7 בדצמבר 2012

הבט קדימה בדעם


בערב יום רביעי השבוע השתתפתי במפגש בלוגרים של דעם (וכן, זה דעם בלי ראשי תיבות, דעם=תמיכה). הגעתי לשם לגמרי במקרה, כאשר בינות לענני הגז של אחת ההפגנות בבלעין פגשתי את אחראי הניו מדיה של המפלגה, ותוך השתנקות משותפת והתחמקות מכדורי הגומי שירו חיילי צה"ל לכיווננו סיפר לי על הפעילות הבאמת מרשימה שעושה התנועה, דוחק בי להצטרף ולשמוע עוד. התעניינתי.
ובאמת, בניגוד לרוב המפלגות אחרות - דעם באמת עושים. אם במסגרת ארגון "מען" שהוקם על ידי התנועה כאלנטרנטיבה לסיאוב של ההסתדרות ורשם הישגים נכבדים בהגנה על זכויות עובדים, אם ב"סינדיאנת הגליל" שהוקם כארגון לסחר הוגן ולקידום החקלאות במגזר הערבי, אם במסגרת תנועת הנוער שלהם, המחנכת לסולידריות ולשוויון, ואם במסגרת פעילות השטח האין סופית שלהם כחלק ממאבקי עובדים, "המחאה החברתית" אותה הם חיים שנים לפני שדפני ליף נטעה את אוהלה ברוטשילד, ועוד ועוד פעילויות מסוגים שונים.
הדבר שהכי מצא חן בעיני בתנועה הזו הוא שזו אולי התנועה היחידה בבחירות הקרובות פרט לחד"ש שאינה לאומנית. לא לאומנית יהודית כמו מרצ והעבודה, ולא לאומנית ערבית כמו בל"ד או רע"ם-תע"ל. שאר דרישותיהם גם הן מצוינות: סיום הכיבוש ופירוק כל ההתנחלויות (נחזור לזה בהמשך), קיצוץ בתקציב הבטחון, החזרת הפיקוח על מחירי המזון להורדת יוקר המחיה, ביטול תופעת עובדי הקבלן, הפסקת יבוא עובדים זרים, הסדרת נושא מהגרי העבודה ומתן מקלט מדיני לפליטי חרב, הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה, הגברת הפיקוח בנושא השוואת השכר בין נשים לגברים, ועוד ועוד דברים נכונים וטובים.

אולי כדאי שאקדים ואספר למה בעצם חיפשתי אלטרנטיבה להצבעה. כנער הייתי פעיל במרצ. את הבחירות של 1992 ו1996 העברתי ברחובות עיירת פיתוח בצפון ובהפגנות ופעולות בכל מיני חורים בארץ. כשהבנתי בשלב כלשהו שאני לא יכול להיות יותר חלק מה"שבט הלבן" - זה שעדיין מאמין בציונות ובלאומנות היהודית של המדינה, עברתי לחד"ש. כדי לשים את הדברים על השולחן - אני חושב שחד"ש היא מפלגה מצויינת, שפועלת למען פחות או יותר אותם הדברים שהזכרתי למעלה במצע של דעם, ושאת דב חנין צריך לשכפל - כי עוד כמה חברי כנסת בשיעור קומתו - והכנסת תראה אחרת לגמרי. אבל. חד"ש היא לא רק דב חנין, ולמרות פועלם המבורך של מוחמד ברכה וחנא סוויד בתחומים רבים, התנועה לוקה בפגם יסודי שמקשה עלי מאוד לתת לה את קולי הפעם.
על הציטוטים הבאים לא ארחיב, הן כי הדברים מדברים בעד עצמם, והן כי הנושא כבר נטחן עד דק בדיונים אינסופיים ברשת. אסתפק בלומר כי התפיסה ש"האויב של האויב שלי הוא ידידי" היא אחד מיסודות הכשלון של התנועה הלאומית הערבית בשנות השלושים, עם חבירתו של חאג' אמין אל חוסייני לכוחות גרמניה הנאצית, ואמנם אסור להשוות, אבל רבאק:
"משטרים, מפלגות, כוחות וארגונים, שארה"ב קבעה אותם כאויב, חייבים לזכות בסולידריות, משום שהסכנה הגדולה ביותר היא ארה"ב. דבר זה נכון לגבי חיזבאללה, איראן, סוריה, חמאס, ונצואלה ואחרים" (אתר חד"ש בערבית, אוגוסט 2006)
"הגיעה העת לעשות כדברי לנין, שהעדיף את הפאשה המגן על עצמאות ארצו, מאשר את הפועל שמייצר נשק לצרכי מלחמה אמפריאליסטית. הגיעה העת לבחון מחדש את העובדה שישנם כוחות פונדמנטליסטיים דתיים, אשר נאבקים במתקפות הכוחניות ובכיבוש, והם יותר הגונים מכל השמאל המזויף אשר תמך במלחמה... המשימה העיקרית היום היא לרסן את המתקפה האמריקאית-ישראלית על העולם והאזור. זה בהכרח משרת את המאבק המעמדי" (מוחמד נאפע, מאמר באל-איתיחד, אוגוסט 2006)
"השאלה המרכזית היום היא איך להרחיק את סוריה מסכנת התוקפנות האימפריאליסטית במסווה של סיסמאות ‘דימוקרטיות’ מהתלות" (מאמר מערכת של בטאון מק״י בערבית, אוגוסט 2011)
"עלינו להתעסק יותר במאבק נגד הכיבוש הישראלי והאמריקאי ולא בהתקפה על המשטר הסורי... הדיקטטורה הסורית, הצפון-קוריאנית והאיראנית עדיפה עשרות מונים על הכובשים האמריקאים, הישראלים, ברית נאט"ו וכל המשת"פים הערבים שלהם, במיוחד במדינות המפרץ" (מוחמד נפאע, אתר חד"ש, יולי 2011)

וחזרה לדעם. על פניו - אם נתעלם רגע מהפיל שבחדר עם השלט הגדול "אחוז החסימה" (אל פחד, נחזור אליו בסיום) - דעם היא מפלגת חלומות: לא לאומנית, שוויונית לחלוטין, מקדמת צדק חברתי אמיתי הרבה מעבר לרמת הסיסמה, והכי חשוב - באמת עובדת בשטח, בונה את כוחה ממעשים טובים וצודקים ולא מסגירת דילים עם חמולות וקבוצות אינטרסים.
אבל. וכמה חבל שתמיד יש אבל. לדעם יש לדעתי כמה בעיות אינהרנטיות שהגדולה ביותר בעיני היא ההתייחסות שלהם לשאלת הלאומנות. כשהעליתי את הנושא הזה במפגש הבלוגרים, התשובה שקיבלתי (וכאן אני מתמלל פחות או יותר מההקלטה של המפגש) היתה שלאומנות זה משהו רע, שמרחיק את האחר ממך. שהלאומיות היא המצאה בורגנית, אבל שלעם הפלסטיני יש זכות להשתחרר מהכיבוש שגזל את אדמתו ב48', ושהוא מוכן להתפשר על גבולות 67'. לעמוד נגד זה, ענתה לי אגבריה-זחאלקה, אומר לתמוך בדיכוי של העם הזה. סיום הכיבוש נחוץ כדי שהעם הפלסטיני יממש את המאוויים הלאומיים שלו ויתן לו את המדינה שבתוכה הוא יתנהל, ואז יוכל להחליט בעצמו אם הוא רוצה להיות סוציאליסטי או "לא משנה מה אחר כך". סוף הכיבוש הוא איפה שאנחנו אומרים שהלאומיות הפלסטינית היא לגיטימית, כמו שהרבה אנשים אומרים שהלאומיות היהודית היא לגיטימית. אנחנו כאנשי דעם כבר מעבר ללאומיות, אבל זה באמת עניין יותר פילוסופי. אנחנו גיבשנו זהות מעמדית שכוללת בתוכה אנשים מכל הלאומים שלא נתקעים בתוך הלאומיות. … אנחנו טוענים שיש מכנה משותף אדיר ששם חיים בתוכו הערבים והיהודים ביחד, וזה המצוקות החברתיות והכלכליות שלהם. אז שינתה אגבריה זחאלקה נושא, והעניין לא עלה שוב עד סוף המפגש.
לטעמי הגישה הזו תמוהה בלשון המעטה. אם המפלגה מאמינה שלאומיות היא גורם מפריד, וכי יש לפעול למוטט את המחסום הזה כדי שהמאבק המעמדי יוכל לשלב ידיים ולנצח,למה התמיכה הבלתי מסוייגת בחלום שתי המדינות? לאן נעלם הלהט האידיאולוגי הישן של פועלי כל העולם התאחדו? מאיפה העמדה המתנשאת שמכריזה "אנחנו כבר התנערנו מהלאומיות, אבל העם לא, ולכן אנחנו שמים בצד את האידיאולוגיה שלנו כדי [מה בעצם?]". באופן מרגיז מאוד, אין היום מפלגת שמאל שהצליחה להתנער מהסטגנציה הרעיונית של הקמת שתי מדינות שיצליחו לקיים את עצמן בשטח בין הירדן לים.

שתי הנקודות הבאות מצביעות בעיני על אותה סטגנציה: הראשונה היא מה שכונה על ידי ניר נאדר "רוח הבלהות של דעם" עליה לא ארחיב כרגע, והשניה היא הסרוב להכיר באחוז החסימה כגורם מספר אחד לאי ההצלחה של המפלגה. זה שלא מדברים על משהו לא גורם לו להעלם, והזלזול שהפגינו אגבריה-זחאלקה ובן שמחון לשאלות בנושא רק מחזקות את התחושה שיש כאן חסך גדול מאוד בהבנת המציאות הפוליטית המודרנית. העבודה היום יומית של חברי דעם היא לא פחות ממדהימה, ולתפיסתם, העבודה הזו היא תנאי מספיק לכניסתם לכנסת. הם לוקחים את הכספים אותם הם מגייסים ובמקום להשקיע אותם בקמפיינים שיביאו להם קולות לכנסת הם מועברים לתוכניות החברתיות שלהם לתמיכה באלה שבאמת צריכים אותם. כל זה טוב ויפה, אבל לא נעשה באופן מודע מספיק לטעמי, כזה שיודה שעד שלא יסכימו להשתתף במשחק הפוליטי - הם ישארו מחוץ לקווים.
דעם היא מפלגה אוטופית במידה רבה שבמנהיגיה בוער אותו להט אידיאולוגי אמיתי של מהפכני שנות השישים והשבעים, הם חיים את מה שהם מטיפים לו ומשתכרים שכר מינימום בלבד, ואם היו נכנסים לכנסת השפעתם ופועלם היה מועצם אלפי מונים מתוקף החריצות הפרלמנטרית שתכוון להעצמת זכויות העובדים והמיעוטים. בניגוד לפוסטים אחרים בנושא שעסקו בחישובים אלקטורלים של לאיזה מפלגה צריך להצביע כי השפעתה רבה יותר, אני לא מאמין שזה נכון. מספיק לעיין בעבודה הסיזיפית היום יומית של חברי הכנסת החברתיים, בפרוטוקולים של וועדות הכנסת בה השפעתם מול הדרג המקצועי שווה את משקלם בזהב, ובתרומתם האינדיווידואלית וחוצת הסיעות לקידום האג'נדה שלהם.

אבהיר שנית: אני לא פוסל הצבעה לחד"ש, רק אומר שבאופן אישי קשה לי לעמוד מאחורי מפלגה שבכיריה מתבטאים בצורה שהוזכרה למעלה ולא משנה כמה דברים טובים עושים חבריה האחרים. הצבעה למרצ קשה לי יותר להצדיק. הרשימה שהם מציגים הפעם היא רשימה נהדרת עם אנשים טובים, אבל מפלגה יהודית ציונית לאומית היא לא משהו שאני רואה את עצמי חלק ממנו. מפלגה שלא דורשת שוויון לערבים במקומות ריאלים היא מפלגה שהשלימה עם זה שלא יהיו בה ערבים, ושכזו - הופכת שוב לפוליטיקה הישנה של השבט הלבן בקולוניה.

אחוז החסימה הוא מחסום טאוטולוגי. אתה לא תעבור את אחוז החסימה כי אנשים לא יצביעו למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה. זה טריק כזה של הדמוקרטיה הישראלית שאומר שכל הקולות שניתנו למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה הולכים לפח. אין הסכמי עודפים, עדיף שלא תבוא להצביע, לפחות תחסוך את ההליכה לקלפי. זה טריק שפל שמונע מסיעות חדשות להכנס ומחזק את כח הסיעות הקיימות, ולהן אין שום אינטרס לשנות אותו. אבל אם אנחנו דורשים מהפוליטיקאים שלנו להיות נאמנים לאידיאולוגיה שלהם גם כשהמחיר כואב - אנחנו חייבים לעשות את אותו דבר. אם נמשיך להצביע רק למי שמראש עובר את אחוז החסימה נמשיך לקבל כל פעם את אותו הדבר, וכל פעם נתלונן שמי שהכנסנו לא מספיק טוב וראוי - מה עשינו? אם יותר אנשים יצביעו הפעם לדעם, בבחירות הבאות המספרים כבר יראו אחרת, הפער יצטמצם, ואחוז החסימה כבר לא יראה כמו מחסום בלתי עביר.


***


אני עוד לא החלטתי מה אצביע הפעם, אבל דעם מצטיירת כאלטרנטיבה נפלאה לאנשים שמוכנים להניח את הציניות בצד ורוצים עוד צדק חברתי, עוד זכויות לעובדים, וחברי כנסת מהסוג שלא מפחד להלחם גם בדרקוני ההון והלאומנות המפחידים ביותר.



28 תגובות:

איה אמר/ה...

מסכימה עם מרבית הדברים.
רק הערה לעניין שאלת הלאומיות ונושא שתי המדינות:
מצד אחד אני מבינה את הדברים: סוציאליסטים לא צריכים לשאוף למדינות לאום, מה גם שהמצב כאן הולך בכיוון של מדינה אחת וכו'.
מצד שני, אני תמיד מרגישה משהו קצת פטרנליסטי בדיונים על מדינה אחת שמתנהלים במרכז תל אביב (ושגם אני לוקחת בהם חלק בעוונותיי), בזמן שהעם הפלסטיני נמצא תחת כיבוש ומציב דרישה לגיטימית לסיום הכיבוש ולהגדרה לאומית. בסיטואציה כזאת נדמה לי שהעמדה הראויה, וגם הסוציאליסטית, היא לא להכתיב להם מכאן מה נכון, אלא לתמוך בהם בדרישה המוצדקת.
במקרה של דעם, אני חושבת שהיא עושה בדיוק את זה. המצע שלה שמדבר על הקמת מדינה פלסטינית ועל סיום הכיבוש הוא מצע לכנסת הקרובה, ולא החזון האוטופי שאין לו אחיזה במציאות העכשווית.
ובניגוד למפלגות אחרות הקוראות לעצמן שמאל, דעם לא מדברת על הזכות של העם היהודי והפלסטיני למדינת לאום, אלא על סיום הכיבוש והכרה/תמיכה בדרישות הפלסטינים. בעיני זה סוציאליסטי ושפוי, ומתאים למציאות הנוכחית, בעיקר כשמתווסף הדיבור של דעם על אביב פלסטיני וישראלי כמפתח לפתרון הסכסוך.
אבל בעיקר אהבתי את ההסבר שלך על אחוז החסימה כמחסום טאוטולוגי.

נדב פרץ-וייסוידובסקי אמר/ה...

א. לעניין המדינה האחת - צריך לציין שהחוק אוסר על התמודדות של מפלגות שלא תומכות ב'מדינה יהודית דמוקרטית'. כלומר, מפלגה שמקדמת אג'נדה של מדינה אחת, תיפסל מהתמודדות בסבירות גבוהה מאוד. אין לי ספק שזה לפחות חלק מהסיבה לתמיכה החד-משמעית של בל"ד, למשל, ברעיון שתי המדינות.
(אני אישית קיוויתי שעברנו את טיעון ה'עברנו את הלאומיות', אבל זה ויכוח אחר)

ב. הבעיה של דעם זה לא אחוז החסימה. גם אם אחוז החסימה יבוטל, דעם מקבלת כל כך מעט קולות, שהיא לא תצליח להשיג את חצי המנדט שצריך כדי שתהיה בכלל אפשרות לזכות למנדט דרך הסכמי עודפים. דעם קיבלה פחות מ-5,000 קולות, כשהמודד למנדט היה 27,000. כלומר, כדי שיהיה איזשהו סיכוי שדעם תיכנס, היא הייתה צריכה לקבל פי שלושה קולות, ושיהיה לה הרבה מזל עם הסכם עודפים (מה גם שאף מפלגה לא תחתום על הסכם עודפים כזה - זה סיכון גדול)

אנונימי אמר/ה...

מה בדיוק לאומני במרצ?

נעם אמר/ה...

מרצ היא מפלגה יהודית ציונית, וכמה שלא נעים להודות בזה, ציונות זו תופעה של לאומנות. אמנם לאום מבוסס דת, אך עדיין לאום.

Shaul Hanuka אמר/ה...

כדי שיצאו 500,000 אנשים בכל הארץ בקריאה לצדק חברתי היה צריך שבערך פי 5000 יצאו להפגנה שלא קשורה לחיזוק ההתנחלויות.

כשביבי הוא ראש הממשלה, פישר הוא נגיד בנק ישראל והקיצוץ הבא בתקציב עומד על 18 מיליארד שקל זו לא שעתה היפה של הסטטיסטיקה.

אנונימי אמר/ה...

מסכימה עם דבריך ולא יכולת לבטאם טוב יותר. אכן סיכוי טוב שמדובר במדינה אחת לשני עמים... דעם אכן מדברים על סיום הכיבוש והכרה בדרישות הפלסטינים! יתכן ולא נתקבלו תשובות מנוסחות היטב באותו ערב, זה לא משנה במאום את מצעה של המפלגה ולא את כוונותיה בעניין ההגדרה הלאומית, כי זו מפלגה שאינה דנה כלל בזכות למדינות לאום, זוהי מפלגה סוציאליסטית מתקדמת המתאימה עצמה לנסיבות ולהתפתחויות הסיסטוריות המשנות את פני האזור, והצפי הוא אכן שגם לפלסטינים יגיע האביב...

נעם אמר/ה...

א. אתה מעלה נקודה נכונה, אבל אני לא חושב שזה המצב כאן. עושה רושם שבמקרה הזה מדובר ברעיון שגובש בשנות השבעים ולא עודכן מאז. יתכן שאני טועה, אבל זו תחושתי.
ב. בשיא כוחה קיבלה דעם כ3500 קולות, כאשר בבחירות האחרונות המספר עמד על כ2600 אם אני זוכר נכון. זה באמת אחוז תמיכה נמוך, אבל אני מאמין שבסיס התמיכה במפלגה הוא רחב הרבה יותר. יש גם את עניין מראית העין - מפלגה שתקבל יותר קולות בבחירות האלה - תאותת שיש מגמה של גידול בתמיכה בה, ותוכל למנף את התמיכה הזו בבחירות הבאות.
אני מסכים איתך שלבחירות האלה יש סיכוי זניח שהם יקבלו אפילו מנדט אחד, אבל עם העבודה שהם עושים בקרב האנשים שהכי צריכים אותם בכנסת - אפילו חצי מנדט יוכל להוות בסיס מרשים לבחירות הבאות.

נעם אמר/ה...

אני מאוד מתחבר לתחושה על הפטרנליזם של הישראליות בכל מה שנוגע לפלסטין, אבל מי זה "הם"? כמו כאן, הרוב תומך בשתי מדינות לאום, אבל יש גם אנשים שרוצים לחיות ביחד, אפילו פגשתי כמה מהם. אז כן, הכיבוש חייב להסתיים - אבל איך זה יקרה, ומה יקרה אחר כך, אלה שאלות לא פחות חשובות.

אנונימי אמר/ה...

מה זה "רוח הבלהות של דעם"?

Yshai Kalmanovitch אמר/ה...

Just a suggestion: why don't you have a talk with some of the people in HADASH about those "quotations"? DAAM should have known better than to present a legitimate ideological argument that is often used by DAAM itself (for example when they come to talk about the Palestinian authority) and stands in NO contradiction to a clear position for peaceful resolving of the conflict in Syria? and more: please ask DAAM how would they react, if NATO will indeed decide to sent its troops to Syria - would they support it? would they object? or would they side with those opposition forces interested in such intervention? I think I know the answer - but it's convenient for DAAM to ignore such truths. in the bottom line DAAM presents no different position than HADASH - it just presents it in a much more simplistic - shell we say demagogic - way. I voted DAAM twice in the past. I had every intention do do so this time as well. it was never because of the "charismatic personality" of Asma or Nir - I know exactly who really runs this party, and I believed in them - but they are willing to sabotage the work of the progressive forces in their surroundings to gain a few more votes - but as you yourself said - it will still be far far away from what they need. on the way they will cause much more potential HADASH-voters to go back to M.R.Z. than to choose DAAM - and that's why M.R.Z. is so happy to use DAAM's statements.
one last question: if everything DAAM says about what HADASH says in Arabic - how come they have almost no voters in the Arabic population? maybe it is because people read ALL that is written and not only what DAAM chooses to show?

Yshai Kalmanovitch אמר/ה...

oh, and just to make everything about HADASH and Syria even more complicated: Asma was "going on a tour" in the beginning of the events in Syria with no other then Odeh Bsharat - one of the more prominent figures in HADASH. Odeh Bsharat and his articles were quite often also published and quoted by DAAM. Odeh is still in HADASH, but for some reason DAAM decides to portray the views in HADASH in a very selective way.

אליזבט אמר/ה...

נעם, אני חושבת שזה מוזר להכיר היטב את העמדה של חד"ש ומה נגזר ממנה (תמיכה בפועל בדיקטטור שרצח עשרות אלפים), ועדיין לשקול להצביע למפלגה הזאת. מרבית היהודים שאני מכירה במצביעים חד"ש לא מודעים, כפי שאתה מודע, לדברים האלו. הם מצטטים את העמדה הרשמית בעברית ומאשימים (גם את דעם) בכך שהם משקרים כשהם טוענים שחד"ש תומכת באסד.
בכל הנוגע לדעם, אני מאוד מאוד אוהבת את האנשים שם ומצטרפת בפה מלא לדברי השבח שלך על הפעילות שלהם. אני גם חושבת שהם יהיו פרלמנטרים מעולים. עם זאת, אני חושבת שגם אתה וגם אנשי דעם לוקים באותה בעיה של התייחסות לאחוז החסימה כעניין טכני. אתה סבור, בצדק, שיש משהו טאוטולוגי בכך שאנשים לא מצביעים למפלגה כי היא לא עוברת את אחוז החסימה. אבל הפער העצום בין מספר הקולות שדעם מקבלת שנה אחר שנה ועשרות אלפי הקולות שנדרשים כדי לעבור את אחוז החסימה הוא עצום. והפער העצום הזה מצביע על כך שהבעיה המרכזית היא לא הטאוטולוגיה, אלא המפלגה עצמה או העם המצביע.

הבעיה הם דעם היא שהיא פונה לקהל מאוד מאוד צר ולכן היא לא מצליחה לעבור את אחוז החסימה. היהודים שאליהם היא פונה הם בעיקר מצביעי חד"ש, אך אלו הם אלפים בודדים, שיכולים להתחבר גם לשיח הסוציאליסטי (המפלגה מוצגת במפלגת פועלים) וגם לשיח האנטי-לאומני. מנסיון, אנשים שגדלו בבנק"י או שהם פעילים במפלגה, תמיד ימצאו דרך להצדיק את העמדות של המפלגה או להגיד שהחסרונות המוסריים בעמדותיה הם לא העיקר. כך שמספר המצביעים מצטמצם עוד יותר.
השיח הזה לא עובד עם אנשים שמזדהים עם מרצ כי אנשים אלו הם לרוב ממש לא פועלים, ומתקשים לראות את עצמם ככאלו וגם כי יש להם סימפטיה לציונות בגרסתם (דגש על הדמוקרטית ולא על היהודית).

הפלסטינים בישראל שמעורבים פוליטית לרוב תומכים במפלגות לאומניות. חד"ש עונה על הצרכים של הפלסטינים שרוצים להצביע לשותפות יהודית-ערבית והביקורת בנוגע לעמדת חד"ש על סוריה ועל היחס לנשים כמעט ולא מגיע מהמגזר. ההצבעה במגזר היא גם מאוד מאוד חמולתית, "פוליטיקה ישנה", ודעם לא יכולה לשחק במגרש הזה.

אני חושבת שלדעם יש סיכוי לחולל שינוי רק אם אחוזי ההצבעה בציבור הפלסטיני בישראל יעלו ותהיה נכונות להצביע למפלגות שמתמקדות בזכויות הפלסטינים בארץ ולא רק ברטוריקה לוחמנית לגבי זכויות הפלסטינים בשטחים הכבושים. בינתיים אני לא כל כך מזהה מגמה כזו, ותורמים לה מאוד חברי הכנסת הפלסטינים שמראים לציבור שלהם שכל מה שאפשר לעשות מהכנסת הוא לברבר. אם הח"כים הערבים של חד"ש, והח"כים של בל"ד ורע"ם-תע"ל היו מפשילים שרוולים ופועלים כדי לקדם את המגזר באמצעות חקיקה, אני חושבת שהאמון במערכת הפלרמנטרית היה עולה. אבל כל מדד מראה שהח"כים האלו בקושי מגיעים למשכן.

אבו אלמוג אמר/ה...

הרעיון שדעם תתחזק מבחירות לבחירות עד שלבסוף תעבור את אחוז החסימה הוא רעיון לא רע. אבל מה נעשה עד שזה יקרה? מי יהיה לנו אופוזיציה אמיתית בכנסת? הפעולה של דעם בכל המישורים שציינת נהדרת, והחיוך של אסמא אגבריה זחאלקה שובה לב, אבל במישור הריאלי יש צורך במינימום של פרגמטיות, וכאן הם נופלים, מבחינתי. אגב, הוזמנתי למפגש הבלוגרים, והייתי שמח להגיע, אבל זה מאוד קשה לי להגיע לתל אביב ביום חול. עשית עבודה יפה כשכיסית את המפגש בבלוגך, גם אם זה לא הייעוד שייעדת לו במאה אחוז.

נדב פרץ-וייסוידובסקי אמר/ה...

שאול: לא הבנתי את הקשר לתגובה שלי, מצטער.

ב. ואללה, הלכתי שוב למקור שבדקתי בו - אתר הכנסת - וגיליתי שבלבלתי בין מס' הקולות של דעם לזה של המפלגה שלפניה, צבר. 2,600 קולות, אם כן.

Shaul Hanuka אמר/ה...

אלי דבר ראשון מאוד הצטערתי שלא באת למפגש בלוגרים.

את טועה באמירה שלך שדעם מונה רק למצביעי חד״ש. או אולי גם מרץ.

דעם פונה לכל מי שדורש שדרישה שווה מכל המגזרים ומכל הלאומים ומכל האנשים שנמצאים מהירדן לים.

Shaul Hanuka אמר/ה...

נחוץ מזה אלי את צודקת בניתוח שלך בצורה מדוייקת.
דעם תעבור את אחוז החסימה ע״י הפלסטינים/ערביי 48 שילכו לקלפי ולא יצביעו עם החמולה.

drevney אמר/ה...

המחלה הקשה ביותר של השמאל הוא ההתפצלויות האינסופיות וחוסר היכולת לגבש הסכמה בגלל מחלוקות עקרוניות. האם דעמ לא יכלו להצטרף לחדש כסיעה נפרדת ממקי? האם הם לא היו יכולים לנסות שנות את חדש מבפנים בלי לבזבז קולות? אולי לא, אני לא יודע.
אבל מה יבטיח שאם דעמ יצליח לבסס עצמם הם לא יפלו לעוד התפלגויות סביב מחלוקות אידיאולוגיות שאינן רלוונטיות לכלום?
מה החשיבות של טענת חד"ש לגבי סוריה לגבי הבחירות? האם יש סכנה שחד"ש תשלח את כוחות השיריון הישראליים לסייע לאסד בדיכוי המרד?
ואגב מה ההבדל העקרוני בין דעם למאבק סוציאליסטי?

אליזבט אמר/ה...

בטח שיש חשיבות לעמדות עקרוניות של מפלגה. באותה מידה אתה יכול לומר מהי חשיבות עמדתה של חד"ש בנוגע לתקיפה באיראן או תקיפה בעזה - אשר מתרחשות או לא מתרחשות בלי כל קשר לעמדת חד"ש.
ואם חשובה לך רק השפעה בפועל ולא עקרונות מוסריים, למה להצביע למפלגה שבה 3/4 מחברי הכנסת לא עושים דבר במשכן? (מוזמן לבדוק את הדירוגים באתר הכנסת הפתוחה)

מ. אמר/ה...

מסכים עם רובו של המאמר, אבל שחוק עד דק הקטע של להביא דברים שנפאע כתב וחד"ש הסתייגה מהם בכל פה בצורה הכי רשמית כולל הגשת תביעה כלפי ערוץ תקשורת שפרסם אותם.
מצופה ממך חבר להביא נימוקים יותר טובים מדוע לא להצביע לחד"ש.
עם כל הכבוד לנפאע, לכל מפלגה יש את הכבשה השחורה שלה
חבל שאנשי דעם לא לוקחים את כל האנרגיות הטובות שלהם וחוברים לחד"ש ומשפיעים מתוכה של חד"ש עם כוח רב יותר גם על עיצובה של חד"ש וגם על האג'נדות המשותפות כולל התנגדות המאוד לגטימית להתערבות המערב בקורה בסוריה.

אנונימי אמר/ה...

האם אתה יכול להראות דוגמא למדינה לא לאומנית, מהסוג שאתה מתאר? כי לדעתי, אתה מתעלם מתכונת השבטיות שנראה שהיא מוטמעת באופי האנושי, כפי ששפה מוטמעת בו, לטענת חומסקי.

אנונימי אמר/ה...

מרצ היא לא מפלגה לאומנית - הוצב נציג ערבי במקום ריאלי ובפועל מרצ תומכים במדינת כל אזרחיה, זה שהם עדיין משלמים (לצערי) מס שפתיים לציונות בנושאים סמליים לא הופך אותם למפלגה "לאומנית יהודית".

אליזבט אמר/ה...

חד"ש יכולה להמשיך להסתייג בעברית ולעבוד על אנשים שלא יודעים ערבית.

רק לפני שלושה שבועות בבכנס בחירות במג'ד אל-כרום מחמד ברכה אמר שההתרחשויות בסוריה הן "מזימה מתוכננת לא רק נגד המשטר הסורי כי אם נגד מדינת סוריה והעם הסורי באופן כללי" http://www.aljabha.org/index.asp?i=72502

והנה על אתר חד"ש בערבית שקרא להצטרף להפגנה לתמיכה באסד http://www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10703&period=29%2F8%2F2011-8%2F10%2F2011

והנה כנס בו נאמו עצאם מח'ול ומחמד נפאע לתמיכה באסד. מאחורי הדוברים מופיע השלט: "שפע ברכות של גאווה ועוז לצבא הערבי הסורי, מגן סוריה, ומביס אויביה"
http://www.alarab.net/Article/493752

דרך אגב, גם דב חנין לא קרא להפלת המשטר שם אלא לדיאלוג עם אסד ורפורמות שיבוצעו תוך שהוא בשלטון. הזוי.

הפרולטר אמר/ה...

טור נהדר ולמרות שאיני מסכים עם רובו, הלוואי שרוב אזרחי המדינה היו מנהלים תהליכי חשיבה דומים.

ככלל, אנשי דעמ וככל שהצלחתי לפספס התבטאויות אנטי-ציוניות ובמידה והיו - בהחלט ראויים והייתי שמח לראות גוף כזה בכנסת.

לעצם העניין,

א. במסגרת אותה ׳גמישות מחשבתית׳ שמגלים בדעם - האם היא מצהירה בגלוי על תמיכה בזכות הלאום היהודי להגדרה וריבונות (ואכן - ציונות הנה לאומנות, מי הכחיש?) וזאת בדומה לתמיכה בזכות הזהה (והראויה) של הלאום הפלסטיני? כי ואם לא, הרי שבפועל קוראת למדינה אחת ולא שתי מדינות.

ב. שאלה אישית - מה בעצם אתה מחפש פה? כלומר, בישראל ... אם אינך ציוני, אז בנינו יש עוד כמה מקומות בעולם לא פחות נחמדים ולמה בעצם אתה שובר פה את הראש ... אני פה כי אני ציוני ויהודי, אבל באמת שלא רואה טעם להתקע פה אם אינך כזה (ובהנחה שאינך מוסלמי ו/או פרו הפאן ערביות ההיסטורית).

נעם אמר/ה...

שלום לפרולטר.
אינני איש דעם לכן לא אוכל לענות לך תשובה רשמית לגבי שאלתך הראשונה, אבל מההתרשמות שלי (ואם אני לא טועה גם נאמר כך בפגישה) בהחלט יש הכרה בזכות העם היהודי להגדרה וריבונות.
לשאלתך האישית - אני לא רואה בין אי היותי ציוני לבין היותי תושב ואזרח במדינה. כאן נולדתי, והתפיסה שכל מי שאינו ציוני צריך ללכת מכאן היא לא פחות משערורייתית. הציונות היא תנועה כמו הרבה תנועות אחרות, ואין לה ולא צריכה להיות לה בלעדיות על הישראליות. לטעמי - ערכי הציונות איבדו מזמן את תוכנם ומשמשים היום בעיקר כסות להצדקת הכיבוש ועליונות היהודים על הערבים במדינה, וככאלה - אינני רוצה בהם חלק.
עצם הקטלוג של כי מי שאינו ציוני (קרי, חושב שישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה ולא רק בית לאומי ליהודים עם תושבים ערביים משוללי או מעוטי זכויות) כ"אנטי ציוני" הוא דמגוגיה. אפשר לא להיות ציוני ועדיין לא להיות "אנטי" ישראל.

Itai Greif אמר/ה...

נעם ברשימת המפלגות אצל רשם המפלגות הם מופיעים כדע"ם, לא כדעם, וכן מופיע פירוש ראשי התיבות ("ארגון הפעולה הדמוקרטי").

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RasutHataagidim/RashamMiflagot/ChapesMeyda/reShimatMiflagot.htm

יש לך אולי תגובה רשמית מאנשי המפלגה לנושא זה?

נעם אמר/ה...

מה שנאמר, צולם, והוקלט, הוא ששם המפלגה הוא דעם ללא ראשי תיבות. סיפרו שבעבר היו ראשי תיבות ישירות, הפוכות, וכל מיני המצאות, אבל עכשיו זו מילה אחת.
מכיוון שאני לא איש דעם, אני יכול לספר רק מה ששמעתי.

טלי אמר/ה...

דעם בכל זאת בעד מדינה פלסטינית כי זה מה שהעם הפלסטיני דורש, ואי אפשר לקחת זאת ממנו, זאת זכותם. אני לא יכולה בתור אזרחית במדינה עכשיו לבוא ולומר להם שהם צריכים לחכות עד אשר נצליח לממש את החלום של אזרחי העולם או פועלי העולם או משהו אנרכיסטי כזה או אחר.
כרגע הדבר הכי צודק זה לדרוש מדינה פלסטינית ב 67', אחר כך אחרי שזה יתבסס, נמשיך לפעול לעבר החלום הרחוק יותר, וכשני העמים יהיו מוכנים יותר זה גם יוכל להתממש

אנונימי אמר/ה...

דעם פונה אך ורק לציבור אחד, כל השיח שלהם מופנה להתחנפות לפלח ספיציפי זה בבלעדיות, מצביעי חד"ש היהודים (אין להם בכלל אחיזה בציבור הערבי). מצביעי חד"ש היהודים הם לכל היותר 15,000. שזה חמישית בערך ממה שצריך כדי לעבור את אחוז החסימה, מה גם שהרבה מציבור היהודים מצביעי חד"ש מראה עמידה איתנה מול דעם. דעם דומה לוירוס יציר הימין הציוני כדי להחליש את קולות הערבים בלי לגרום להם להחרים את הבחירות ולהצטייר כמדינת אפרטהייד. אל תזרקו את קולכם לפח לוירוס דעם.