21 בנובמבר 2012

לפצצות אין עיניים


בראשון באוגוסט 1945 הטילו מטוסי בעלות הברית מעל ערי יפן חמישה מליון עלוני אזהרה שבצידם הקדמי רשימה של 33 ערים בהן הירושימה ונגסקי, ובצידם האחורי אזהרה מפורשת בזו הלשון:

"קראו את הגלויה הזו בעיון והיא תוכל להציל את חייכם או את חיי קרוביכם או חבריכם. בימים הקרובים יושמדו כמה או כל הערים המוזכרות בצידה השני של הגלויה על ידי פצצות אמריקניות. בערים האלה ישנם מתקנים צבאיים ומפעלים אשר מייצרים אספקה צבאית. אנו נחושים להשמיד את כל הכלים בהם משתמשת הקליקה הצבאית כדי להאריך את המלחמה המיותרת הזו. אך למרבה הצער לפצצות אין עיניים. בהתאם עם המדיניות ההומניטרית של אמריקה, חיל האויר האמריקאי, אשר לא מעוניין לפצוע אזרחים חפים מפשע, מזהיר אתכם כעת וקורא לכם לפנות את הערים ולהציל את נפשותיכם. אמריקה לא נלחמת בעם היפני אלא בקליקה הצבאית אשר שיעבדה את העם היפני. השלום שתביא אמריקה ישחרר אתכם מהדיכוי של הקליקה הצבאית ויאפשר לכם ליצור יפן חדשה וטובה יותר. אתם יכולים להשיב את השלום על ידי דרישה של מנהיגים חדשים וטובים אשר יסיימו את המלחמה. איננו יכולים להבטיח אהערים האלה הן היחידות שתותקפנה אך כמה מהן או כולם יותקפו. שעו לאזהרה הזו ופנו את הערים האלה מייד."

צידו הקדמי של העלון שהושלך על הירושימה 
אזהרה מנוסחת באופן דומה הושמעה ברדיו כל 15 דקות. כעבור חמישה ימים הפילו האמריקאים את "הילד הקטן" מעל הירושימה והרגו כ60 אלף איש מייד, ועוד כ90 אלף בימים והשבועות הבאים. 

***

גם במלחמת ויאטנם השתמשו האמריקאים בטקטיקה דומה, שהם מפילים עלונים עם ניסוחים שונים על ערי וכפרי הויאטנמים באזורי הלחימה. העלון הזה למשל מבהיר לתושבים בשפה ציורית את ההרס והחורבן שיביא עליהם מטוס הB52:

העלון האמריקני שהוטל בויאטנם, הכיתוב אומר: מטוס הבי.52 הנורא
 וזה מה שהודפס בצידו השני: "עכשיו חוויתם את גשם המוות הנורא ואת החורבן שגרמו פצצותיו. המטוסים האלה יבואו במהירות, נושאים את קול הממשלה הויאטנמית ומכריזים על נחישותה למגר את איום הוויטקונג על השלום. אזורכם יוכה שוב ושוב, אבל אתם לא תדעו מתי או היכן. המטוסים טסים גבוה מכדי להראות או להשמע והם ימטירו עליכם מוות ללא אזהרה. עזבו את המקום הזה על מנת להציל את חייכם. השתמשו בעלון הזה או באישור הGVN והתרכזו בעמדת הממשלה הקרובה. חיילי הרפובליקה של ויאטנם ואנשיה יקבלו אתכם בשמחה"

***

הצבא המוסרי בעולם פיזר אתמול כרוזים עם מסר דומה מעל חאן יונס וסביבותיה. הוא דורש מתושבי הישובים שטווחו לפנות מייד את בתיהם ולא - יפגעו.


מה שבעצם עושה הצבא הוא נקיון עצמו מהאחריות על מות הפלסטינים שיפגעו בתקיפות הקרובות. הגנרלים יגלגלו עיניים וירחצו ידיים מהטבח, וכותבי הדו"חות שאיש לעולם לא יקרא יוכלו לסמן 'וי' על עוד נצחון משפטי על המוסר.
בימים באחרונים נהרגו כמאה וחמישים בני אדם בעזה, חלק גדול מהם אזרחים בלתי מעורבים ובהם ילדים ופעוטות. כן נורות רקטות משטחים מיושבים, וכן לישראל יש את הזכות להגן על עצמה מאותן רקטות, אבל אם המחיר בחיי אדם כל כך גבוה - אולי הגיע הזמן לעצור רגע, להביט לאחור, ולראות שעד היום אלימות לא הובילה לרגיעה, ורצח רק הוביל לעוד מוות. 
הדה-הומניזציה שעושה ישראל לפלסטינים הופכת את מספר ההרוגים לחסר משמעות - כמאה וחמישים פלסטינים מתים ולאיש בישראל לא אכפת כי אלה פלסטינים ולא בני אדם. שלושה אוטובוסים עמוסים באנשים, חסרי חיים ודוממים - וערוץ שתיים משדר בלופ קטע וידאו של בניין שנפגע בראשון לציון וידיעה אודות הנפגעים הפלסטינים בעיתוני הבוקר מתחבאת בתחתית עמוד 14 במקרה הטוב . ההרג משני הצדדים הוא נורא - אבל הלאומנות המחנאית של "אנחנו" ו"הם" הופכת את כל העניין לבלתי נסבל הרבה יותר. בני אדם נהרגים, ילדים נרצחים כי - זה בכלל לא משנה למה. ההרג הזה חייב להעצר. 
לפצצות אין עיניים - אבל אסור לתת להן להפוך אותנו לעוורים לסבל ולמוות שהן גורמות בחסות שמירה מזוייפת על הבטחון. ילד הרוג הוא ילד הרוג, לא משנה לאיזה לאום הוא נולד. ההרג הזה, מלמד הנסיון, לא יעזור. הוא רק יעמיק את השנאה, את הפחד, וידחוק את האנשים השפויים שעוד נותרה בהם תקווה לזרועות הלאומנות המיליטריסטית. 
ההרג הזה חייב להעצר, וזה בידיים שלנו.


אין תגובות: