5 בנובמבר 2012

טרסקה

מדינת ישראל בונה מחנה ריכוז. תיקון: מדינת ישראל בנתה מחנות ריכוז בתור מה שמכונה בתזכירים הרשמיים "מתקן שהייה נחל רביב" ו "כלא קציעות", שם ירוכזו חלק מפליטי החרב מסודן ואריתריאה וישוכנו באוהלים ארעיים או במכולות שהוסבו לאכלוס בני אדם, חשופים לפגעי הטבע לקראת החורף המתקרב, בצפיפות גדולה, ללא טיפול סוציאלי או נפשי, ובתנאים סניטרים ירודים. במתקנים האלה יכלאו נשים, גברים, וילדים, בהם תינוקות, לתקופה בלתי מוגבלת. כן, מדינת ישראל תכלא פעוטות שכל פשעם הוא שהוריהם בקשו להם חיים. 
היום פרסם ארגון "רופאים לזכויות אדם" מכתב מפליטים שכבר נכלאו על ידי המדינה, בו הם מפצירים בעולם להושיט להם יד, להראות חמלה אחרי הסבל הלא יתואר שעברו בארצות מוצאם ובדרך למה שהם חשבו יהיה נמל מבטחים:
כידוע, לפני כמה שנים נאלצנו לעזוב את ארצנו כתוצאה ממשבר פוליטי וכלכלי מחמיר. הגענו לישראל אחרי שנמלטנו מדיכוי בלתי נסבל ופגיעה בזכויות האדם בארצנו. על כל פנים, לאחרונה נודעה לנו הכוונה המדאיגה של ממשלת ישראל ליישם מדיניות הכופה על מבקשי מקלט להישאר במחנות כליאה למשך שלוש שנים – או להיות מוחזרים בכפייה לארצות מוצאם. בנוסף אנחנו מדוכאים מבחינה נפשית כתוצאה מהשהות הממושכת בבתי כלא. הסיבות למצב נפשי זה הן כדלהלן: 
 1. רובנו שרתנו בצבא במשך שנים ללא תשלום. רבים מאיתנו סבלנו סבל שלא ניתן לבטאו במלים במרכזי כליאה. חלקנו נפצענו במלחמה. לכן איננו יכולים לשאת יותר סבל מסוג זה. 
2. חלקנו קטינים שנמלטו מגיוס כפוי לצבא שבוצע בבתי הספר ובעקבות כך הפכנו לעקורים. 
3. חלקנו מצויים מעבר לגיל הגיוס – עובדי מדינה שסירבו להיות מגויסים מפאת גיל מתקדם, ולפיכך נכלאו או פוטרו מעבודתם. אולצנו לעזוב את ארצנו בחיפוש אחר מקום מקלט בו נוכל לדאוג למשפחתנו. 
4. יש בינינו נשים, חלקן אמהות עם ילדים. אחרות עזבו את ילדיהן באריתריאה, ומעבירות את שנות הפריון שלהן במחנות כליאה. 
הגענו לישראל אחרי שחצינו את גבולותיהן של שלוש מדינות והתגברנו על קשיים עצומים. ההחלטה המתוכננת לכפות עלינו שלוש שנות שהות כפויה במחנות כליאה, או לחזור בכפייה לאריתריאה, נחתה עלינו כבשורה נוראה. סבלנו בעבר צורות נוראות של סבל, כולל עינויים זוועתיים שבוצעו על ידי מבריחים וסוחרי אדם, שדרשו כופר בסך עשרות אלפי דולרים. חלקנו נטשנו את ילדינו באריתריאה, וכעת נדרשים לחיות במחנות כליאה מנותקים חסומים בשערים וחומות. אנו פליטים, כמו פליטים בארצות אחרות ופליטים שהגיעו לישראל בעבר. לא עשינו כל פשע שיצדיק התייחסות והפרדה מסוג זה. מה עשינו שצדיק את כליאתנו במתחמים סגורים? 
המצב הוא בלתי נסבל, וגורם לנו סבל נפשי חמור. אנו מתחננים לגופים ממשלתיים בישראל למצוא פיתרון למצוקתנו. אם ממשלת ישראל אינה יכול למצוא פיתרון לבעיה, אנו עותרים בבקשה להיות מופנים לגופים הרלוונטיים של האו"ם, או ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי אינטרנשיונל, Human Rights Watch ואחרים.

טרסקה, ילדה שגדלה במחנה ריכוז, מציירת "בית". פולין, 1948
צילום: דייויד סימור
בחודש שעבר נכנסו לישראל 54 פליטים בלבד. אלה שנמצאים כאן חיים בפחד, ומדינת ישראל עושה הכל כדי למרר את חייהם. אמא שהגיעה לאסוף את בתה מהגן נעצרה ונלקחה למעצר בלי שניתן לה אפילו לאסוף את חפציה ולהפרד ממשפחתה. יום יום מתקבלים דיווחים על פליטים שמוכים, נשדדים, ומושפלים על ידי שוטרים ואזרחים. הגזענות הנוראה מכל - זו שמפרידה בין אדם לאדם על פי צבע עורו - הולכת ומתגברת מדי יום. עמותות "חסד" יהודיות מסרבות לטפל בפליטים והרעב והמצוקה גוברים ומעמיקים. זה לא שאין פתרון - דווקא יש פתרון והוא קל ופשוט וטוב לכולם - מתן מעמד חוקי - זמני ככל שיהיה , ומתן אפשרות לפליטים לעבוד באופן חוקי ולהחליף את עשרות אלפי הפועלים הזרים המיובאים ע"י שר הפנים וכנופייתו תמורת שלמונים רבים - אבל הפתרון הזה יוצא כנגד התאוקרטיה המשתוללת המשתלחת בכל דבר שאינו יהודי מספיק, והחזירות הקפיטליסטית שתפסיד הון אם לא יתאפשר לה לגבות עמלות מנופחות על הזכות לעבוד כאן.
בשם האל ובשם הדולר הכל יכול אנחנו כולאים גברים, נשים, וילדים. גוזרים עליהם שנים של סבל וצלקת נפשית שלא בקלות תרפא.
קראו את המכתב שוב. הביטו בתמונה של טרסקה. הביטו בפניה. פנים של ילדה.
עכשיו הזמן לצעוק.



‏3 תגובות:

  1. עוד צילום מצב חד כתער המראה מי אנחנו. האדישים הגרמנים ב 1932 הם צדיקים בהשוואה אלינו. חרדות קיומיות ורחוב פשיסטי אלים לאין שיעור יותר ממה שאנו חווים אכן הצליחו לשתק אנשים טובים וחלשים. מה נאמר אנו להגנתנו? מה נלין על אדישותם של אחרים?

    השבמחק
  2. השמאל בישראל זה הנאציזם המודרני.
    נשמות ערב רב מצד הסיטרא אחרא;נשמות של טומאה.
    ואם נדבר בשפת בני האדם,השמאלנים הם הטינופות של האנושות שספוגים בשינאה עצמית.
    אתם כותבים שאנחנו גרועים מהגרמנים האדישים.
    אבל אתם גרועים מקציני ה ss.

    השבמחק
  3. אני קרוע בין אהבת האדם בכלל, ובהקשר זה, זה שמוצאו מסודן השסועה, לבין אהבת האדם שהוא אחי. אך אין לי מנוס אלא להעדיף את אחי על פני שאר האדם במקרה של התנגשות בין האהבות הללו. אני עושה זאת בלב שלם ובנשמה קרועה, כי מחד איני יכול להפקיר את אחי ומאידך איני יכול לראות בסבל האדם האחר שאינו אחי.

    השבמחק

תגובות יתקבלו בשמחה כל עוד הן מתייחסות לתוכן. תגובות אחרות ימחקו.