24 באוגוסט 2013

אכיפה

אחרי הפוסט "עבדים" בו נסקרה אי אכיפת חוקי העבודה של הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות על ידי הגופים הישראלים האחראים על כך, ואחרי שהראנו כי אפילו לגוף האחראי על רווחת האוכלוסיה בשטח הכבוש לא באמת אכפת מה קורה שם, החלטתי לשאול את משרד הכלכלה למה בעצם הוא לא עושה את העבודה שלו. השאלות ששאלתי היו מאוד ספציפיות, התשובות - הרבה פחות, וגם לקח הרבה מאוד זמן ונדנודים מצדי כדי לקבל אותן. כנראה הם לא באמת מרגישים שהם חייבים תשובות למישהו. עם זאת, אם הנתונים שכן סופקו על ידי המשרד מעוגנים במציאות, המצב קצת פחות חמור מכפי שהוצג.

שאלתי כמה ביקורות ביצע משרד הכלכלה ב2012 ו-2013 באזורי התעשיה בגדה המערבית, מה היו תוצאות הביקורות?  כמה תיקים נפתחו על הפרה של זכויות עובדים, וכמה מעסיקים הועמדו לדין.
התשובות שקיבלתי היו שבשנים 2011- 2012 נפתחו 25 תיקי חקירה כנגד מעסיקים של פלסטינים ביו"ש. כל תיק, נוגע בממוצע, ל-5 עובדים, כך שמדובר על למעלה ממאה עובדים. בנוסף, כ-15 תיקים ממתינים לבחינה של המחלקה המשפטית ו-10 עדיין בהליכי חקירה.
זאת אומרת: 15 חקירות הסתיימו בשנתיים, 10 עדיין לא, ממוצע של חקירה אחת בחודש. אולי להזכיר ש"חקירה" אינה פעולה מסובכת כל כך - מדובר באפס או אחד: האם המעסיק משלם בתלושים לעובדים, והאם התלושים תואמים את החוק. בטוחני שעובד עצל אחד יכול לסיים בדיקה של לפחות מפעל אחד בשבוע, אך פקחי משרד הכלכלה בודקים אחד בכל חודש. אלפי מפעלים ישראלים בשטחי הגדה המערבית יכולים לעשוק ללא פחד, הסיכוי שיגיעו לבדוק אותם מגרד את האפס. מדינת חוק.
אבל זה לא נגמר שם. דוברת רשמית של משרד הכלכלה כותבת כך: "כיום, כאמור, אין בסמכות המשרד לאכוף את החוק בישובים שמעבר לקו הירוק, למעט עבירות על חוק שכר מינימום וחוק עובדים זרים". אמנם אינני משפטן, אבל שופטת בין הדין לעבודה בירושלים שרה שדיאור דווקא כן, והיא קובעת כי על המעסיקים הישראלים לשלם לפועליהם הפלסטינים שעות נוספות, דמי הבראה, פיצויי פיטורין, דמי חגים ושאר תנאים סוציאלים. יתר על כן: בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2012 נוזף המבקר במשרד התמ"ת (היום, הכלכלה) על "המחדל הנמשך לאורך שנים של היעדר פיקוח ואכיפה משמעותיים בתחום הבטיחות והגהות במפעלים ישראלים באיו"ש, שיש בו כדי להצביע על זלזול מתמשך בחיי אדם". מבקר המדינה קובע כי זו אחריות משרד הכלכלה, משרד הכלכלה, כפי שראינו בתגובתו, החליט שלא.

שלחתי שאלות המשך: כמה תיקי חקירה נפתחו באותן שנים בשטחי ישראל, וציינתי שאני חושש שאיני מבין את טענתם שמשרד הכלכלה אחראי רק על אכיפת שכר מינימום וחוק עובדים זרים, בעיקר בעקבות פסיקת בג"צ מ2007 שקבעה כי חוקי העבודה הישראלים חלים על יחסי העבודה שבין מעבידים ישראלים לעובדיהם הפלסטינים.

כעבור חודש (לא אלאה אתכם במה נדרש כדי לקבל את התשובה הזו, אני רוצה לשמור על קמצוץ הכבוד שעוד נותר לי) קיבלתי תשובה שבינה לבין השאלות הספציפיות ששאלתי יש מעט מאוד. במקום לקבל את מספר תיקי החקירה הנפתחו בשטח ישראל נעניתי כי מדובר "בהיקפים נרחבים". ובהמשך: "האכיפה כיום מעבר לקו הירוק היא רק בחוקים שפורטו [לא פורטו בשום מקום בתגובה, נ.] ורק בהליכים פליליים שהינם מורכבים יותר וארוכים בהשוואה להליכים מנהליים". אז לטענת משרד הכלכלה לא ניתן לנהל הליכים מנהליים מול מעסיקים מסוג מתנחלים. והם ממשיכים: "פסיקת בג"צ הנזכרת בפנייתך, בעניין גבעת זאב, לא נתנה למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה סמכויות אכיפה".
גם כאן חוששני שאני חולק על עמדת המשרד, ושוב לא רק אני: בבג"צ הנזכר בתגובתם (5666/03) קובע בית המשפט בפירוש ובניסוח שאינו משתמע לשני פנים: "משכך, בנסיבות המיוחדות שלפנינו, אין מנוס מאשר לקבוע כי הדין אשר יש להחיל על יחסי העבודה הנדונים – הוא הדין בעל "מירב הזיקות" לחוזי ההעסקה – הוא הדין הישראלי". כאן צריך המשרד לבחור: או שהוא עוסק באכיפה כפי שטען בראשית תגובתו, או שאין לו סמכות לאכיפה כפי שהוא טוען עכשיו. מקל אחד, שני קצוות. או שאסור לו לאכוף והוא מפר את החוק בכך שהוא מבצע פעולות אכיפה (מעטות, אך עדיין), או שהחוק מתיר לו לאכוף אבל הוא מנסה להתחמק מתפקידו. או שינה אפשרות שלישית כמאמר הפרסומת לטאקו: "Why not both?"

אבל אלה אנקדוטות. כואבות ומטרידות, אבל אנקדוטות. הכלב קבור בשארית התגובות:
"משרד הכלכלה מודע למצב המתקיים בתחום חוקי העבודה מעבר לקו הירוק, ולפיכך שוקד בתקופה האחרונה, במשותף עם משרד המשפטים והמינהל האזרחי באיו"ש, על תיקון תחיקת הביטחון החלה באזור, במטרה להחיל את חוקי העבודה, החלים בשטחי ישראל, גם על מעסיקים ישראלים באזור זה, ובכך תתאפשר חקירה ואכיפה על חוקי העבודה מעבר לקו הירוק ... בימים אלו ממש, פועל משרד הכלכלה על תיקון תחיקת הביטחון בתיאום עם משרד המשפטים, היועמ"ש לאיו"ש וגורמים נוספים"
לכאורה - כיוון חיובי. משרד הכלכלה הישראלי ידאג לאכוף את החוק שיאפשר לפועלים פלסטינים להיות מועסקים בתנאי העסקה הוגנים יותר. בפועל - המשרד, שבראשו עומד שר שהתבטא לא פעם ולא פעמיים בצורך לספח את הגדה המערבית, עושה עבודות מטה להתאמת חוקי מדינת ישראל לאלה בשטח הכבוש שהיא מחזיקה. שוב מקל, שוב צריך, כביכול, לבחור צד. 
התהליך הוא ברור וכמוהו יש כמעט בכל היבט של הנוכחות הישראלית בגדה המערבית: הזנחה פושעת של אכיפת החוק מעודדת פושעים לעבור עליו בידיעה שלא יענשו, במקום לפעול להגביר את האכיפה ולהעניש את הפושעים, פועל השר להרחבת סמכויותיו ולהגשמת חזונו הפוליטי. אפשר לראות תהליך דומה במשרד הבינוי שם במקום לאכוף את הבניה הבלתי חוקית המשתוללת בהתנחלויות פשוט מלבינים אותה. עוד תהליך כזה קיים גם בגנים הלאומיים שאדמות שנחמסו על ידי פושעים חובשי כיפות מועברות רשמית לעמותות ימין לצורך הקמת "גנים ארכיאולוגים" שנועדו להרחיק מהם את בעליהם המקוריי, או ב"מנגנון הרבש"צים" שהקים למעשה מיליציות חמושות של מתנחלים שאינן כפופות לכוחות הצבא.
צידו השני של אותו מטבע הוא תהליכי ההפרטה של שירותים בגדה, אם זו הפרטת מחסומי הגבולות שהועברה לידי חברות אבטחה של מקורבים, או ההפרטה המתוכננת של מנגנון הפיצו"ח שגם הוא יעבור לידיים פרטיות.

אבל לא רק תלונות יש לי, אני רוצה להציע גם פתרונות. הפתרון שלי הוא פשוט לביצוע, לא יעלה שקל למשלם המיסים, וייטיב עם כל המעורבים, פרט לפושעים, כמובן. חלק גדול מאוד מהמפעלים הישראלים בגדה המערבית גוזר את עיקר פרנסתו מיצוא וממתן שירותים ומוצרים לגופים ממשלתיים. למשל "א.ס. מדפי ירושלים מפעל לייצור רהיטי מתכת בע"מ" ממעלה אדומים מעניק שירותים ללא פחות ממשטרת ישראל. "אלומיניום קונסטרקשן בע"מ", גם הם ממעלה אדומים, מספקת חומרים לפרוייקטים ענקיים ובהם קריית הממשלה ועזריאלי, "עופרטקס תעשיות (1977) בע"מ" מאזור התעשיה ברקן מייצא 70% ממוצריו לחו"ל, "גיא צרפתי בע"מ" מקרני שומרון זכה במכרז אספקת מיכלי אשפה לעיריית אילת ועוד ועוד דוגמאות כולן של מפעלים פורעי חוק המוציאים את פרנסתם מכספי המיסים של כולנו ומיצוא פרי העושק שלהם לשווקי העולם.
ההצעה שלי היא פשוטה: כחלק ממכרזי הממשלה ידרוש המחוקק עמידה בסטנדרטים של העסקה הוגנת. לא הוגן? לא קונה. לא מופרך בעיני. צעד נוסף הוא היתר יצוא: לא מעסיק כחוק? לא יכול לייצא. גם שם אין צורך לרדוף אחרי המעסיק, המעסיק ירדוף אחרי הממשלה לקבלת אישור, ממש כמו תעודת יושר. כולם מרוויחים. כלומר, אלה שרואים בשמירה על זכויות העובדים משהו יותר מסתם מטרד.

-----------

לקריאה נוספת:
אי אכיפת החוק על מעסיקים ישראלים בשטחים - נייר עמדה של קו לעובד, אוגוסט 2013

------------

התגובות של משרד הכללה במלואן:
תגובה ראשונה:
בהמשך לפנייתך, להלן  תשובת משרד הכלכלה:
להלן הנתונים לגבי האכיפה באזור C: בשנים 2011- 2012 נפתחו 25 תיקי חקירה כנגד מעסיקים של פלסטינים ביו"ש. כל תיק, נוגע בממוצע, ל-5 עובדים, כך שמדובר על למעלה ממאה עובדים. כ- 15 תיקים ממתינים לבחינה של המחלקה המשפטית ו-10 עדיין בהליכי חקירה. במסגרת תכנית העבודה של אגף האכיפה במשרד, צפויה להתבצע בהמשך השנה פעילות נוספת ממוקדת באזורי התעשייה ביו"ש.
 מעבר לכך, משרד הכלכלה מודע למצב המתקיים בתחום חוקי העבודה מעבר לקו הירוק, ולפיכך שוקד בתקופה האחרונה, במשותף עם משרד המשפטים והמינהל האזרחי באיו"ש, על תיקון תחיקת הביטחון החלה באזור, במטרה להחיל את חוקי העבודה, החלים בשטחי ישראל, גם על מעסיקים ישראלים באזור זה, ובכך תתאפשר חקירה ואכיפה על חוקי העבודה מעבר לקו הירוק.
עבודה זו מתבצעת תוך רגישות הנעה בין הוראות המשפט הבינלאומי, המחייב לכבד את הציבור המצוי בשטחים שמעבר לקו הירוק ואת המשטר החוקי הקיים, לבין ההתאמות הנדרשות בכדי להגן על צרכי האוכלוסייה בכלל וזכויות העובדים בפרט. בחודשים הקרובים צפויה עבודה זו להסתיים.
כיום, כאמור, אין בסמכות המשרד לאכוף את החוק בישובים שמעבר לקו הירוק, למעט עבירות על חוק שכר מינימום וחוק עובדים זרים.

ותגובת ההמשך:
ראשית, אנא קבל את התנצלותנו על העיכוב בשליחת התשובה. להלן התשובה אשר סיפקו לנו הגורמים המקצועיים לשאלותיך:
"מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה מבצע תהליכי אכיפה מנהליים ופליליים בהיקפים נרחבים, במסגרת פעילויות יזומות שוטפות, מבצעים ענפיים (לפי תחומיי עיסוק) ובעקבות תלונות עובדים. חלק מאותם תהליכי אכיפה מובילים לחקירה פלילית \ מינהלית, כאשר כל חקירה שכזו עשויה לעסוק בעניינם של עשרות ולעתים מאות עובדים בעסק. יודגש כי האכיפה כיום מעבר לקו הירוק היא רק בחוקים שפורטו ורק בהליכים פליליים שהינם מורכבים יותר וארוכים בהשוואה להליכים מנהליים. פסיקת בג"צ הנזכרת בפנייתך, בעניין גבעת זאב, לא נתנה למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה סמכויות אכיפה ובימים אלו ממש, פועל משרד הכלכלה על תיקון תחיקת הביטחון בתיאום עם משרד המשפטים, היועמ"ש לאיו"ש וגורמים נוספים. עם שינוי החקיקה  נאכוף את כלל חוקי העבודה שבסמכותינו וגם נוכל לאכוף גם בהליך המינהלי שיאפשר לנו כלים קלים יותר ומהירים. למשרד הכלכלה אין סניף הזמין לאוכלוסיית הפלסטינים, אך עובדים פלסטינים מוזמנים להגיש תלונה באמצעות טופס התלונה המקוון באתר מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה ותלונתם תיבדק ובלבד שעניינה בתחומים שבהם רשאי מינהל האכיפה וההסדרה לעסוק נכון להיום. יצוין כי תחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית אינו מצוי בתחום האחריות של מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה ומטופל ע"י המינהל הייעודי לעניין זה – מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - שלו סמכויות אחרות במסגרת החוק ומוגבלות גם כן.

לקבלת מידעים / תלונות אודות חשד להפרת חוקי עבודה על עובד יכול לפנות בערוצים הבאים:
כתובת מייל : report.achifa@economy.gov.il
פקס: 03-6828690
טלמסר – 1800-354-354
טלפון 03-7347849/50
להגשת תלונה דרך טופס מקוון באתר
פרטי המתלונן נשמרים במשרד וניתן גם להגיש תלונה אנונימית




3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

בעיקרון אני מסכים עם מה שאתה אומר לגבי אכיפת חוקי העבודה בשטחים, אבל אם העסקת פלשתיני תשתווה בעלותה להעסקת ישראלי, העובדים הפלשתינים יאבדו את יתרונם היחסי (עבודה זולה), חלק מהמפעלים עלולים לעבור לישראל והעובדים הפלשתינים יהפכו למובטלים. אז מה עדיף? שינוצלו או שיהיו מובטלים?

אנונימית אמר/ה...

קשה לי להאמין שדרישת אישור העסקה הוגנת תשנה את המצב בשטחים. אם לא יהיו ביקורות בלתי תלויות המפעלים פשוט יקבלו אישורים בלי שום בדיקה.

בכל מקרה תודה על הרדיפה אחר המידע המאוד חשוב הזה.
זה מסוג הדברים שבישראל מעדיפים לא לדעת.

יהיה מעניין להסתכל על המשלים של הפרת זכויות עובדים בשטחים - האם המפעלים האלו מקבלים עדיפות במכרזים ממשלתיים? אין לי מידע, רק תחושת בטן.

אנונימי אמר/ה...

אני לא חושב שמה שאתה כותב מזיז לישראלים. כולם יודעים על הכיבוש ומסכימים לו. אתה עושה עבודת קודש בתיעוד ההיסטוריה אולי יש לך יכולת להפיץ את הבלוג באנגלית? רק מלחץ בינ"ל ויהודי אמריקה הליברלים תבוא ישועתנו.