29 באפריל 2013

בולים ובצל

תחת עול בקרינו
מתפוררת השמש
ובחשכת צעדינו
נשמתנו המתנשפת נשרפת באש
המולדות השבורות האלה בהן נראה שאין אנחנו
דבר מלבד שבויי מלחמה

אברהים נסראללה
[תרגום חופשי: אני]

נזכרתי בשיר הזה כשקראתי היום מכתב ששלח הסופר הפלסטיני אמיר מח'ול מהכלא בו הוא אסור באשמת ריגול. נשכח לרגע שמרגע מעצרו עברו 12 ימים עד שהורשה לו להפגש עם עורך דין. נשכח לרגע שהיו אלה 12 ימים בהם הוא עונה על ידי חוקרי שב"כ עד שהודה במגע עם סוכן של חזבאללה, הודאה שהוצאה ממנו בעינויים ושלנכונותה הוא מתכחש עד היום. נשכח לרגע שנגזרו עליו תשע שנות מאסר בפועל ושנה אחת על תנאי בגלל ההודאה הכוזבת הזו, תשע שנים בהן הוא מופרד ממשפחתו ומעבודתו בארגון איתג'ה השנוא כל כך על מדינת ישראל. נשכח לרגע את כל אלה, ונפנה את תשומת ליבנו לשני פרטים קטנים. קטנטנים. כאלה שביום רגיל לא היינו טורחים בכלל להתעכב עליהם אלמלא היו שרירותיים כל כך, מיותרים.
שירות בתי הסוהר מקלף את הבולים מהגלויות הנשלחות למח'ול. הוא עושה זאת מתוך פחד, אומר מח'ול. מתוך תחושת רדיפה. הרי בולים אינם נשק, אי אפשר להדביק מאחוריהם מרגמות, או מגרפות מסוכנות, או דברים מתפוצצים, אבל הבטחון, אתם מבינים, קודם לשכל.
אחרת לא ניתן יהיה להסביר את מניעת הבצל. כן, בצל, קראתם נכון. מזה כארבעה חודשים מונע שירות בתי הסוהר בצל מאסירים פלסטינים. בתחילה תרצו זאת הסוהרים במחירי הבצל הגבוהים ובמחסור כללי בפקעת הנדירה, אך מאוחר יותר הודו שמניעת הבצל מתבצעת משיקולי בטחון. בטחון. בין שכבות הבצל יוכלו לוחמי החירות לטמון אמצעי לחימה, חשבו שם ודאי, או סודות כמוסים במיוחד. את הנוזל הלבן, השקוף, המתחבא בין טבעותיו, יוכלו למרוח על האף והעיניים וכך לסכל את יעילותו של הגז המדמיע. לו היו שואלים אותי הייתי אומר להם כי הטובה שתצמח ממריחת בצל מול הגז אותו הם אוהבים כל כך לירות קטנה מאוד ומפוקפקת במקרה הטוב, אבל לא שאלו, אז גם לא עניתי. מה גם שעד אותו יום מסתורי בו הופסקה חלוקת הבצל קיבל כל אסיר פלסטיני חצי פקעת ליום. יתכן שמדובר בסוד מדינה אותו אני חושף ממש בשורות אלה אבל אני עוד לא שמעתי על בריחה נועזת באמצעות בצל ובולים.
החלטות קטנות, כאלה שנראות לנו חסרות חשיבות, זניחות, ממלאות את עולמם של האסירים הפוליטיים הפלסטינים הכלואים בבתי הסוהר הישראלים. זה משחק בשליטה, באדנות, משחק בהשפלה יום יומית שמתדלקת שנאה שרק הולכת וגוברת. החלטות קטנות כאלה. בולים, ובצל.

מחלון תאי הצר
אני רואה עצים המחייכים אלי
וגגות ומשפחתי עליהם
וחלונות בוכים ומתפללים למעני
מחלון תאי הצר
אני יכול לראות
את התא הגדול שלכם!

סמיח אל קאסים
[תרגום חופשי: אני]


אין תגובות: