7 באוקטובר 2012

שואה שלי


כשהיינו קטנים, בבית הספר, ציירו לנו את השואה בצבעים חזקים של שחור ולבן. הסבירו לנו על הרוע המוחלט, על רשע שטני שאין דומה לו שלקח את משפחותינו מקיומן השליו ושרף אותן בתנורים גדולים כדי שלא ישאר זכר לעם היהודי. מבחינתי, עד גיל מבוגר למדי, ככה בדיוק זה קרה: יום אחד קם אוסטרי צעיר עם שפם קטן, בנה תנורי ענק עם ארובות גבוהות אליהם השליכו הגרמנים את היהודים, וזהו. זו השואה כפי שסיפרה לי מערכת החינוך הישראלית. כל העיסוק בתקופה ההיא עובר בפריזמה צרה של רדיפות היהודים, סבל היהודים, ורצח היהודים. כל נסיון להבין "למה?" נחסם בטיעונים סתומים הנעים בין "אף אחד לא יודע" ועד "זה נדרש כדי שהיהודים יבינו שהציונות זו התשובה היחידה" מלווים בנענוע איטי של הראש ושתיקה רבת משמעות אחריו.
"למה?" היא אולי השאלה הגדולה מכל: למה הסכימו מליוני גרמנים לשתוק אל מול מעשי זוועה כאלה? למה הסכימו חיילים גרמנים לטבוח בתינוקות רכים ובאימותיהם? למה לא קם איש ממנגנון הרצח הבירוקרטי שמנה עשרות אלפי בני אדם וקרא "עד כאן!".

***

חוקרים רבים ניסו לענות על השאלה הזו מזוויות רבות ושונות, אבל תשובה טובה עדיין אין, ואני ודאי לא מתיימר לספק אחת כזו. עם זאת, דווקא החיים בישראל של היום יכולים לתת פרספקטיבה מעניינת על לפחות חלק מהתהליכים שנראים לנו גם עכשיו בלתי נתפסים. אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.
גם מי שלא מתבוסס יום יום במחקר השואה מכיר ודאי את השם דניאל גולדהאגן, מחבר רב המכר "תליינים מרצון בשירות היטלר". גולדהאגן מדבר על המנטליות הגרמנית שביסודה היא לאומנית-אנטישמית שרק חיכתה למשטר תומך ומטפח שיפרוץ את הגבולות המוסריים שמנעו ממנה עד כה למצות את הצורך שלה להומוגניות ולסילוק כל גורם זר ונחות. "הגרמנים הרגילים" שלו הם רוצחים אנטישמים הפועלים מתוך אמונה קנאית, מתוכנתים כמעט לחסל את הגזעים הנחותים מהם, ובמיוחד את היהודים.
שם נוסף שוודאי מוכר לקוראים ישראלים רבים הוא כריסטופר בראונינג, הסטוריון מבריק ופורה שכתב את "אנשים רגילים", על קורות גדוד 101 של משטרת הסדר הגרמנית שנשלח להשתתף במשימת חיסול היהודים בשטחי המזרח. בראונינג מנתח את הרכב הגדוד ומוצא שמדובר באנשים רגילים ממעמד הביניים ומעמד הפועלים, לא קיצוניים בדעותיהם, עוסקים במקצועות מגוונים, ובעלי משפחות. האנשים הרגילים האלה הופכים מהר מאוד למכונת רצח עם משומנת, שהם טובחים בילדים, נשים וגברים ללא יסורי מצפון, וגורס כי כמעט כל אחד מאיתנו היה נוהג כמוהם בהינתן מצב דומה (מילגרם - גרסת המציאות).
הנס מומזן, הסטוריון גרמני מפורסם העלה את תפיסת ה"הקצנה המצטברת" בה הוא מנסה להסיר חלק מהאחריות הגרמנית על ידי חוסר תכנון ודינמיקה מתגלגלת של אופטימיזציה בירוקרטית של רצח המונים ללא פקודה מפורשת. הוא רואה בהשתלחות הנאצית ביהודים לא יותר מאשר "שעשוע שניתן למפלגה כדי להתפרק מהאנרגיה הסוציאל מהפכנית בתוכה", אך גם הוא מודה שהעובדה שאותה מנטליות גרמנית אפשרה רצח של מליוני בני אדם ללא אופוזיציה גרמנית מעוררת חשיבה מחדש על תפקידה של האנטישמיות הגזענית הגרמנית.
ולא נצא ידי חובה אם לא נזכיר את חנה ארנדט. ארנדט הטילה את האחריות לרצח לא על האופי והמוסר הגרמניים אלא על המנגנון הבירוקרטי-טוטליטארי בו היו לכודים, "הפושע מאחורי שולחן הכתיבה" וה"בנאליות של הרצח" שאפשרו נטילת חיי מליונים בהינף קולמוס. אצלה, כמו אצל גולדהאגן, אין אחריות אישית אלא הסבר של עדר הרואה רק את מה שמונח מולו ועיוור לתמונה המלאה וההשלכות של מעשיו. ארנדט היתה מודעת לפרדוקס הזה כשכתבה לאנצסברגר ב1964: "אם הכל אשמים, אזי איש אינו אשם ... ואמירה זו בעייתי אף יותר כשהיא מועלית על ידי גרמני, שכן היא אומרת: לא הורינו - המין האנושי הוא שחולל את האסון הזה, וזה פשוט לא נכון"

***

"הגרמנים הרגילים" עליהם כותבים גולדהאגן ובראונינג בגדוד 101 של משטרת הסדר היו רובם בשנות השלושים לחייהם ומקצתם מבוגרים יותר, הם נולדו לפני מלחמת העולם הראשונה והיא שימשה עבורם גורם מעצב בתפיסת האלימות וההשרדות האישית והלאומית. הם נחשפו לתעמולת ה"סכין בגב" שהאשימה את השמאל והיהודים בתבוסת גרמניה, חוו אבטלה ומשבר כלכלי עמוק בו הואשמו היהודים וממנו רק היטלר, כביכול, הצליח לחלץ את המדינה. הם שוכנעו אחרי שנים של תעמולה יום יומית כי "היהודים הם אסונם", כי היהודים עומדים מאחורי התוקפנות הקומוניסטית, בשהותם במזרח טפטפו להם קציני התעמולה יום יום כי הפרטיזנים הפוגעים בהם ובקווי האספקה שלהם מונהגים על ידי יהודים, וכי האלטרנטיבה היחידה שלהם היא להלחם בהם - זה או היהודים או הם. האלימות לא הופיעה יום אחד בחייהם ודרשה מהם להתמודד איתה, אלא היתה נוכחת בהם עוד מילדות, והלכה ואיבדה עכבות עם עלית המשטר הגזעני.
תהליך ה"אריזציה" של נכסים יהודיים והעברתם לידיים גרמניות הכניסה גורם נוסף של תאוות בצע ורווח אישי של האזרח הגרמני מסילוק היהודי ממרחב החיים הגרמני. חנויות יהודיות "נמכרו" בכפייה לגרמנים במחירים מצחיקים, כמו גם בתים ורכוש אחר של יהודים הועברו לשליטת גרמנים שראו ברכה בהתעשרות הפתאומית שלהם. ה"מתנה" הזו של השלטון הנאצי לאזרחיו גם היא גורם שאסור לזלזל בו כשמנסים לבחון את חוסר ההתנגדות האזרחי למשטר ולמעשיו הרצחניים.
גולדהאגן מבצע רדוקציה של הגורמים שאפשרו את הרצח ההמוני של היהודים לגורם מרכזי אחד והוא האנטישמיות הגרמנית, לעומתו בראונינג מפשיט את הלאומנות והגזענות כליל מהמשוואה, ובכך מחמיצים שניהם, לדעתי, את השלם שהוא שילוב של שניהם עם עוד מספר מרכיבים:
האנטישמיות היא תנאי הכרחי לדרך שהובילה אל הפתרון הסופי, אך היא אינה תנאי מספיק. משטר גזעני שנתן גושפנקה לרגשות העליונות הגזעית ולגיטימציה לאלימות נגד מיעוטים, מנגנון בירוקרטי שתמך במזעור האחריות האישית וניתוק השלכותיה הרצחניות מהפרט השותף להן, מנטליות אלימה אליה גדל הדור הדומיננטי באותה תקופה, ואופורטוניזם מקומי שהביא לרווח אישי של האזרח מהשורה מ"סילוק" היהודים מהחיים בגרמניה.
אבל צודק או לא, ההישג הגדול ביותר של גולדהאגן הוא הפתיחה מחדש של הדיון בתפקיד האנטישמיות כמצע הגידול שאפשר את קיומו של הפתרון הסופי, ופותח פתח לבחינה של לאומנות גזענית מכל סוג (כן, גם זו הישראלית) בראיה של העתיד האפשרי אליו היא יכולה להוביל.

***

פולחן השואה הוא גורם מכונן בתרבות הישראלית המודרנית. הוא זה שמצדיק את נוכחותנו כאן, בארץ הזו, הוא זה שעומד בבסיס חוקי ההתאזרחות הגזעניים שלנו, הוא זה שבגללו אנחנו שופכים מליארדי שקלים על תקציב בטחון מנופח כדי להבטיח שלא נלך עוד כצאן לטבח, כמו סיסמת הליגה להגנה יהודית של כהנא: "לעולם לא עוד".
אם כשהייתי צעיר יותר התקשיתי להבין איך עם שלם נסחף בלהט לאומני גזעני שהוביל אותו בשלב הראשון להתעמר ולהשפיל קבוצה אתנית דתית שונה ממנו - כל מה שצריך היום הוא לפתוח עיתון או להביט מהחלון. יהיו אלה הפלסטינים תושבי ישראל, הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, הפליטים הזרוקים ברחובות הערים הישראליות או הפליטים המתדפקים על גבולותיה הדרומיים. גילויי הגזענות רבים ומחרידים, והם מקבלים רוח גבית מבית הנבחרים ומכלי התקשורת. פוגרומים ברחובות, בבתי העסק, הגנים, ובבתיהם של הלא יהודים הפכו לעניין רגיל שלעיתים אפילו לא מדווח במדיה המסורתית ומי שלא מחובר לדיווחי ארגוני זכויות האדם לא ישמע עליהם לעולם. מערכת החינוך הופכת לאומנית משנה לשנה, ועל אינטגרציה בין יהודים ללא יהודים אין על מה לדבר בכלל. נפרד אך אינו שווה. פחד. פחד שמלווה כל ילד ומבוגר במדינה מה"אחר", מה"זר", פחד שמנהיגי המדינה מנגנים עליו כמו על פסנתר שטני המרקיד את העם "על פי צרכי הבטחון" ושמצדיק שוב ושוב פגיעה בחפים מפשע, בילדים ובזקנים. ואולי האלמנט החזק ביותר: השתקת הביקורת. כל מי שלא מתיישר עם הקו הלאומני-גזעני של הממשלה מתוייג מיידית כבוגד, אם על ידי הממסד ואם על ידי החברה. המהלך האחרון של דני דנון לסילוק ח"כ זועבי מהכנסת הוא החוליה האחרונה בשרשרת מתמשכת של השתקה, וזה מחלחל.
עבודת ההכנה המתבצעת היום היא אותה עבודת הכנה שהתבצעה אז. היום - כמו אז - איש לא מעז לדבר על רצח (אולי רק הקצוות שבקצוות, כמו אז כן היום), אבל כן מדברים על "סילוק": יהיו אלה תנועות הימין המתהדרות ברעיון ה"טרנספר", או הממשלה בעצמה כשהיא מפנה את הגורמים הבלתי רצויים למחנות ריכוז בדרום או ליישובי קבע מוזנחים ממערב לכביש 40 עפ"י תכנית פראוור. מרגילים אותנו, כפי שהורגלו גם הגרמנים, שהומוגניות זה טוב, ש"כור ההיתוך" שכל כך התגאו בו בראשית המדינה הוא לגזעים אצילים בלבד, גזע, ליתר דיוק. מלמדים אותנו על עליונות, על "הראש היהודי", על נחיתות הערבים - שלא זו בלבד שהם חיים בעוני מרוד והזנחה, הם אפילו לא עם. מרביצים בנו את זכותו של העם היהודי על הארץ בשילוב של אוקולטיזם ואירוטיקה, פולקלור ומיתולוגיה.
גם ה"מנגנון" כבר כאן. קצינים מבצעים פקודות מחרידות תחת חסות שרשרת הפיקוד, פקידי משרד הפנים מתעמרים בבני אדם תחת "הנהלים", ומחנה ריכוז ראשון עומד להפתח בעוד פחות משבוע. יהיו בו טבחים, פקידי רישום, שומרים על המגדלים, נהגים, אנשי אחזקה, וכולם יחזרו בערב למשפחות שלהם כאילו כלום לא קרה, כאילו זה נורמלי לחלוטין להחזיק תינוקות בני שלושה חודשים מאחורי הסורגים רק כי אינם יהודים.

***

אז כולם צדקו. בראונינג, גולדהאגן, מומזן, וארנדט. כל אחד מהם האיר נדבך אחר בתהליך, וכל אחד מהם צודק במאת האחוזים. זו הלאומנות הגזענית הטבועה בנו, זו הרואה באחר נחות, פחות מבן אדם. זו הצייתנות שלנו, העדריות, הרצון להיות חלק מ"העם", שלא מאפשרת לנו להתקומם ולעמוד על מה שנראה לנו נכון, צודק ומוסרי. זו הקצנה מתגלגת, מובלת בידי "נבחרי ציבור" חסרי אחריות ומוסר. וזה המנגנון, זה המאפשר לנו להתחבא מאחורי דבר גדול מאיתנו ולהסיר מעלינו את האחריות האישית.
וזה אובדננו.


18 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ממליץ לך להאזין לתכנית של ערן סבאג על "הנאום הסודי של חרושצ'וב" בו הוא מצטט קטע מתוך הידיעה במעריב באותה תקופה, שמסבירה באופן נפלא מדוע אנשים שתקו בתקופת סטאלין, אפילו שידעו כמה הוא רקוב.

מיכאל אמר/ה...

כל כך מדוייק עד כי הקריאה משרה דכאון עמוק

יובל אמר/ה...

תיקון קל - חנה ארנדט ולא ארדנט

אנונימי אמר/ה...

וואו.... קר, מחושב ואם לגמרי מדוייק או לא- בהחלט מפחיד.
תודה על פקיחת העיניים

אנונימי אמר/ה...

http://www.youtube.com/watch?v=4iic6squgEA
סרטון מלפני שנתיים שעדיין רלוונטי (חוץ מקטע קצר באמצע...).

אנונימי אמר/ה...

ראש הממשלה קווין ראד - אוסטרליה

מוסלמים הרוצים לחיות לפי חוק השריעה האסלאמית התבקשו ביום רביעי לצאת מאוסטרליה, כאשר הממשלה התמקדה ברדיקלים במטרה למנוע פיגועי טרור פוטנציאליים ...

בנפרד, הכעיס ראד כמה מוסלמים באוסטרליה ביום רביעי באומרו שהוא תומך בסוכנויות ריגול לצורך ניטור מסגדים ברחבי המדינה. ציטוט:

המהגרים, לא האוסטרלים, חייבים להתאים עצמם .. זה-מה-יש.
"עייפתי מהצורך של האומה הזו לדאוג שמא אנחנו פוגעים ביחידים או בתרבותם. מאז התקפות הטרור על באלי, אנו חווים פרץ של פטריוטיות בקרב רוב האוסטרלים. "

"תרבות זו התפתחה במשך שתי מאות שנים של מאבקים, ניסויים, ניצחונות על ידי מיליוני גברים ונשים, שביקשו חופש"

"אנחנו מדברים אנגלית בעיקר, לא ספרדית, לבנונית, ערבית, סינית, יפנית, רוסית, או כל שפה אחרת. לכן, אם אתם רוצים להיות חלק מהחברה שלנו, לימדו את השפה!"

"רוב האוסטרלים מאמינים באלוהים. זה לא דחיפה פוליטית של מיעוט הימין הנוצרי, אלא עובדה, שגברים ונשים נוצריים, ייסדו את העם הזה על עקרונות נוצריים, וזה מתועד היטב. בהחלט מתאים כדי להציג זאת על קירות בתי הספר שלנו. אם אלוהים פוגע בכם, אז אני מציע לכם לשקול חלק אחר של העולם בתור הבית החדש שלכם, כי אלוהים הוא חלק מהתרבות שלנו. "

"אנו מקבלים את האמונות שלכם, ולא שואלים למה. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שאתם תקבלו אותנו, לחיות בהרמוניה והנאה שלום איתנו. "

"זו הארץ שלנו, האדמה שלנו, וסגנון החיים שלנו, ואנו מאפשרים לכם בכל הזדמנות ליהנות מכל זה. אבל מרגע שסיימתם להתלונן, לייבב, וגם לקטר על הדגל שלנו, המורשת שלנו, האמונות הנוצריות שלנו, ועל סגנון החיים שלנו, אני מאוד ממליץ לכם לנצל את החופש הגדול האוסטרלי הנוסף , "הזכות לעזוב". "

"אם אתם לא מאושרים כאן - עזבו. אנחנו לא הכרחנו אתכם לבוא לכאן. ביקשתם להיות כאן. אז קבלו את הארץ שקיבלתם. "

דורון אמר/ה...

כן, בדיוק, השבוע אחי חזר מרומניה וראה איך אין זכר ליהודים בהרבה עיירות שהיו יהודיות והיום כל הבתים בידי רומנים כך ובאוקראינה , בפולניה, בבלגיה, בצרפת, באיטליה, בבולגריה ואפשר למנות עוד מדינות רבות אבל בשביל מה? הרי תמשיכו לשכנע את עצמכם שהגרמנים השתעשעו ושחררו אנרגיה... גם הפולנים והאוסטרים והצרפתים והרומנים האוקראינים והאיטלקים והבלגים והצ'כים והבולגרים והיוונים לכל אלה היה תחביב ושעשוע ופורקן נחמד - רצח יהודים. אחרי שהרוסים שחררו את אושוויץ אבא שלי סיפר לי איך חיסלו קודם את הקאפו היהודים ועשו את זה בידיים חשופות בלי נשק. חומר למחשבה.

גיא זלמנוביץ' אמר/ה...

שלום ,רב
עות גסה לחשב שהחיבור של השואה וחזרתנו בגלל השואה, זה שטות גמורה והיו כבר בעבר תהיכים לשיבת ישראל וגש בדוק.
לגבי צורת הגישה והכתיבה חסר בא משהו, אתה אדם מאמין בבורא עולם? האם אתה מכיר במעמד הר סיני ?

לא סתם שאלתי איש יקר, שאלתי מגיע ממקום של הזדהות, ממקום של חיבור מעבר למדינה (הישות המשפטית) שאותה ניתן לתבוע, שאלתי מגיע מחזון ולאן עתידנו במרחב.

איפה אלוקים בניתוח שלך ?
ודע, אין קשר בין ציונות לשיבת עם ישראל לארצו, העלייה הראשונה היו חרדים, ובדוק זאת.
סיבתנו כאן היא נחלת עולם, שלושת האבות, משה רבנו ותורתנו הקדושה שלצערי לא נמצאת בכל בית ישראל אך לעתיד לבוא כן.

ולא, אנילא מזדהה איתך, ולא אנחנו עם נבחר והגיע הזמן שלא נבליג כלל ונעשה מה שצריך באמונה מלאה בצדקת דרכנו.

בכבוד רב,
גיא זלמנוביץ'

אנונימי אמר/ה...

יפה. עשית לי להקיא קצת בפה.

טחנת הרבה מים כדי לנסות להשוות בין חיסול פיזי מכוון וסיסטמטי לבין גזענות דה-פקטו של מיעוט קיצוני וממשל שבגלל שיקולים פוליטים לא עושה כלום כדי לשנות את זה. אתה יכול להמשיך לערבל מילים ועדיין זה מרגיש כאילו ירקת לניצול שואה בפנים.
אני מניח שזה שפלשתינאי לא יכול להיות בעלים של קרקע מסוימת, או לנהוג בכביש מסוים - זהה לחלוטין להשמדה המונית בגז, ניסויים בבני אדם, כיתות יורים וכו'. פשוט הקבלה מושלמת.

לפעמים עדיף לסתום, כמות הנזק שאתה גורם למטרה שלך פשוט מזעזעת. איך אקח משהו שאתה כותב ברצינות אחרי השטות הזאת?

Asaf Blubstein אמר/ה...

במילה אחת דמגוגיה. בשתי מילים, דמגוגיה זולה.
פוגרומים ברחובות? אתה יודע בכלל מה ההגדרה של פוגרום כשאתה משתמש בה לאוכלוסית הזרים?
וסילוק? היהודים להזכריך היו תושבי ואזרחי המדינות האירופאיות. ה"סילוק" מדבר על פליטים ואזרחי מדינות אחרות שאף מדינה אחרת לא מוכנה לקבל אותם.
תראה לי את מדיניות ארה"ב או שאר מדינות אירופה כלפי פליטים ואז נראה כמו גזענית ישראל.

אני לא מתכוון לענות על כל נקודה ונקודה (אלא אם ממש תרצה), אבל ההשוואה שאתה עושה כאן היא חסרת פרופורציות לחלוטין. נכון, יש גזענות ברמה מסוימת והממשלה היא ממש לא טלית שכולה תכלת, אבל להשוות את זה למשטר הנאצי גורם למספר דברים:
1. זילות זיכרון השואה
2. אם מטרתך היא למגר את הגזענות בארץ או לתרום לאוכלוסית הזרים, ההשוואה המטופשת הזאת רק תגרום לאנשים לחייך בביטול למראה הדיעות שלה

Asaf Blubstein אמר/ה...

במילה אחת - דמגוגיה. בשתי מילים - דמגוגיה זולה.

אנונימי אמר/ה...

כתבת דברים נכוחים. מצב עגוב הוא שהישראלים לא מסוגלים להבין את מהות ההשוואה לנאציזם. הם מתעקשים ש-"אין עדיין תאי גזים", מבלי לתפוס בכלל שזה שעדיין אין, לא אומר שבעתיד לא יהיו. ולכן זה חשוב להאיר על תהליך ההתגזענות בזמן התרחשותו, ולא בזמן שהרצח הגזעני כבר מבוצע כמו בימי השואה. חזק ואמץ.

עומר אמר/ה...

בעניין הערתו של אנונימי מה- 9 באוקטובר 2012 00:01 בנוגע לראש ממשלת אוסטרליה:

נראה שכל מה שנכתב שם אינו נכון. אפשר למצוא כמה וכמה קישורים ברשת בעניין.

שייקה אמר/ה...

הכותב דמגוג ואוהב הלקאה עצמית
אין ולו טיפת קשר בין גרמניה הנאצית לבין ישראל המודרנית.
פוגרומים ברחובות ?! מחנה ריכוז לזרים?!הריגת זרים בסיטונאות?!
נו באמת ?!
איך אתה בככל יכול להשוות את טבח היהודים שבעצם היו אזרחי המדינות שבהן נטבחו לבין מה שקורה היום בישראל?!
והתגובות המטופשות של חלק מהאנשים כאן רק מראות שעדר יש בכל מקום ולכל דיעה כמה מטופשת שתהיה עדיין יהיו אוהדים ,וכן, גם את זה אפשר להשוות לנאצים ולעובדה שציבור שלם נהר אחריהם

אנונימי אמר/ה...

שמלאנות = בורות
מי שמשווה עם נאצים סופו שיהיה אידיוט

Unknown אמר/ה...

כל מילה פה נכונה ושווה זהב. הגעתי לבדיוק אותן המחשבות ומסקנות לפני שראיתי את המאמר הזה. צריך לעשות לזה פתיח יותר אטרקטיבי בפיסבוק. לפרסם מאמר זה ברבים זו מצווה.

גנדי

אנונימי אמר/ה...

אין ספק שנכשלת קשות בהבנת השואה, מהות האנטישמיות והאנלוגיות שלך למצב כאן ממזעזעות ברדידותן ובחוסר הקשר מעשי. יש כאן עוד כמה כושלים שחושבים שאתה גאון. אני כותב בטאבלט, לא קל לכתוב מאמר שלם שמזים כל טענה שלך. תזכור רק שהגרמנים והאחרים, פגעו ורצחו את אזרחי מדינתם, לאחר ששללו את מהות קיומם. אזרחים אלה לא נשאו נשק, לא בקשו לפגוע, לא התאבדו באוטובוסים והיו מיעוט שבמיעוט בארצותיהם. בגרמניה היו כאחוז אחד בלבד יהודים לפני השואה. אין שום מקום להשוואה ואין שום לקח מעשי שישראלים צריכים לקחת מהתנהגות הגרמנים.

אנונימי אמר/ה...

http://irrelevant.org.il/2010/07/02/3176