10 בדצמבר 2012

אילו


היום פורסם סקר בעיתון הארץ אודות אחוז ההצבעה הצפוי בקרב ערביי ישראל. כצפוי, שיעור השתתפות הציבור הערבי בבחירות ממשיך במגמת ירידה, ואם ב1999 הוא עמד על כ-75%, (נדלג על הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה של 2001, נחזור אליהן בהמשך), ב2003 ירד ל-62%, ב2006 ל-56%, וב2009 עמד על 53%. הפעם, מספרים לנו בהארץ, הוא מתנדנד סביב ה50%. אם אנחנו מדברים על כחמישה מליון בעלי זכות בחירה שכעשרים אחוזים מהם הם ערבים, אנחנו מגיעים לכחצי מליון בני אדם שלא ישתתפו בהליך הדמוקרטי של בחירת נציגים לבית המחוקקים.
לתופעה הזו יש כמה סיבות, שבהן ירידה באמון שרוחשים האזרחים הערבים במוסדות המדינה, ירידה כללית (גם בקרב הציבור היהודי) באחוז ההצבעה, וגם - ולא פחות חשוב - אובדן אמון ברשימות הערביות ה"לאומיות" על שחיתויותיהן, העדר השפעתן, ותמיכתן בלאומנות ערבית מקצינה והולכת בדגש על אסד ודומיו.
בהמשך השבוע צפויה ועדת הכנסת בראשות ח"כ דוד רותם לפסול את חנין זועבי, את רשימת בל"ד, וסיכוי סביר שגם את רע"מ-תע"ל. הטקס הקבוע הוא התלהמות מימין, חברי הכנסת טיבי וזועבי יצעקו "פאשיזם", תערך פניה בהולה לבג"צ שעל פי כללי אותו טקס צריך לבטל את החלטת וועדת הכנסת ולאפשר לרשימות להתמודד. נניח שכל זה יקרה גם הפעם.
בפוסט הזה אני רוצה לבחון רעיון של אי פניה לבג"צ אחרי הפסילה, והחרמת הבחירות ע"י הציבור הערבי בשיתוף עם השמאל היהודי-לא-ציוני כאקט של סולידריות עם מגמת ההקצנה הפוליטית והחברתית במדינה. 
כבר ניסו את זה - תאמרו, ותצדקו. ב2001 אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה (שרון-ברק) עמד על כ-18% בלבד. לברק היו חסרים אז כחצי מליון קולות כדי להבחר, קולות שהיו יכולים להיות שלו אלמלא "ארועי אוקטובר" הזכורים לרע בהם נהרגו 12 אזרחים ערבים מירי של המשטרה. אז מה השתנה? אז ככה:
פסילה של הרשימות בל"ד ורע"מ-תע"ל על ידי הכנסת תשאיר במגרש רק את חד"ש, שהסקרים האחרונים מנבאים לה בין שלושה לארבעה מנדטים, ואת דעם, שבבחירות האחרונות קיבלה כחמישית מנדט. נניח לשם הדיון שגם חד"ש תצטרף לסולידריות הערבית ותסיר את מועמדותה במחאה על פסילת שתי הרשימות האחרות, ונשארנו בלי אלטרנטיבה לא-ציונית ריאלית להצבעה. במקום זה - יכריזו הרשימות על החרמת הכנסת ומוסדות המדינה - כמו שאומר החבר ליברמן: אין זכויות - אין גם חובות. מרד מיסים, אליו יכולה להצטרף גם אותה "מחאה חברתית" חמקמקה שתדרוש שינוי סדרי עדיפויות בחלוקת התקציבים והמשאבים במדינה, תנועת סולידריות שתדבר למכנה המשותף שחסר כל כך בין הציבור הערבי והציבור היהודי - הרצון לחיות בכבוד. 
בהתחלה זה יהיה קשה. הממשלה הימנית החדשה תכריז שמדובר במזימה ערבית אנטישמית כפוית טובה, אחר כך יתחילו גם עימותים אלימים. בשלב הזה דעת הקהל בעולם שראתה את פסילת הרשימות הערביות על בסיס היותן לא-יהודיות ותו לא, תתחיל ללחוץ על ישראל לסיים את הסיפור הזה וללכת לבחירות חדשות. הממשלה תסרב, הגינויים החריפים שיוצאים היום על בניה בהתנחלויות יזלגו לאט לאט לסנקציות, והאפרטהייד המסתתר בבושה מאחורי מסיכת הדמוקרטיה יצא בגאון.
שלטון אפרטהייד מדכא, עם מעמד ביניים (אם יש בכלל דבר כזה אצלנו) ומעמד הטייקונים (חשוב הרבה יותר להשפעה) שיסבול באופן ישיר מהעיצומים הבינלאומיים יבין לאט לאט כי מהשלטון הזה לא יצא חיר, ויפעל אקטיבית להחליף אותו בשלטון צודק יותר. ההקצנה ימינה תפעל כבומרנג ותציב את ישראל במצב בו אין לה ברירה אלא לעשות ויתורים כואבים כדי להפיס את העולם, תביא לנסיגה מהגדה המערבית ופינוי ההתנחלויות. עם נפילת השלטון וכינון משטר חדש, יוכלו ערביי ישראל להבטיח לעצמם יצוג ראוי יותר לאוכלוסיה המונה כחמישית מאוכלוסיית ישראל (והרבה יותר אם ידובר במדינה אחת עם פלסטין).
כל זה כמובן לא יקרה, כי בשביל להוביל מהלך כזה דרוש מנהיג שרואה קצת מעבר לקורקבן של עצמו, ודמות כזו אינה בנמצא היום, לא ערבי ולא יהודי. בינתיים נמשיך לשחק על פי כללי המשחק המקצינים ימינה יותר ויותר, עד שלבסוף תגיע גם משם נקודת השבר. השאלה היחידה היא מי ישבר ראשון - אנחנו, או השלטון.


6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

"אובדן אמון ברשימות הערביות ה"לאומיות" על שחיתויותיהן, העדר השפעתן, ותמיכתן בלאומנות ערבית מקצינה והולכת בדגש על אסד ודומיו."

אתה מערבב דברים.

- אף אחד לא מתלונן על "לאומנות מקצינה והולכת".
- בל"ד לא תומכת במשטר בסוריה (לפחות, לא עד כמה שאני שמעתי), בניגוד לחד"ש-מק"י אשר תומכת בפועל. עם זאת רבים מפעיליה תומכים בו.
- שיעור ההצבעה אינו קשור במיוחד למידת האמון במפלגות הערביות.

אייל

אנונימי אמר/ה...

גם לי לא ברור עניין ה"תמיכה בלאומנות ערבית מקצינה".
הרי אם כך, מזמן היה קם פוליטיקאי ערבי ומכריז שמפלגתו תתעסק בענייני פנים/אזרחיים בלבד, שמישהו אחר יטפל בסבסוך, והיה גורף כמה וכמה מנדטים. לא כך?

נעם אמר/ה...

אני לא מערבב דברים, אני מביא נתונים משלושה מחקרים שהגיעו למסקנה הזו. אחד מאוניברסיטת חיפה, אחד מאוניברסיטת ת"א, ואחד מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

נעם אמר/ה...

יש, הם נקראים דעם. הבעיה היא גדולה הרבה יותר (לטענתם, אני לא מצוי בחומר הזה) הרבה בגלל דילים, שחיתויות, והצבעה חמולתית שקשה מאוד לשנות.

אנונימי אמר/ה...

רק תיקון, דעם קיבלה 2645 קולות, זה מאוד רחוק מחמישית מנדט, מנדט היה 27,246 קולות, דעם קיבלה פחות מעשירית מנדט וצריכה להכפיל כוחה פי 30 על מנת להיכנס לכנסת, אל תצביעו דעם

Gilad אמר/ה...

זה בדיוק למה אני שמח על ליברמן בממשלה. לבנאדם יש קופת שרצים בגודל תיבת נח והדרך היחידה שהוא מצא כדי להסתיר אותה היא להגיד לעולם את מה שאנחנו חושבים עליו ישר לפנים (ערבים - להרוג, אירופאים - נאצים) ואז להתחבא בהמולה שהוא יצר. ליברמן הוא החומר הבסיסי שסותר את חומציות ההסברה וככזה הוא כנראה הפוליטיקאי האמיתי ביותר בכנסת. דא ליברמן!