עניין". לחבר'ה.
הוא כותב על נסיעה ברכב המשוריין, על החום, על חייל שמציע לו מים, על ירי פצצות, ואז הוא כותב:

סריקת השטח מבציעה [הטעות במקור] באופן ברור על ירי מכיוון בית הספר של אונר״א במרכז הרצועה. הפקודה ניתנת ונורה טיל תמוז לעבר בית הספר. אלוף הפיקוד שיגיע לחמ״ל של החטיבה מאוחר יותר אומר בתגובה, ״זו דוגמא נוספת לשימוש הציני של חמאס במתקנים אזרחיים למטרות טרור״.

וכך, בהינף מקלדת, מספר זינו לעולם כי היה עד לירי: טיל תמוז - פצצה מונחית הטסה במהירות של 220 מטר בשנייה ומחירה כ-500 אלף שקל - נורה לעבר בית ספר של אונר"א, שעל פי דיווחי הארגון, מאז תחילת הפלישה הקרקעית לעזה נהפך, ככל בתי הספר האחרים המופעלים על ידו, למקלט המאכלס פליטים שצה"ל הורה להם להתפנות מבתיהם.



זינו לא מציין את שעת האירוע המדויקת בחמישי ה-24 ביולי (בשישי נהרגו כמה חיילים מהחטיבה והוא מספר שהצטרף לכוח "כמה שעות קודם לכן"), דבר שתואם לדיווח על ירי צה"לי לבית ספר של אונר"א בבית חאנון, ממנו נהרגו 15 בני אדם ונפצעו כ-150 נוספים. איני יודע אם מדובר באותו ירי, ייתכן שצה"ל פגע בשני בתי ספר של אונר"א ברצועה באותו חמישי ארור, אך אם מדובר באותו אירוע, הרי שזו פעם ראשונה שבה מתפרסמת עדות מיד ראשונה שאכן ניתן אישור מהפיקוד לירי מדויק וקטלני לעבר בית ספר שהיה ידוע כי הוא מאכלס מאות רבות של פליטים - ולא ירי ארטילרי תועה כפי שטוען צה"ל. וגם אם אכן נורו טילים נגד טנקים מאיזור בית הספר, איך אפשר לטעון כי ירי צה"לי של טיל בעל יכולת דיוק של סנטימטרים ("המסוגל להשתחל דרך חלונות המבנים בדיוק רב") לתוך בית ספר מאוכלס בצפיפות הוא בגדר "הימנעות מנזק משני לאוכלוסיה המוגנת" הנדרשת על פי חוקי המלחמה והמוסר?

תגובת צה"ל הרשמית בעקבות תחקיר שפורסם בראשון, ה-27 ביולי, יום לאחר פרסום עדותו של זינו, היתה: "מהאזור נורו טילי נ"ט אל עבר הכוחות, שהשיבו בירי מרגמות". עדותו של הכתב שהיה נוכח במקום וטען כי לא היו אלה מרגמות כי אם טיל מונחה ומדויק, סותרת את תגובת צה"ל ומשתלבת בסתירות האחרות בתחקיר, שקבע לחלופין כי "לא היתה פגיעה באזרחים בשטח בית הספר של אונר"א…החצר שם היתה ריקה" ובו זמנית "בכל מקרה, מותם של אזרחים מירי של צה"ל במקרה זה הינו תוצאה עגומה של בחירת החמאס במרחב האזרחי כמגן אנושי".
דובר אונר"א אישר בכמה הזדמנויות כי העביר לצה"ל את מיקום כל בתי הספר ומחנות הפליטים, בדיוק כדי למנוע הרג מסוג זה. עדותו של זינו, גם אם ניתנה מבלי משים, מאששת את העובדה שצה"ל ידע - ובחר להתעלם, לא בדרג השטח שאולי לא עודכן, אלא בדרג הפיקודי הגבוה ביותר.



2 comments:

אנונימי אמר/ה...

אני מקווה שהרבה פוליטיקאים וקצינים ופקידים יהפכו לאסירי ציון ולא יוכלו לטייל בעולם לאחר ועדת החקירה הבינלאומית לפשעי מלחמת עזה השלישית (לחמאסניקים זה ממילא לא משנה גם ככה הם יכולים לנסוע מקסימום לקהיר או לקטאר)

אנונימי אמר/ה...

"זה לא קרה ובכל מקרה זה הגיע להם"?