20 באוקטובר 2012

אז מה כן

היתרון הגדול ביותר של הימין הישראלי הוא שיש לו תשובות. לא תשובות טובות, אבל תשובות. מה לעשות עם הפליטים? לכלוא אותם במחנות. מה לעשות עם הפלסטינים? לגרש אותם לירדן או להמשיך להתעלם מהם. מה לעשות עם מצוקת הבדואים? לגרש אותם ממערב לכביש ארבעים. לעומת זאת, מה יש לשמאל להציע על אותן שאלות? מעט מאוד, ולכל סוגיה יש עשרות פלגים וניואנסים שכמובן רואים זה בזה בוגדים ברעיון וימנים בתחפושת. עיקר האידיאולוגיה של השמאל בשנים האחרונות מתבססת בעיקר על "מה לא", ועם אידיאולוגיה כזו קשה לגייס פעילים, וקשה הרבה יותר לרתום את הציבור.

ברשימה הזו אנסה להציע מתווה שאינו מקורי, אבל כזה שאולי יוכל לתת כיוון כללי לעבר גיבוש עמדה שהשמאל יוכל לעמוד מאחוריה, כזה שיוכל לספק כמה תשובות טובות יותר לשאלה "אז מה כן". מעין טיוטה להתחלה של דיון על פתרון ריאלי. ראשית אציג את טיוטת הפתרון כפי שאני רואה אותו, ולבסוף אנסה לפרוש כמה צעדים שיכולים לקדם אותו. נתחיל:

חלק ראשון: עקרונות


סמל ולאום
דבר ראשון יש להכיר בזכות ההגדרה של שני העמים שגרים בשטח שבין הירדן לים. הפתרון המוצע ינסה לשמור על זכות ההגדרה הזו עד כמה שניתן. לצורך כך אני מציע להקים שתי מדינות (States) תחת שלטון פדרלי אחד. מדינת פלסטין בשטחי 1967 עם תיקונים נדרשים, ומדינת ישראל בשטח הנותר. ירושלים תקבל מעמד פדרלי מיוחד ובה יוקמו מוסדות השלטון. אזרחים משני העמים יוכלו לגור זה במדינתו של זה תחת הגנת השלטון המקומי ובכפוך לחוקיו, כך למשל תושבי חברון היהודים יחיו תחת שלטון המדינה הפלסטינית, כמו שתושבי כפר קרע חיים תחת שלטון ישראלי.
שתי המדינות ינהלו שלטון מקומי מלא, ישמרו על זהותן הלאומית עם סמליהן, דגליהן, והמנונן, אבל כלפי חוץ - תיוצגנה על ידי דגל משותף, המנון משותף וסמל משותף.

עוד אופציה לדגל משותףאופציה לדגל משותף

חוקה
על מנת להבטיח בסיס משותף תחתם חוקה שתהווה את הבסיס למערכת המשפט בשתי המדינות. לא יחקק חוק הסותר את עקרונות החוקה הפדרלית.

שלטון, בחירות, וזכות וטו
בחירות יתקיימו בכל מדינה למינוי פרלמנט מקומי, ובנוסף יתקיימו גם בחירות פדרליות לקונגרס ולתפקיד(י) הנשיא(ים). כל מדינה תקבל זכות וטו על חוקים פדרלים, בתנאי שהוטו התקבל ברוב מוחלט בפרלמנט המקומי.

שפה
השפות עברית וערבית (לפחות) יהיו שתי השפות הרשמיות במדינה, בתי הספר בשתי המדינות יהיו חייבים ללמד את שתיהן כחלק ממקצועות החובה. מסמכים רשמיים בשתי המדינות יצאו בלפחות שתי השפות האלה.

דת
אי אפשר לנתק את הדת מהסיפור הזה, ולכן אני מציע לאפשר למדינות לשמור על מוסדות הדת שלהן, כל עוד אותם תנאים בדיוק ניתנים לבני הדתות האחרות. קרי, אם רב בישראל מקבל רכב מהמדינה, כך יקבל גם אימאם, וכך יקבל גם כומר. הזכות לחופש הדת תישמר כחלק מהחוקה והמדינות תהיינה מחוייבות לה. עם זאת, ברמת הממשל הפדרלי יהיה ניתוק מוחלט בין הדת למדינה.

כלכלה
יוקם בנק פדרלי שיהיה אחראי על הנפקת מטבע משותף לשתי המדינות ולהבטחת מדיניות כלכלית אחראית בתוך המדינה. מיסים פדרלים ייגבו מהמדינות לקיום השלטון המשותף, והבנק יהיה אחראי על שיעורי המדדים והריביות שיינתנו לבנקים המקומיים.
לפחות בשלב המעבר, יתכן שהבנק יהיה תחת חסות הבנק האירופאי או האמריקאי, עד לייצוב הכלכלה המשותפת. בכל מקרה ידרשו ערבויות בינלאומיות גדולות לשמירה על היציבות בזמן תהליך המעבר.

בטחון
אולי אחד הנושאים הרגישים ביותר בתהליך הזה, בעיקר בגלל תהום חוסר האמון בין שני העמים. בסופו של דבר אני רואה צבא פדרלי משותף לשתי המדינות, כוחות שיטור תוך מדינתיים, וכח שיטור פדרלי. במהלך תהליך קימום המדינות, כח בינלאומי יוצב באזור להבטחת בטחון החוץ, עד לייצוב השלטון המשותף.

הגירה
מדיניות הגירה משותפת תוגדר במישור הפדרלי. היא תציג תנאים להתאזרחות במדינה, וייתכן שלפחות בשלב הראשון תחסם הזכות להתאזרחות לתקופה מוגבלת עד לייצוב השלטון.

חלק שני: התהליך - מטיוטה לרעיון


כפי שציינתי קודם, אני לא מתיימר להמציא פה שום דבר חדש, הרעיון הזה קיים בכמה פלטפורמות, אבל אני חושש שהביצוע והקידום שלו עד כה עושים יותר נזק מתועלת. חשבתי על כמה שלבים שיוכלו לעזור לקדם את הטיוטה הראשונית הזו לקראת טיוטה פחות ראשונית, כזו שאפשר להציג לציבור:
1. ניסוח חוקה: חשבתי להרים פלטפורמה דמוית ויקי לניסוח חוקה ודיון בעקרונות הליבה, שבמהלכה ובסופה תתקיים הצבעה על כל סעיף וסעיף עד לגיבוש נוסחה מוסכמת באופן חלקי לפחות.
2. איתור צוות מוביל: אידיאלית, הצוות ימנה נציגים משני העמים במספר שווה, ויתכן שגם כמה נציגים זרים.
3. מציאת ספונסר: יוזמה לא מאוד שונה הוצגה בקפריסין על ידי מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן. אידיאלית, ספונסר דומה ימצא לקידום התכנית הזו.

***

אני מודע שהרעיון הזה שאפתני ויש בו חורים גדולים מאוד, אבל לטעמי זה יותר טוב מהאין-מצע של השמאל הישראלי היום, ויש בו כיוון שיכול להוביל למשהו טוב, או לפחות משהו להעמיד מול אין הפעולה של הימין. הוא נותן מענה ללאומיות הפלסטינית והישראלית בכך שהוא שומר על צביון של מדינת לאום מחד, ומדינה משותפת מאידך, ובאותו זמן ראלי הרבה יותר מקונספט שתי המדינות הנפרדות בהתחשב במגבלות השטח ומשאביו, או מפתרון המדינה האחת על חשבון אותה זהות לאומית החשובה כל כך לשני העמים.
אני פתוח לפידבק על עצם הרעיון כמתווה מדיני, ועל דרכים בהן אפשר לקדם אותו. בכל מקרה, בתור איש שמאל שצריך להתמודד עם הפתרונות אותם מציע הימין - לי לפחות הוא נותן מענה לשאלה "אז מה כן?".


19 באוקטובר 2012

בכל אופן יהיה זה נעים יותר מאשר לתת להם לגווע ברעב

הטיפול ביהודים בשטחי הגנרלגוברנמן היה עסק יקר. גטו לודג' לבדו צרך בין 2.5 מליון ל4.6 מליון מארק לחודש על מנת לכלכל את 400,000 יושביו, ופקידי הרייך שברו את הראש בנסיון להבין מאיפה יגיע המימון לאופרציה הענקית הזו, ואף הקימו מנהלה מיוחדת בשם "טרנספרשטלה" לפיקוח כלכלי ולניהול מעבר הסחורות אל הגטו וממנו. אמנם חלק גדול מהמזון והסחורות שהגיעו לגטו נכנסו באמצעות הברחות (עד 80%, עפ"י הערכה של אדם צ'רניאקוב, ראש היודנראש בגטו וורשה), אבל הכנסה רשמית של סחורות שנועדו לכלכל את מאות אלפי הכלואים היתה נתונה בידי המנהלה הזו. בינואר 1941 התכנסה מועצת הרייך לכלכלה והוצג לה דו"ח מאת משרד האוצר של הגנרלגוברנמן המציג את המספרים ומבקש תקציב, והתשובה, כמו כל תשובה של פקידי אוצר מאז ומעולם לעניינים שאינם בטחוניים, היתה שאין תקציב. בעקבות הדו"ח הזה שלח משפטן לענייני מנהל בשם רולף היינץ הפנר (Hoppner) שהיה איש הקשר של אייכמן בפוזן מזכר לבוס שלו ובו נכתב: "יש לשקול בכובד ראש אם אין זה הפתרון ההומני ביותר לחסל את היהודים הבלתי כשירים לעבודה על ידי אמצעי מהיר השפעה כלשהו. בכל אופן יהיה זה נעים יותר מאשר לתת להם לגווע ברעב".
פקיד נוסף, אלכסנדר פלפינגר, התבטא בעקבות החשש שלא יהיה מספיק מזון ליהודים בגטאות כי מי שטוען כך הוא תאורטיקן שלא מבין שיש להכפיף את השיקולים הכלכליים לשיקולים פוליטיים ולכן אסור לחשב את צרכי היהודים כאילו הם צרכי ארים: "צרכיה של בהמת עבודה שהאדם דורש ממנה תפוקה מעולם אינם נושא למחשבה מעמיקה. ההפך הוא הנכון. ... בעליה מווסת את הספקת מזונה על פי פריון עבודתה"

***

ולמה נזכרתי בזה? הפוסט הזה על "מסמך הקלוריות" של עמוס גלעד. אני לא חושב שהמצב בגנרלגוברנמן ובעזה דומה, למעשה הוא רחוק למדי. רק ההתעסקות הפקידותית באיזה ירק מותר ואיזה ירק אסור, ספירת הקלוריות היומיות מתוך איזו תשוקה בירוקרטית אדנותית, וריחוק קליני של המסמך מהמציאות בשטח, כל אלה בזויים בעיני כאן וכאן. 
שוב, אני לא חושב שיש מקום להשוואה עניינית בין המקרים, זו רק השיטה, זו הבירוקרטיה שגורמת לפקידים לחרוץ גורלות, העליונות של עם אחד על אחר שמאפשרת לאחד לקבוע מה, כמה, ומתי יאכלו בני העם השני, לאן ילכו, היכן ומה ילמדו, הגבלות, איסורים, והכל - בשם הלאום. ברגיעה, עוד ניחא. אבל כפי שאמר מקורב להיידריך ב1941: "בזמן מלחמה עדיין אפשר לנקוט צעדים נוקשים בלא להתחשב בהלכי הרוח הרווחים בדעת הקהל העולמית" והשלים אותו גבלס ב1942: "השבח לאל שיש לנו עתה בזמן המלחמה שורה שלמה של אפשרויות, שנמנעו מאיתנו בזמן שלום. עלינו לנצלן".


13 באוקטובר 2012

שש מאות מליון שקרים

בעשירי בספטמבר השנה התכנסה ועדת הפנים של הכנסת בראשות היו"ר אמנון כהן מש"ס, ובנוכחות חברי הכנסת הנכבדים אורי מקלב מיהדות התורה ויעקב "כצל'ה" כץ מהאיחוד הלאומי. על סדר היום: הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן - הוראת שעה), התשע"ב-2012,והצעת חוק נוספת לאיסור הלבנת הון (הוצאת כספים מישראל בעבור מסתנן - עבירת מקור) (הוראת שעה), התשע"ב-2012.
את הפרוטוקול המלא של הדיון, שאורכו 97 עמודים, תוכלו למצוא כאן (זהירות, RTF), אך בהמשך תוכלו למצוא את עיקר הדברים עם הקיצורים הנדרשים. דברים שנראים לי חשובים במיוחד אדגיש, ואת ההערות שלי אביא ב[סוגריים מרובעים]. דבר שחשוב לי להדגיש הוא שהשימוש במונח "מסתנן" הוא בעייתי מאוד כפי שנראה בהמשך, מכיוון שישראל לא דנה כמעט בבקשות מתן מקלט לפליטים ולכן כל מי שמגיע לתחומה הוא בגדר מסתנן.מרבית המשתתפים בדיון משתמשים במונח "מסתנן", אך צריך להתייחס אליו בחשדנות הראויה.
אני מודע לכך שאורך הדיון הזה הוא בלתי אפשרי למסגרת רשימה בבלוג, אז אם אין לכם סבלנות, פשוט קראו את הקטעים המודגשים, או שתדלגו עד למטה לסיכום (יש לכם עוד, אחרי שלוש הכוכביות השניות). למתמידים צפויה חוויה בלתי נשכחת על איך מתנהל תהליך החקיקה בכנסת הישראלית.

***

את הדיון פותח יו"ר הוועדה אמנון כהן:
"הממשלה ביקשה לקדם את הצעות החוק. על פניו נראה לי שאלה חוקים לא פשוטים ... הבנתי שיש אולי בעיה לגבי אמנת קרן המטבע. כבר נכנסנו ל-OECD ויתכן שגם שם יש בעיה. יש גם את האמנה בין האיחוד האירופי. כמובן שצריך לבחון את כל הסוגיה הזאת ... אנחנו רוצים להתקדם בגלל שהנושא היה דחוף והממשלה ביקשה לזרז עד כמה שאפשר, אפילו בתקופת הפגרה ... המדינה מתמודדת עם בעיה קשה של מסתננים ... יש מכת מדינה בנושא. אבל, גם כשמטפלים בנושא, צריך לטפל באופן כזה שיעמוד באמות מידה ראויות. כמובן, מלכתחילה, אסור היה להכניס אותם אם אנחנו לא רוצים ... אני מברך את הממשלה שהיא מתקדמת בזה ומסיימת. אמנם קצת מאוחר אבל עדיף לנו לסגור את זה. כמובן שאחר-כך אנחנו צריכים לטפל בכל אלה שנמצאים כאן. כמובן אנחנו לא מדברים על אלה שמקבלים כאן את המקלט, כאנשים שזקוקים למקלט ומקבלים את כל הדברים הנלווים, אלא מדובר במסתנני עבודה שמגיעים לכאן באופן לא חוקי ואנחנו רוצים להוציא אותם כמה שיותר מהר."

ממשיכה אביטל שטרנברג, ראש תחום יעוץ במשרד המשפטים:
"... היום נמצאים בישראל למעלה מ-65,000 מסתננים. אכן, מרביתם מגיעים מסודן ומאריתריאה. אריתריאה זאת מדינה שלא ניתן להחזיר אליה. לגבי סודן השאלה היא קצת יותר בעייתית. אנחנו לא מדברים כאן על פליטים במובן המקובל אלא בגלל היעדר יחסים דיפלומטיים אנחנו לא יכולים להחזיר את האנשים לשם. יחד עם זאת, על-פי המידע שמצוי בידנו, בין היתר על סמך תשאולים שנעשים לאנשים שמגיעים לכאן וגם ממקורות אחרים, אנחנו מבינים שמניע מאוד מרכזי להגעה לישראל דווקא הוא מניע כלכלי.לכן, על-מנת לצמצם את התמריץ בהגעה לישראל, בהגירה כלכלית, אנחנו מבקשים למנוע את האפשרות להוציא כספים מישראל לתקופה מוגבלת"
[תחזיקו חזק, תכף יגיע נתון מדהים:]
"אני רוצה להגיד משהו לגבי העברת כספים לאפריקה בכלל ולמדינות הספציפיות בפרט. ההיקף של העברת כספי שכר עבודה של מהגרים מאפריקה לאפריקה הוא במימדים כמעט בלתי נתפסים. ... על סמך פעולות אכיפה שנעשו לאחרונה אצל נותני שירותי מטבע, אנחנו מעריכים שהיקף העברת הכספים לישראל ... אנחנו מעריכים בהערכה זהירה את היקף העברת הכספים בכ-600 מיליון שקלים מידי שנה על ידי המסתננים אל ארצות המוצא."
[600 מליון שקלים? זה סכום אסטרונומי! ואם משרד המשפטים מביא אותו לפני וועדת הפנים של הכנסת, הוא בטח בדק אותו טוב מאוד כדי לא חלילה להטעות בלי כוונה, וודאי לא להסית בזדון ולגרום לקבלת החלטות על סמך מידע מוטעה]
"יחד עם זאת אנחנו ערים לעובדה שבכל זאת יש פה חקיקה שפוגעת בזכויות ולכן השתדלנו מאוד שהיא תהיה מאוד מאוד מידתית ... בהינתן הצורך של המדינה לעצור את התמריץ הכלכלי ומאידך צריך של המסתננים, אנחנו חושבים שמצאנו פיתרון אמצע שהוא נכון, מדתי ומאוזן"
[ומה לגבי ההסכמים הבינלאומיים? התשובה, אליבא דמשרד המשפטים היא פשוטה. שגויה - כפי שנראה בהמשך, אך פשוטה]
"לגבי ההסכם של ישראל עם קרן המטבע הבינלאומית, הפרשנות המקובלת של הסעיף שבו מדובר, הסעיף שקובע שהעברת הכספים תהיה חופשית, מדובר על כספים שלא הושגו בעבירה. כזכור, העבודה של המסתננים כאן בישראל אסורה על-פי החוק ומה שנעשה היום היא מדיניות אי אכיפה. אמנם מוצהרת אבל מאוד מוגבלת ותחומה ... המדיניות לא כוללת את האפשרות להוציא את הכספים לחו"ל. לכן, מבחינתנו, לעניין זה של הוצאת כספים לחו"ל, מדובר בכספי עבירה ולכן לטעמנו אין שום סתירה להסכם של ישראל עם קרן המטבע הבינלאומית "

הילה ריבא אקרמן, ממונה בכירה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים:
"בנוגע להסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי ... מהבדיקה שלנו עולה כי אנחנו לא בהפרה ... הסעיף אומר: "במסגרת הוראות הסכם זה ובכפוף להוראות סעיפים כאלה וכאלו של אותו הסכם, לא יהיו הגבלות בין הקהילה מצד אחד לבין ישראל על תנועות הון". אבל כאן אנחנו לא מדברים על העברת כספים. אין בינינו לבין האיחוד אירופי איזו אחריות לכניסת עובדים או להגירה בלתי חוקית ולכן ההסכם לא חל על המהות של הצעת החוק שבפנינו"
[מה? בנושא הגבלות העברות הכספים אנחנו לא מדברים על העברת כספים?]

[כאן יש דיון ארוך על העובדה שמשרד המשפטים הכניס תיקונים של הרגע האחרון (מאותו בוקר) בחוק ורוצה להציג אותם, נחסוך מכם את הדיון הזה, בסופו של דבר הם מקריאים חלק מהם, וחלק לא. החוק מציע להשית אחריות גדולה יותר על המסייע (הבלדר שמעביר את הכספים למשל) מאשר על המסתנן - שנה מאסר למסייע מול שלושה חודשים למסתנן, וכך גם הקנסות הכספיים. הצעת החוק תאפשר בעצם הפללה של פקיד בנק שיתבקש להעביר כספים, ולנושא הזה מתייחס יו"ר הוועדה]

היו"ר אמנון כהן:
"אם אנחנו נסגור את המסלול הזה של העברה דרך הבנק, לא ירצו להסתבך והפקיד יקבל הנחיה, האם לא נעודד את השוק השחור?"

ועל כך משיבה לילך וגנר ממחלקת יעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים:
"כבר מהנתונים שעולים בידנו יש כרגע שוק שחור די רציני בלי שיש עבירה פלילית סביב העברת כספי מסתננים."
[אין בעיה אם כך, ממילא יש שוק שחור]
[ממשיכים להקריא את הצעת חוק, שוב רבים על השינויים שנערכו ברגע האחרון. לבסוף ממשיכה וגנר]
"בדיונים שערכנו בנושא המסתננים התברר לנו שחלק מהכספים מועברים באמצעות בנקאות פיראטית, מה שנקרא "חוואלה". אני יכולה לבקש מהמשטרה ומהשב"כ להסביר כיצד זה נעשה. מה שקורה זה שכספים לא עוברים. יש אנשי קשר בישראל שמקבלים את הכספים ואנשי קשר במדינה האחרת שמעמידים כספים במקומם, אבל כסף לא עובר. בסופו של דבר נעשה קיזוז. זה סוג של בנקאות פיראטית."

[אמרו שב"כ - קופץ חבר הכנסת יעקב כץ מהאיחוד הלאומי]
חבר הכנסת יעקב כץ מהאיחוד הלאומי:
"מי אלה האנשים האלה שנקראים חוואלה? הם ישראלים? הם אפריקאים לשעבר? הם ערבים? הם בדואים? מי האנשים האלו? הרי יש מישהו שעומד מאחורי האנשים האלו. זה ארגוני פשע?"

[כאן מתחיל דיון טכני משמים לגבי הגבלות על הרכוש שמותר למסתנן להוציא מהארץ. היו"ר כהן תוקף (בצדק) את ההצ"ח ומנסה להבין מי אחראי על הערכת שווי הרכוש - למשל אם עובר המסתנן עם טבעת על ידו, מי אחראי לקבוע אם מדובר ביהלום, רובי או זירקון? ואם יש לו אבן אחת? שתיים? עשר? ומה שווי היהלום? וגודלו? ועוד כהנה וכהנה. אחסוך מכם, אתם תודו לי.]

לילך וגנר: [מסבירה על שווי הרכוש המקסימלי שיוכל להוציא המסתנן]
"הרכוש הוא בשווי שאינו עולה על המכפלה של מחצית שכר המינימום לחודש במספר חודשי השהייה של המסתנן בישראל (להלן – הסכום הקובע). לעניין זה רכוש, למעט מיטלטלין לשימוש אישי סביר שאינם כספים ... יצרנו מעין חזקה שאומרת: מסתנן חוסך בממוצע בכל אחד מחודשי השהייה שלו מחצית משכר המינימום ... על אף סכום הרכוש אותו מבקש המסתנן להוציא בעת יציאתו מישראל על הסכום הקובע והמסתנן הוכיח לממונה ביקורת גבולות כי הרכוש מעבר לסכום הקובע שייך לו כדין ולא ניתן לו לצורך הוצאתו מישראל עבור מסתנן אחר"
[ואיך יוכיח? נשאלת וגנר]
"למשל, אישור ממעסיק שהוא שילם לו יותר."
[אבל רגע, אסור להעסיק מסתננים, אז איך הוא יקבל אישור? אין בעיה, אומרת וגנר]
"כרגע אין אכיפה על מעסיקים."
ומבהירה אביטל שטרנברג:
"ההעסקה ככלל היא עבירה. ישנה מדיניות אי אכיפה לעניין העבודה כאן בארץ והוצאת הכספים כאן בארץ. יחד עם זאת, המעסיק צריך לתת לו אישור לגבי השכר שהוא שילם לו ... איש לא יעמיד אותו לדין והמעסיקים יודעים על זה משום שהודענו על זה. הודענו על זה לראשונה כבר בפברואר 2007"
[אולי כאן המקום להזכיר שכן יש פעולות אכיפה נגד מעסיקי מסתננים, והן מקודמות במרץ ע"י הבוס של גב' שטרנברג, מר אלי ישי. למשל ביולי השנה עברה בקריאה טרומית הצ"ח למאסר לחמש שנים ו/או קנס של חצי מליון שקלים למי שיעסיק מסתננים, או עיריית חיפה שהכריזה על סגירת כל בית עסק שיעסיק מסתננים. אז או שגב' שטרנברג לא מאוד טובה בעבודתה, או שהיא בוחרת להטעות במתכוון את וועדת הפנים המכובדת של הכנסת. כך או כך - הציפיה שמעסיק יתן אישור העסקה למסתנן היא היתממות במקרה הטוב]

שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים:
"אדוני, אין ספק שהמעביד ינכה את המס במקור כי הוא מרוויח כספים בזה. רשויות המס יכולות לתת את האינפורמציה הזאת. הרי כשהוא משלם לו 5,000 שקלים, המעביד צריך להיות טיפש כדי לא לבקש 5,000 שקלים מההכנסה של החברה שלו. הוא ינכה את זה ורשויות המס יכולים להעביר את האינפורמציה הזאת. זה אפילו מצוי בידי המדינה ולא צריך את המעביד."

[וכאן מזכיר היועמ"ש של הוועדה פרט קטן אך חשוב:]
תומר רוזנר, יועמ"ש וועדת הפנים:
"רשויות המס לא יכולות למסור את המידע. לפי חוקי המס חלה חובת סודיות."
[אבל אבל, מגמגם ראש תחום אכיפה כלכלית "אפשר לבקש אישור". יש אישור? לא. זכרו את הנקודה הזו, היא תבוא לנשוך אותנו בהמשך הדיון]

[ממשיכים, עכשיו מדברים על הסכום אותו יוכלו להוציא המסתננים. האם זה יהיה 50% משכר המינימום? 70%? ואז כורה לעצמה גב' וגנר בור:]
לילך וגנר:
"... אנשים ששוהים פה 5 שנים יוכלו להוציא סכומים די ניכרים ... מעבר לכך הם יצטרכו להביא ראיות מסוימות. אלה ראיות מסוימות, לא מכבידות, לא מעל לספק סביר. הם יצטרכו להביא ראיה כלשהי שהכסף הוא שלהם כדין. אם הם מקבלים פיצוי, אז להביא אישור שהם קיבלו את הפיצוי"
[הכסף שלהם כדין? פה קופץ היועמ"ש השני של הוועדה, אני מתחיל לחבב את החבר'ה האלה]

גלעד קרן, יועמ"ש וועדת הפנים:
"קודם אביטל אמרה שאין סתירה לאמנה של קרן המטבע כי הכספים הושגו שלא כדין. עכשיו אתם אומרים שצריך להוכיח שהכספים התקבלו כדין וזה כתוצאה מעבודה. או שזה כדין או שזה לא כדין?"

[אם חשבתם שמישהו יעצור ויחשוב על הסוגיה הזו מול קרן המטבע, טעיתם. במקום זה לח"כ יעקב כץ יש הצעה פרקטית]
יעקב כץ:
"אני מציע שתורידו את המילה "כדין", תכתבו שהתקבלו"

[ממשיכים, מדברים על הסכום אותו יורשה המסתנן להוציא. הח"כים כהן ומקלב רוצים להקל על המגבלה, רק שילכו מפה המסתננים, וח"כ מקלב מסביר]
אורי מקלב:
"...אתם אומרים: נראה לי כך ונראה לי כך. שום מסמך מקצועי לא הונח בפני חברי הוועדה ולהגיד מה באמת ההתנהלות של אלה שצריכים לצאת. נראה לכם 50%, נראה לנו 70%. אני לא יודע, למשל, האם בזה שהוא יכול להוציא את הכסף של החברים שלו, האם זה באמת יגרום לכך שהחברים שלו יישאר בארץ כי הכסף שלהם עבר או בגלל שהכסף עובר? אני יודע, גם היהודים במיוחד ויכול להיות שגם אומות אחרות, הולכות אחרי הכסף. איפה שהכסף שלהם נמצא לשם הם הולכים"
[צודק מקלב. שום מסמך לא הונח לפני הוועדה. ובלי קשר - אנטישמי מאץ'?]

אביטל שטרנברג:
"על-פי הנתונים שיש בידנו כרגע, בעקבות פעולות אכיפה, ככל הנראה ממימדי הוצאת הכספים מידי שנה על-ידי מסתננים מישראל לארצות המוצא היא בסדר גודל של 600 מיליון שקל"
[נתון מדהים - בואו נבחן אותו]
אמנון כהן:
"איפה המסמך הזה? אני יכול לראות את זה? מאיפה קיבלתם את זה? ממי? ... מאיפה קיבלנו 600 מיליון? למה לא מיליארד?"
לילך וגנר:
"אנחנו ביקשנו מנציגי המשטרה והשב"כ שיביאו נתונים בפני הוועדה ונשמח לשמוע אותם."
יואב צבר, מנהל יח' שירותי מטבע, משרד האוצר:
"הנתונים שאני אומר לך אותם בגדול זה על סמך 14 ביקורות פיזיות שעשינו בשטח רק באזור תחנה מרכזית תל-אביב, קרי נווה שאנן, לוינסקי, תחנה מרכזית חדשה. ... אנחנו בדקנו כמה המרות עשו שם כמה העברות כספים נעשו באזור הזה וכמה כספים מתגלגלים באזור הזה ברמה הכללית מתוך מספרים שאנחנו יכולים להוכיח אותם, 2.5 מיליארד שקלים בוצעו המרות במהלך 3 השנים האחרונות. זה מחזור של 2.5 מיליארד. מחזור זה כניסה ויציאה. אם מחלקים את זה לשניים, אתה מדבר על 1.250 שקלים."
[שימו לב - זה סה"כ המחזור של המרות הכספים באזור התחנה המרכזית - לא של מסתננים, לא של זרים, סה"כ כולל ישראלים, עובדים זרים ברשיון, עולם תחתון, וגם של מבקשי מקלט. בתגובה ממשיך צבר]
"אנחנו לא יודעים לאבחן מי בדיוק עשה את ההמרה. ברמת העיקרון אנחנו מדברים על המרות. אנחנו בדקנו כמה כספים הועברו בדולרים. הועברו 80 מיליון דולר, לא לארצות שאנחנו מדברים עליהן כמו אריתריאה וסודן אלא אנחנו מדברים על מדינות פריפריה. לאריתריאה וסודן יש חוק בינלאומי שלא מעבירים לשם כספים. אתה רואה את זה במצרים, בכוויית, בצרפת ובכל מיני מקומות. זה בגדול."
[זאת אומרת - לאריתריאה וסודן כלל לא עוברים כספים(!!)]
[אז כמה מזה שייך ל"מסתננים"?]
אביטל שטרנברג:
"זה 30% בקרוב"
תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה:
"על סמך מה?"
אמנון כהן:
"איך אני אדע אם זה עובד זר או מסתנן? אני צריך לדעת."
ישי שרון, סניגור ציבורי, משרד המשפטים:
"איך השגתם את הנתונים האלה מלכתחילה? זה גובל בהטעיה."
[גובל? זה כנראה עניין של פרספקטיבה]
אמנון כהן:
"יש עובד זר חוקי שבא לעבוד פה ... כמדינה אנחנו רוצים אותו פה ... אנחנו מייבאים אותו, אנחנו רוצים אותו במדינה. הוא מעביר את הכסף באופן חוקי כי מותר לו. עם זה אין בעיה.להכליל את זה שגם מסתננים שם ולהגיד שכל הסכום זה עליהם, אני לא יכול לעבוד כך."

יואב צבר:
"לא. בדקנו כמה אריתראים וכמה סודנים העבירו כספים."
[אז למה לא הצגת את זה קודם? אולי כי המספר הרבה פחות מרשים]
אמנון כהן:
"יש לכם פילוח כדי שנדע?"

יצחק מלכה, מנהל את מחלקת הביקורת ביחידת שירותי מטבע:
"בוא נעשה דבר כזה. כל הסיפור של לתת את האומדן הראשוני של התופעה הזאת של כספי מסתננים, זה נולד בישיבות במזכירות הממשלה שהתחילו כבר בחודש יוני." [הוא ממשיך ומסביר על איך עובד שוק העברות הכספים] "החברה המרכזית ששולטת ב-80% משוק העברות אצל נותני שירותי המטבע, קרי הצ'יינג'ים שאתם מכירים ברחוב, זאת חברת Moneygram. זאת חברה אמריקאית שיושבת באמריקה. היא לא רשומה בארץ, היא לא תחת פיקוח בארץ. היא מפעילה בארץ 5 זכיינים. 4 מהם הם נותני שירותי מטבע והזכיין החמישי זה בנק דיסקונט ... אנחנו פנינו לחברה הזאת עוד טרם הביקורות ועוד טרם המחשבות על החוק הזה כדי לקבל אומדן. ביקשנו לדעת כמה כסף מעבירים אזרחים סודנים או אריתראים, לא משנה לאיזו מדינה כי לסודן או לאריתריאה הם לא יכולים להעביר. מסתבר שזה סדר גודל של משהו כמו 5 מיליון דולר בשנה שהם מעבירים דרך חברת Moneygram לכל מיני מדינות כמו קטאר, דובאי, מצרים, צרפת, ארצות הברית"
[רגע רגע רגע. אז יש לך את הנתון המדוייק, ובכל זאת בחרו אנשי המקצוע לצטט נתון מצוץ מהאצבע שאין לו שום קשר למציאות? לא יכול להיות שיש פה אג'נדה שאינה קשורה לנושא המסתננים, נכון? - תמשיכו לקרוא]
"...אני רוצה לציין שהפעילות הזאת היא פעילות חוקית כרגע. להעביר כספים לחו"ל עבור אזרחים סודנים זאת פעילות חוקית. לא היתה להם מניעה להעביר אותם, כך שהסודנים או האריתראים שרוצים היום להעביר כסף לחו"ל, אין שום סיבה שהם יעשו את זה דרך החבר'ה האלה, אלא אם כן הסיבה היא כלכלית, קרי העלויות ... אנחנו מצאנו היקף המרות, כמו שיואב אמר, כמעט 2 מיליארד שקלים ב-4 שנים. הכספים לחו"ל עוברים בדולרים ולא בשקלים. בא אדם, נותן שקלים שהוא הרוויח כמשכורת ולוקח דולרים. חיפשנו את ההתאמה בצד השני כדי לראות כמה מתוך הכסף הזה הולך החוצה. שם מצאנו שהסכום יחסית הוא זניח. מצאנו 80 מיליון דולר בהיקף של שנתיים שיצאו החוצה דרך החבר'ה האלה ... זה כל הסיפור, זה המספרים המדויקים שיש ... 80 מיליון דולר לשנתיים זה 40 מיליון דולר בשנה. זה לגבי כולם. אנחנו גוזרים משם בסביבות 30%..."
[זה יוצא כ-12 מליון וגם זו הערכה מנופחת מאוד, כי נניח ש30% מתושבי אזור התחנה המרכזית הם אריתראים וסודנים, אי אפשר להסיק מזה שהם מהווים גם 30% מלקוחות הצ'יינג'ים]

אמנון כהן:
איפה 600 מיליון? ... איך הגעת לזה?

אביטל שטרנברג:
בהעברות "חוואלה" ... גם על זה יש מידע.

רון ונגרקו, עו"ד, איגוד הבנקים בישראל:
"העברות בינלאומיות מבנקים עבור מבקשי מקלט ופליטים הם בטלים בשישים. כמעט ואין העברות"

יצחק מלכה, מנהל מחלקת ביקורת, משרד האוצר:
"המספרים שמתקבלים פה הם מספרים שבאו אחרי שבנק ישראל בדק וראה כמה חשבונות בנק מחזיקים אזרחים סודנים ואריתראים. הוא בדק בחשבונות הבנק כמה כסף נצטבר, כמה כסף מבחינתם זה ממוצע לאזרח אריתראי שמחזיק. זה דברים שהוא רוצה להציג כרגע. אלה דברים שיש להם תימוכין, זה לא זרוק ככה באוויר."
[זאת אומרת שבבנק ישראל יש נותנים על 600 מליון שקלים בבעלות אזרחים סודנים ואריתראים שרק רוצים להוציא אותו? לא חשבתי כך]

יעקב כץ: [מזכיר לנו מה באמת חשוב]
"חבר שלך, השר ישי, נתן לכל אחד 2,000 דולר. אני חושב שצריך לקחת כל מסתנן ולצרף אליו גם את גברת רוזן שתלווה אותו עד סודן ואריתריאה ותבנה שם בתים לאנשים. צריך להוציא אותם מפה. לא לחפש איך להכביד עליהם את החיים אלא להקל עליהם. מה קרה לכם?"

רותם ידלין, עוזרת למזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה:
"בבנקים בישראל יש 9,901 חשבונות חוקיים של מסתננים. בחשבונות האלה יש הפקדות חודשיות בממוצע של 4,130 שקלים. משיכות חודשיות בממוצע של 3 משיכות חודשיות של 2,800 שקלים בחודש. חיסכון חודשי ממוצע בחשבונות האלה הוא 1,100 שקלים בחודש. מכאן נגזר הנתון שמסתנן חוסך בישראל 1,100 שקלים בחודש. אנחנו יכולים גם להגיד לכם, וזה אולי יפתיע את חברי הוועדה, שהיתרות בחשבונות הוא בממוצע של 20,000 שקלים"
[והנה מגיע ה"נתון" לפיו חושב מספר הקסם 600 מליון]
"דיברנו על 8 מיליון שקלים המרות ב-4 שנים, זה 2 מיליארד שקלים המרות בשנה. אנחנו מעריכים ששליש מההמרות הן המרות של מסתננים כי מדובר באזור שבו עיקר ההמרות נעשית על-ידי זרים. בהנחה ששליש מאוכלוסיית הזרים בישראל הם מסתננים, אנחנו גוזרים 680 מיליון שקלים בשנה, שזה נתון שמאשש לנו אחד לאחד את ההנחה שמוציאים 1,000 שקלים בחודש. הם חוסכים 1,000 שקלים בחודש ומוציאים אותו החוצה. 680 מיליון שקלים בשנה מתיישב לנו עם 60,000 מסתננים שמוציאים 1,000 שקלים בחודש. זה נותן בדיוק את אותו המספר."
[זאת אומרת - שליש מהזרים בארץ הם מסתננים, כנראה כל ההמרות בתחנה המרכזית הם של זרים, ומכאן ששליש מהן מבוצעות על ידי מסתננים. אני פונה בזאת לוועדה להערכת בחינות לבחון מחדש את הציון שקיבלה גברת ידלין בפרק הלוגיקה של הבחינה הפסיכמוטרית שלה]
" ... כמו שהגופים הביטחוניים והמשטרה הציגו בפנינו" [לא הציגו כלום עדיין בפני הוועדה, רק בהמשך ידבר נציג השב"כ] "אם היום הפעילות היא פעילות שבה אחד אוסף כספים מ-30 או 50 איש – עכשיו, אם יש לו 1,000 שקלים בחודש ויש לו 50,000 שקלים בחודש והוא מעביר את זה לבלדר שמוציא את זה מכאן, לעיתים בדרכים שקשורות במימון טרור, לעיתים בדרכים שקשורות בדרכי טרור - - -"
[יצא המרצע מן השק]
אמנון כהן:
"הוא עובד פה כדי לממן טרור? אולי זה רק הרווח? ... אל תדברי דברים שהם לא בדוקים. מסתנן בא לפה לעבוד בשביל להביא כסף למשפחתו."
רותם ידלין:
זה לא קשור למסתנן, זה קשור לדרכי הוצאת כספים מישראל"
[אז כל הצ"ח הזו אין לה קשר למסתננים - כפי שנראה בהמשך זה רק כלי שיגביר את המעקב הפיננסי אחרי אזרחיה]

[ממשיכים לדבר על כמה חשוב לעודד את המסתננים לעזוב ולא להקשות עליהם]
אורי מקלב:
"יש לי הצעה קטנה לסדר. יש כאן נתונים רבים: בנק ישראל, יחב"ל וכל מיני גופים. אנחנו צריכים לבקש מהממ"מ, יחידת המחקר שלנו, שיאספו את כל הנתונים, יעשו את החשבונות. יש כאלה שיודעים מתמטיקה, שעוסקים בסקרים. שינתחו את הנתונים ויבואו. אין לנו שום דבר נגד החוק אבל מצד שני, אנחנו לא רוצים שאדם לא יוכל להוציא כסף שהוא חסך ... אנחנו לא עסוקים כאן בהלבנת הון או במלחמה בהלבנת הון. אנחנו מעוניינים לאפשר לאותו אחד לצאת. ככל שנקל כך הם יצאו"

[ממשיכים. שוב מנסה משרד המשפטים להכניס סעיפים שלא היו בגרסה שהוכנה לישיבה, ועל כך פוסק יו"ר הוועדה ח"כ כהן "יש גבול לכל תעלול" ומורה להקריא את הנוסח המקורי לפני השינויים. עכשיו מדברים על "חריג הומניטרי" - מתי יורשה למסתנן להוציא יותר כסף ממה שמגביל אותו החוק החדש. בקיצור - חריג הומניטרי הוא כזה שחייב להוציא את הכסף לצורך הומניטרי בחו"ל והוא אינו יכול לצאת מהארץ. עפ"י הצ"ח על הפליט להביא הוכחה שמדובר בחריג הומנטרי, ועל כך מעיר היו"ר]

אמנון כהן:
"מה הוא צריך להביא? טכנית, מה צריך לראות פקיד בגבולות?"
עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח:
"הוא צריך להביא את האוזן הכרותה."
אביטל שטרנברג:
למה להעמיד את זה ככה? ... [שיביא] אישור רפואי משהו שמתחיל להוכיח את הטענה. זאת לא יכולה להיות טענה בעלמא.
אמנון כהן:
הוא נמצא באזור שאין רופאים.
אביטל שטרנברג:
אני לא חושבת שזה ככה. ... לא נדרוש מגילות של מסמכים, די יהיה בראשית ראייה.

[ממשיך הדיון, עוברים על תתי הסעיפים, אנסה לקצר כאן כי זה כבר מתיש, רק ברשותכם אביא ציטוט מפי נציג ארגון "איתן" למדיניות הגירה ישראלית. נציגים של הארגון הזה - שלא ברור מה מעמדו (לא מצוין האם הוא ע"ר, חל"צ, תנועה, מפלגה, משהו) - נמצאים בדיונים רבים של וועדות הכנסת הדנים בסוגיית הפליטים]
יונתן יעקובוביץ, ראש מחלקת תקשורת והסברה, ארגון איתן - מדיניות הגירה:
"...אנחנו גם בעד גדר ומחנות שהייה...להגיד שהם יצאו עם כמה שהם רוצים, בעצם החוק הזה הופך לסוג של בדיחה. אנחנו חייבים לקבוע גבול ... אני מציע שהסעיף שאומר חצי שכר מינימום הוא הגיוני. אפילו הייתי מרחיב את זה, כי זה מביא פתח לעתירות מנהליות אין סופיות."

[וכאן קם נציג הסנגוריה הציבורית ומסביר על כמה מהכללים הנהוגים לפני הכנסה של איסור פלילי חדש]
ישי שרון,, הסנגוריה הציבורית:
"המרכיב המרכזי שם הוא התבססות על הנתון, מספר הקסם של שליש. בהנחה שאם שליש מהאנשים שמתגוררים באזור התחנה המרכזית הם מסתננים, סביר להניח ששליש מהכספים שהם מצאו שייכים. זאת הנחה אמפירית שלא היתה עוברת בשום מדד אקדמי.אני יכול להעלות ערעורים שבכלל עובדים חוקיים מרוויחים סכומים הרבה יותר גבוהים באופן משמעותי מאשר המסתננים שבדרך-כלל מרוויחים שכר מינימום. דבר שני, אנשים שעובדים באופן חוקי, מטבע הדברים מוציאים יותר כספים. הם יותר מחוברים למשפחות שלהם בחו"ל בעוד שהמסתננים ומבקשי המקלט, לפעמים הקשר שלהם עם המשפחה נותק מסיבות שמוכרות וידועות לכולנו"
[הוא ממשיך ומדבר על בחינת אמצעים שאינם פליליים לפני קביעת איסור פלילי - דבר שלא נעשה במקרה הזה, ולא פחות חשוב על ההשלכות של הכנסת איסור פלילי]
"הכנסה של גורמים עבריינים יותר מושרשים. אני לא מדבר על כל מיני מאכרים או "חאלווים", או איך שקראתם לזה. אני מדבר כרגע על הכנסה של ארגוני פשיעה ממש לתחום הזה. אז מאמצי האכיפה עוד יותר קשים וגם עולים יותר כסף למדינה ... במצב כזה, מכיוון שנכנסים למצב של עמלות וקשיים כלכליים, אז כל המאמצים שלהם מוסטים ליצירת הכנסות צדדיות. אז יש עלייה בשיעורי הפשיעה ואז עוד פעם מתחיל אותו מעגל שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו. המעגל הזה רק מעצים את עצמו"
[לשאלה מדוע לא הגיבה הסנגוריה הציבורית לחוק עונה ישי:]
"תזכיר החוק יצא וקודם בצורה מאוד מהירה, שלנו לא היתה אפשרות להגיב לוועדת שרים. ... גם לא התייעצו איתנו לפני. מדובר פה על דיון שנוהל במשך שנה. לנו לא קראו לדיון הזה. ... הנקודה האחרונה שמסכמת את כל העניין: אני לא בטוח שמה שאנחנו עוסקים בו כעת מתאים למטריה הפלילית. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשים סנקציות של מאסר. הצפיפות בבתי הסוהר ובקרוב העניין הזה יעלה ביתר שאת בעקבות דוח הסנגוריה. בתי הסוהר שלנו עולים על גדותיהם"

אמנון כהן:
"נמצא איתנו נציג של נציבות האו"ם לפליטים. אנחנו לא דנים עכשיו בפליטים."
סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית, מוקד סיוע לעובדים זרים:
זה פליטים, רק קוראים להם מסתננים.
אמנון כהן:
לא נכון. אתם תמיד מכניסים את זה אבל המטרה היא ברורה.
ווילאם טול, נציב האו"ם לפליטים בישראל:
"תגובה הכללית שלי היא שאני נמצא פה יותר משלוש וחצי שנים, הנציג הראשון של נציבות האו"ם לפליטים בישראל. ... אני חייב לומר שבחודשים האחרונים אני מוצא מעט על מה להביע תודה לאור מה שקורה בגבולות והשהייה במחנות השהייה תחת החוק נגד מסתננים ... מבחינת החוק, אנחנו מנהלים התכתבות עם הוועדה שלכם ונאמר פה שהאנשים האלה הם לא פליטים. הנקודה שלי היא כזאת: אי-אפשר להגיד את זה, אין בסיס לאמירה הזאת. האנשים שאנחנו מדברים עליהם הם אנשים מאריתריאה ומסודן ואלה שנמצאים תחת שמוחזקים תחת "חוק המסתננים". נשללים מהאנשים האלה כניסה להגדרה של פליטים כך שאי-אפשר לומר שהם אינם פליטים"

עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח:
"...החוק הזה, מבחינתנו, הוא סוג של חוק יובש. חוק היובש כפי שהיה בארצות הברית בתחילת שנות העשרים. מסוג החוקים האלה שהם בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אנחנו מבקשים להפליל התנהגות שאנשים לא יוכלו להימנע ממנה.... אנשים באופן טבעי ירצו לתמוך בקרובים שלהם. אנשים באופן טבעי ירצו לפדות את הקרובים שלהם שנמצאים במחנות העינויים המזוויעים בסיני, חשופים שם לחטיפות, אונס, קציר איברים, סחר בבני אדם ואף רצח. בדברים האלה אנשים לא ילכו, בכל הכבוד, למשרד הפנים כדי להגיש ראשית ראייה ולקבל אישור להעביר כסף. אלה מנגנונים עבריינים. ... בסופו של דבר, מה שאנחנו רק עושים, אנחנו מייצרים פה חקיקה שמעבירה את הכול מתחת לפני השטח. במקום שאנשים יפנו לבנקים, הם יעשו את הכול שלא באמצעות הבנקים. הכול ייעשה באמצעות שוק שחור.המשמעות של הצעת החוק הזאת היא פשוט מתן כר פורה לעבריינים ולגופי פשיעה גדולים וחזקים להתפרנס הרבה יותר טוב. 
הבוקר בדרך לפה שמעתי ברדיו את הודעת ממשלת ישראל, שמשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ שהקימו ועדה מיוחדת על-מנת להתחיל לבחון מה לעשות עם רכוש היהודים שהגיעו ממדינות ערב. אז לנו יש תביעות כלפי רכוש שנשאר במדינות ערב אבל בהצעת החוק הזאת אנחנו מבקשים לגנוב רכוש של פליטים, להשאיר אותו פה."
אמנון כהן:
מה אתה משווה?
עודד פלר:
מה אני משווה? זה מה שהצעת החוק הזאת עושה. היא אומרת להשאיר את הרכוש פה
אמנון כהן:
ואם הוא גנב אותו? הוא גנב בדרום תל-אביב מקשישה את כל הרכוש שלה.
[ואני שואל - מה הקשר?]
אביטל שטרנברג:
עודד, זאת הוראת חוק זמנית. ב-18.1.2015 הכול ייפסק ואז אפשר יהיה להוציא את הכספים.
[אז בעצם הצעת החוק הזו אומרת למסתננים - תשארו פה עד 2015, אז תוכלו לצאת בלי מגבלות - לא?]

עודד פלר:
[ואיך מזהים מסתנן?]
לפי נוהל הפליטים של משרד הפנים, כל אדם שמגיש בקשת מקלט בישראל, גם אם הוא נכנס דרך נתב"ג והוויזה שלו פקעה, בשלב הראשון הוא יקבל את אותה ויזה שמקבל המסתנן. הגיע לכאן מבקש מקלט מחוף השנהב. הוא הגיע בצורה חוקית והוא נכנס. בשלב מסוים הדרכון אבד לו והוא מסתובב בדיוק עם אותו דבר שמסתובב המסתנן. מה פקיד הבנק יודע לעשות עם זה? הוא לא אמור להניח, זה אפריקאי, אז זה מסתנן.

[הדיון נמשך, סיגל רוזן ממוקד הסיוע לעובדים זרים מסבירה שעל פי מדינת ישראל אין כזה דבר פליט סודאני - כולם מסתננים משום שמדינת ישראל מסרבת לבדוק את מעמדם ולהסדיר מעמד פליט לזכאים. עולה גם שאלה של מה עושים עם הרכוש העודף - זה שנמצא מעל מכסת ההוצאה - האם המדינה מקבלת מתנה? לזה אין תשובה. אז מגיע תורה של גב' שטרנברג לענות לטענות שהועלו:[

אביטל שטרנברג, ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים:
הטענה המרכזית של הסנגוריה הציבורית, אם הבנתי נכון, היא שהנתונים שלנו לא מדויקים ולא ממוסמכים. ראשית, כמובן שנשמח לשתף פעולה עם הממ"מ ולהעמיד לרשותו את כל הנתונים שברשותנו. יחד עם זאת, גם אם הנתונים הם הרבה יותר קטנים, גם אם הם חצי ממה שאמרנו, גם אם הם שליש וגם אם הם עשירית ממה שאמרנו, התופעה בוודאי שישנה ואי-אפשר להתכחש לה ואני חושבת שצריך לתת לה מענה.
[אז בעצם מודה ראש התחום שיתכן שהנתונים שלה מצוצים מהאצבע. למעשה - כפי שהראו הנתונים של משרד האוצר - לא מדובר בעשירית, אלא אחד חלקי עשרים]
רותם ידלין:
אחת הבעיות היא שאף אחד לא נדרש לסוגיה הזאת. כשמזכיר הממשלה העלה בפעם הראשונה את השאלה: כמה כסף יוצא מישראל על-ידי המסתננים? איך הוא יוצא החוצה? אף אחד לא יודע לתת לו את התשובות.
אמנון כהן:
אז יכול להיות שזאת לא הבעיה.
רותם ידלין:
ישבנו לא מעט שעות על הסיפור הזה. הבאנו את כל הגורמים, את השב"כ, את המשטרה. נעשתה פה עבודה – אולי יש פה אנשים שחושבים שלא, אבל נעשתה פה עבודה מאוד רצינית
[אז "כל הגורמים" זה השב"כ והמשטרה? מעניין - ותכף יתברר שאלה הגורמים שבאמת מעוניינים בחוק הזה]
אורי מקלב:
ישבתם מספיק ישיבות אבל לא עשיתם עבודה מחקרית. עשיתם עבודה מסורה אבל לא עבודה מחקרית.
רותם ידלין:
הנתונים שנתנו לנו מהבנקים הסתכמו ב-200,000 שקל בשנה הוצאות כספים בישראל. מבנק הדואר הסתכמו ב-14 מיליון שקלים. אני מדברת על שנת 2011. מנותני שירותי מטבע מדובר ב-20 מיליון שקלים. זאת אומרת, על אף שאנחנו רואים המרות כספים בסכומים של 700 מיליון שקלים בשנה, משקלים לדולרים – נדמה לי שאין מה לעשות עם הדולרים האלה אם אתה משאיר את הכסף בישראל. אנחנו רואים הוצאות כספים בסכומים שלא עולים על 30 מיליון שקלים בדרכים החוקיות. זאת אומרת שמרבית הכספים שיוצאים היום מישראל, למעלה מ-650 מיליון שקלים בשנה, יוצאים בדרכים לא חוקיות.
[ואני שואל - האם כל מי שממיר כסף בהכרח מייצא אותו? ועונה לעצמי - לא - יש מספיק "תעשיות" בארץ שעובדות במט"ח, במזומן. זה חלק ממנגנון ההון השחור שהמדינה מזניחה במשך שנים. הנסיון להלביש את כל הבעיות של המדינה על כמה פליטי חרב מסכנים הוא פתטי במקרה הטוב ומסוכן במקרה הגרוע, שהוא מראה שמי שאמון על השלטון במדינה הם חבורה של אווילים חסרי מושג בדרכי הפעולה של החברה הישראלית]
"אחת הבעיות, וכאן מי שהעלה את הדגלים הראשונים זה המשטרה והשב"כ, שכספים שיוצאים מכאן אין לנו שום דרך לעצור אותם, כי אין לנו חוק. מוציאים אותם מכאן בדרכים לא חוקיות ... אין לנו שום שליטה על הכספים שיוצאים מכאן."
תומר רוזנר:
"ממתי יש לך שליטה על כספים? יש לך שליטה על כספים שלי שיוצאים מכאן?"
אביטל שטרנברג:
ואז כתוצאה מזה גם קרתה העברה לצרכי טרור. לכן חשבנו שנכון לעצור את זה... 
ישי שרון:
כסף שהולך לטרור חל עליו איסור מימון טרור.
[וכאן בעצם אנחנו מתחילים להבין את המוטיבציה להצעת החוק הזו. אלה לא המסתננים - זה רצון של הממשלה להכנס לנו עוד קצת לתוך הכיס, לפרק עוד כמה משוכות בהעברת המידע בין ארגוני הממשל השונים שיקלו על המעקב אחרי אזרחיה, וזה רק הולך ומתברר בהמשך]

[מדברים מדברים, לבסוף מתחיל לסכם את חלקו הראשון של הדיון ח"כ מקלב]
אורי מקלב:
אדוני היושב ראש, ההרגשה שלי היא, שלא קיבלנו מספיק נתונים. אני אומר שזה קצת חובבני. אני מבין את העיקרון ואני מבין את הבהילות שבה רוצים את החוק, אבל הצורה שזה הגיע לוועדה פה, היא צורה חובבנית אני יושב קצת בוועדת החוקה ואנחנו יושבים בחוקים כאלה, במיוחד כאשר רוצים לעשות אותם מייד כחוק להלבנת הון. הם יבואו כל יום לוועדת הפנים כדי לאשר להם כל מיני חוקים בהלבנת הון כי אנחנו מאשרים בכזאת קלות.

ומסכם עודד פלר:
נאמר פה שכשמשרד הפנים, כשהוא בודק בקשות למקלט, אז בתעדוף אריתראים וסודנים לא הגיעו. אדוני, מיליארדים על גדר, על מתקן כליאה ומה לא, אבל לבדוק בקשות מקלט, זה עד היום לא תועדף. אפשר היה לפתור את כל הדבר הזה. לא גדר, לא מתקני כליאה, פשוט יותר פקידים שבודקים בקשות מקלט. אולי היינו מוצאים שהאנשים הם פליטים ולא היינו צריכים את כל הפרוצדורה הזאת?

ולבסוף, יו"ר הוועדה אמנון כהן:
"...כמובן, כמו שציין חבר הכנסת מקלב, אם חס וחלילה יהיו מסתננים חדשים, ההקשחה תהיה הרבה יותר גדולה. מהתאריך שהחוק החדש נכנס, תהיה הקשחה ששקל הוא לא יוכל להוציא. מראש הוא יודע שאם הוא נכנס לפה הוא לא יוכל להוציא שקל. כמו שאמרת, להחמיר עליו שמהיום הוא יידע. תכניסו סעיף: מי שנכנס אחרי שהחוק הזה נכנס, שקל הוא לא יוכל להוציא, לא מה שהרוויח וגם לא הומניטארי, שקל אחד הוא לא יוכל להוציא. כך אתה מונע שאף אחד לא ייכנס כי לא כדאי לו, כי הוא לא יוכל להוציא שקל מכאן. יש מדינות בעולם שעושות את זה, גם אנחנו יכולים לעשות."

[והנה, הסתיים החלק הראשון של הדיון. הגיעה הצעת חוק שתגביל את העברת הכסף שהרוויחו "מסתננים" למחצית משכר המינימום לכל חודש בו שהו בישראל, ובמשפט אחד עליו לא נסב שום דיון הפך אותה ח"כ כהן מש"ס לדרקונית הרבה יותר. שקל הוא לא יוכל להוציא. ככה מתנהל תהליך החקיקה בכנסת]
[כאן מתחיל חלק ב' של הדיון, שנסוב סביב הצעת החוק השניה - הצעת חוק איסור הלבנת הון (הוצאת כספים מישראל בעבור מסתנן - עבירת מקור). בגדול - עבירות המקור הקיימות היום במסגרת החוק למניעת הלבנת הון הן עבירות חמורות ובהן סחר בסמים, עבירות הימורים, סחר בלתי חוקי בנשק,  מכירה והפצה של חומר תועבה, שוחד, ועוד. הרציונל שעומד מאחורי הכנסת עזרה למסתננים למסגרת עבירות המקור של החוק להלבנת הון היא שהחוק הזה הוא רחב בענישה שהוא מאפשר, ולא פחות חשוב - באמצעים בהם מותר להשתמש כדי לחקור עבירה כזו. הוספה של "עבירת מקור" כזו משומשת ע"י גורמי אכיפת החוק "לסמן" תחומי עיסוק מסויימים כמו טיפול בפסולת, העסקת עובדים זרים, ועבירות דומות, כאלה שמשמשות כר לפעולת גורמי פשיעה, ומקלה על המשטרה את הטיפול בהם. הוראת השעה המוצעת כאן היא לשנה אחת, והדיון מתחיל בהצגה של החוק, וקישורו למימון טרור.]
לילך וגנר:
[סלחו לי, אבל דילגתי על הקדמה ארוכה מאוד]
... אנחנו מדברים על עבירה כלכלית שנוגעת לאיסור הוצאת רכוש מישראל שיש סביבה כבר היום פעילות כלכלית מאוד ענפה. כפי שהצגנו, כן נעשית כבר היום העברת כספים ב"שחור", פרט להעברה לגיטימית דרך המוסדות הפיננסיים בקנה מידה ניכר. יש מעורבות של גורמים עבריינים. משתי חקירות של המשטרה שבוצעו בנושא מימון טרור עלה שכספי מסתננים הועברו ב"חאוולה" והגיעו לארגוני טרור.
אמנון כהן:
את אומרת שלמסתנן, למשל, יש 100,000 שקלים. הוא רוצה להעביר את הכסף למדינה שלישית, נגיד דרך עזה ואז קטאר מממן לו את זה במקום אחר? ... הוא מבחינתו לא התכוון, הוא רצה להעביר למשפחה שלו. הוא אומר: כדאי לי. במקום שקטאר יעביר את הכסף, אני מעביר את זה כרגע לעזה.
לילך וגנר:
אני מניחה שהעמלות במסלול הזה נמוכות יותר. ולכן מסתנן יבחר במסלול השחור, שהעמלות בו יותר נמוכות מאשר להגיע לנותן שירותי מטבע רשום שיגבה ממנו עמלה מסוימת. אבל כבר היום, בלי עבירה, הפעילות ב"שחור" היא פעילות ענפה ויש בה מעורבות של גורמים עבריינים וגם מעורבות של ארגוני טרור.
[ומסביר שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה למה להפוך את העבירה הזו לעבירת מקור:]
"...חוק איסור הלבנת הון אומר שאם הוא הצליח להבריח את הכספים והכספים כבר בחו"ל, אתה יכול לתפוס אותו בשווי. היום אתה יכול לתפוס לו כספים בשווי העבירה שהוא עשה. את זה אני לא יכול לעשות בלי הלבנת הון. לכן זה כלי מאוד מאוד אפקטיבי. הוא גם כלי הרתעתי. ... [על פי] סעיף 30 לחוק איסור הלבנת הון. לרשות לאיסור הלבנת הון מותר להעביר חומרים למשטרה רק לצורך אכיפת חוק איסור הלבנת הון."
אורי מקלב:
אני קצת יושב בוועדת חוקה. הקלות שמנסים להעביר פה את החוק להלבנת הון, זה לא היה הולך כל-כך בקלות בוועדת חוקה. נושא המידע שיש היום על כל אזרח בישראל הוא מידע עצום. יש מידע על כל העברה, על כל פעולה בנקאית. אנחנו היום לא מאפשרים להם להעביר מידע על דברים שנעשים בעליל ברגע זה. עבירות קשות בנושאי מטבע ולא מעבירים את זה גם לגופים גדולים מאוד מכיוון שאנחנו מדינה דמוקרטית והמדינה לא נותנת לרשויות מסוימות ... העונש כשלא מדובר בהלבנת הון הוא שנה ואחת וכאן אני הופך את זה לעבירה של 10 שנים. ... אנחנו מדברים פה על הכפלה ועל השלשה במידת החילוט שיש. יש פה עונשים בלתי מדתיים לעבירות שהן לא עבירות שהופכות למכת מדינה אמיתית. אנחנו רואים פה שיש עבירות שהכנסת מחליטה לטפל בהן בכלים לא קונבנציונאליים. אבל להפוך את העבירה הזאת גם לעבירת מקור? עם כל הכבוד שאנחנו רוצים מאוד להילחם בנושא של המסתננים – אם היית בא ואומר לי שעבירת המסתנן עצמו, או זה שמעביר אותו את הגבול, יש פה הלבנת הון בגלל שזה פשע וטרור, הם היו מוכיחים לי, אני מבין. עכשיו אתה רוצה עכשיו את הנושא של העברת הכספים ואת הנושאים האלה להפוך אותם כעבירת מקור והוא האשם בכל, אתה מרחיק לכת יותר מידי. אף פעם לא השתמשנו בסעיף הזה של הלבנת הון לדברים כאלה. בעבירות יותר קשות שנעשות במדינה כיום לא נתנו להכניס את הסעיף של הלבנת הון.

[הדיון ממשיך בעצלתיים, מסתבר כי בישיבה הקודמת הובאו שני מקרים בהם נטען כי כספי מסתננים שימשו למימון ארגון טרור]
תומר רוזנר:
יש חוק איסור מימון טרור. אם יש טענה שבשתי חקירות נתגלה שזה סייע למימון טרור, מדוע לא השתמשו בחוק איסור מימון טרור?
רותם ידלין:
הסברנו את זה. הסברנו שאין לנו מה לעשות עם הבלדר. לבלדר אין מודעות ולכן אין לנו דרך להשתמש בזה היום
[אז מה תעזור הכנסת עבירת המקור? הרי החוק דורש מודעות, אם אין מודעות - אין עונש. אני מתחיל לפקפק בכשירות של הגברת ידלין לבצע את תפקידה]
שלומית ווגמן, היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור:
"...אנחנו מדברים כאן על תופעה שללא ספק היא מכת מדינה.... אנחנו רואים כאן תופעות אדירות של הערכות של 600 מיליון שקלים בשנה" 
[לא גברת ווגמן, אנחנו מדברים על תופעה שנטען כי היא מכת מדינה, אבל כל הנתונים מראים אחרת. אם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא לא הופך לאמת. זו מכת מדינה בערך כמו אלפי הנערות היהודיות שנחטפות על ידי ערבים מוועדת הכנסת לטוהר הדם והגזע של דני דנון, והיא ממשיכה לאיים]
"ללא עבירת המקור, אנחנו חושבים שבמידה רבה החוק הזה יהיה אות מתה."
אורי מקלב:
"אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך למחות פה. אני מוכרח למחות על הטרמינולוגיה הזאת, במיוחד מה שאמרה גברתי מהרשות למניעת הלבנת הון ... כך אומר נציג רשות ממשלתית וגם גברתי הנכבדה. יש דבר אחד, החוק במדינת ישראל לא שווה שום דבר, הוא לא יעיל, אי אפשר לאכוף אותו, אי-אפשר לטפל בו, אין רשויות שיכולות לעשות משהו. יש רק דבר אחד, רק הנושא של הרשות להלבנת הון, רק אם זה יהיה בחוק להלבנת הון. אלו דברים שאנחנו לא יכולים לשמוע פה. כדי להסית אתם משתמשים בכל מיני סיסמאות לא מבוססות. ... אי-אפשר להשתמש בפצצת אטום כדי להרוג יתוש."
אלעזר כהנא,יועמ"ש, משטרת ישראל:
"...זה ברור לחלוטין שהמוטיבציה הכספית היא המוטיבציה לתופעת ההסתננות, אין מוטיבציה אחרת. זאת עבירה שהמוטיבציה שלה היא כסף....אלה הכלים האמיתיים להתמודד עם תופעות מהסוג הזה, הן באמצעות המידע שמגיע לרשות והן באמצעות כלים רגולאטורים שעושים בקרה בתחומים האלה בין כה וכה יש להם יכולת להגיע אליהם..."
[היועץ המשפטי של משטרת ישראל גבירותי ורבותי]
תומר רוזנר:
תסכים איתי, עו"ד כהנא, שכל מה שאתה אומר נכון לגבי כל עבירה כלכלית. המשטרה היתה שמחה מאוד שכל הכלים של הרשות להלבנת הון יעמדו לרשותה, כשמדובר בכל עבירה כלכלית, בין עבירה של גניבה, עבירה של גניבה פשוטה.
אלעזר כהנא:
מודה.
[אז המשטרה היתה רוצה לבטל את הזכות לפרטיות כמו שמפרה אותה הרשות להלבנת הון. אפילו לא מנסים להסתיר את זה]
אמנון כהן:
נציג השב"כ נמצא פה? הפחידו אותי עם כל מיני חומרים שעוברים לרשות הפלסטינאית. בכמה כסף מדובר? קצת נתונים. הפחידו אותי פה,
א.א., נציג "משרד ראש הממשלה":
אני היועץ המשפטי שעוסק גם בתחום מימון טרור. נגיד כך: אנחנו לא אמדנו את היקף התופעה.... מספיק שחלק קטן מאוד מהסכומים שדוברו פה הולך לגדה או לרצועת עזה, יש בזה נזק גדול מאוד.
[ושוב, על איזה סכומים דיברו פה? 200,000 ש"ח מהבנקים? 30 מליון סה"כ? אם חלק קטן מאוד מהסכומים האלה הולך לגדה מדובר בסכום קטן מאוד. אם נתייחס לשקר ה600 מליון - הרי הוא לא קשור לפליטים כלל, אבל תמשיך]
"זה מה שאני יכול לומר כרגע פה, מבחינת חקירות שביצענו אבל בלי המסגרת שעוסקת באיסור הלבנת הון, למעשה האכיפה שלנו הופכת להיות כמעט לא רלוונטית בהיבטים מול טרור."
[אז שוב, השקר של הפליטים הוא רק תירוץ להכניס את כל מנגנון העברות הכספים תחת החוק להלבנת הון]

סיגל רוזן:
"אני חושבת שמאוד קשה לנתק את הדיון הזה במנותק מהעובדה שכל הזמן מדברים פה על המסתננים ושהתמריץ היחיד זה התמריץ הכלכלי וזאת הסיבה שהם באים לכאן ולהתעלם מהדברים שאמר פה נציג הפליטים של האו"ם. הוא ציין במפורש שמדינת ישראל לא בודקת את בקשות המקלט שלהם. אנחנו מדברים פה על אריתראים וסודנים. 84.5% מהאריתראים בעולם מוכרים כפליטים על-פי האמנה. 74% מהסודנים מוכרים כפליטים על-פי האמנה. גם האנשים שבהם אנחנו דנים פה, אם רק רשות ההגירה היתה בודקת את בקשות המקלט שלהם, הם היו מוכרים כפליטים ואז כבר אי-אפשר היה לקרוא להם מסתננים וכבר אי-אפשר היה להחיל עליהם את החוק הנורא הזה שאתם עכשיו הולכים להחיל עליהם."
ישי שרון, סניגור ציבורי, משרד המשפטים:
יש אנשים שיש להם חיבה בלתי מוסברת לחוק הזה. אני באופן אישי מאוד לא אוהב אותו... אני חייב לציין שאני לא זוכר תקדים לכך שבו יצרנו עבירה פלילית ומייד הכנסנו אותה לחוק איסור הלבנת הון. זאת, בלי שבכלל בדקנו את העבירה הזאת עובדת ... אני לא בטוח שעל-כך חשבו מלכתחילה, כשדיברו על הרשות לאיסור על הלבנת הון, שתחומי התפרסותה יחולו גם על כספים מהסוג הזה, כספים של מסתננים ומבקשי מקלט ... יש פה עניין של מדרון חלקלק. בשנים האחרונות אנחנו עדים כל הזמן לניסיונות להרחיב את החוק המאוד מאוד חריג הזה. ... בשנים האחרונות אנחנו עדים לשחיקה בגישה הזאת. ... למשל, בכל מה שנוגע להעברת מידע בין הרשות לגופים אחרים.

[בסיכומו, העביר יו"ר הוועדה את הדיון בחוק לוועדת חוקה]

***

כל מטרת הצעת החוק הזו היא הכנסת עבירת מקור נוספת תחת החוק להלבנת הון, זה שמאפשר למדינה חופש רב הרבה יותר על חשבון הפרטיות של אזרחיה. איך תדע הרשות להלבנת הון שמדובר בכספי מסתננים? הרי אפילו הגדרה של אלה אינה בנמצא. פשוט מאוד - היא תעביר כל פעילות פיננסית של העברות כספים מהארץ, אלה שלא נמצאות היום תחת חסותה, לגורמי ממשלה אחרים, והכל באדיבות מר וגברת פליט שהצליחו להפחיד כל כך את שרי הממשלה. המסלול שבחר משרד המשפטים ו"משרד ראש הממשלה" להעביר את המהלך הזה וטקטיקות ההטעייה, ההסתה, וההפחדה בהן בחרו להשתמש מעידות יותר מהכל על כוונתם האמיתית: שימוש במסתננים כדי להגדיל את כח מנגנוני הפיקוח הממשלתיים.
מלחמת החורמה נגד הפליטים עליה הכריזה ממשלת ישראל פועלת בכל החזיתות, ומאיימת לקחת אפילו את כבשת הרש של הפליט שסוף סוף יבחר לעזוב את המדינה. הקורבנות במלחמה הזו, כרגיל, הם הפליטים שאבדו את כל רכושם פעם אחת שנמלטו מאימת ארצם, ומתעתדים לאבד הכל פעם שניה כשיבחרו לחזור אליה. העיוורון הישראלי למצוקת הפליטים כפי שהוא משתקף בדברי היועמ"ש של משטרת ישראל הוא מדהים: אין מצוקה, אין רעב, אונס, קציר איברים, עבדות, זה בסך הכל כסף - וגרוע מכך - הכסף שלנו.
כדאי לציין את עבודתם של שני היועצים המשפטיים של הוועדה תומר רוזנר וגלעד קרן, שלפחות על פי מה שמשתקף מהפרוטוקול הזה נראה שהם לוקחים את עבודתם ברצינות וכי טובת הציבור היא לא רק שם של דג עבורם.
מה שראינו בפרוטוקול הזה הוא נסיון של הדרג המקצועי להוליך שולל את הרשות המחוקקת במתן נתונים מסולפים, מנופחים, שאינם קשורים למציאות, בנסיון ליצור תמונת מציאות מעוותת שתוביל לחקיקה מעוותת. חקיקה שתיתן בידיו יותר כח על חשבוננו. האם מי מהם ישלם על כך מחיר? אם לא על הנסיון לחבל בעבודת החקיקה אז לפחות על רשלנות ואי כשירות? חלילה. הגלגל ימשיך להסתובב, הפליטים ימשיכו לסבול, והפקידים ימשיכו לשבת במשרדם הממוזג כאילו כלום לא קרה, אז קצת ניסו לרמות, זה לא כאילו מישהו נפגע מזה. לא מישהו חשוב בכל מקרה.



7 באוקטובר 2012

שואה שלי


כשהיינו קטנים, בבית הספר, ציירו לנו את השואה בצבעים חזקים של שחור ולבן. הסבירו לנו על הרוע המוחלט, על רשע שטני שאין דומה לו שלקח את משפחותינו מקיומן השליו ושרף אותן בתנורים גדולים כדי שלא ישאר זכר לעם היהודי. מבחינתי, עד גיל מבוגר למדי, ככה בדיוק זה קרה: יום אחד קם אוסטרי צעיר עם שפם קטן, בנה תנורי ענק עם ארובות גבוהות אליהם השליכו הגרמנים את היהודים, וזהו. זו השואה כפי שסיפרה לי מערכת החינוך הישראלית. כל העיסוק בתקופה ההיא עובר בפריזמה צרה של רדיפות היהודים, סבל היהודים, ורצח היהודים. כל נסיון להבין "למה?" נחסם בטיעונים סתומים הנעים בין "אף אחד לא יודע" ועד "זה נדרש כדי שהיהודים יבינו שהציונות זו התשובה היחידה" מלווים בנענוע איטי של הראש ושתיקה רבת משמעות אחריו.
"למה?" היא אולי השאלה הגדולה מכל: למה הסכימו מליוני גרמנים לשתוק אל מול מעשי זוועה כאלה? למה הסכימו חיילים גרמנים לטבוח בתינוקות רכים ובאימותיהם? למה לא קם איש ממנגנון הרצח הבירוקרטי שמנה עשרות אלפי בני אדם וקרא "עד כאן!".

***

חוקרים רבים ניסו לענות על השאלה הזו מזוויות רבות ושונות, אבל תשובה טובה עדיין אין, ואני ודאי לא מתיימר לספק אחת כזו. עם זאת, דווקא החיים בישראל של היום יכולים לתת פרספקטיבה מעניינת על לפחות חלק מהתהליכים שנראים לנו גם עכשיו בלתי נתפסים. אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.
גם מי שלא מתבוסס יום יום במחקר השואה מכיר ודאי את השם דניאל גולדהאגן, מחבר רב המכר "תליינים מרצון בשירות היטלר". גולדהאגן מדבר על המנטליות הגרמנית שביסודה היא לאומנית-אנטישמית שרק חיכתה למשטר תומך ומטפח שיפרוץ את הגבולות המוסריים שמנעו ממנה עד כה למצות את הצורך שלה להומוגניות ולסילוק כל גורם זר ונחות. "הגרמנים הרגילים" שלו הם רוצחים אנטישמים הפועלים מתוך אמונה קנאית, מתוכנתים כמעט לחסל את הגזעים הנחותים מהם, ובמיוחד את היהודים.
שם נוסף שוודאי מוכר לקוראים ישראלים רבים הוא כריסטופר בראונינג, הסטוריון מבריק ופורה שכתב את "אנשים רגילים", על קורות גדוד 101 של משטרת הסדר הגרמנית שנשלח להשתתף במשימת חיסול היהודים בשטחי המזרח. בראונינג מנתח את הרכב הגדוד ומוצא שמדובר באנשים רגילים ממעמד הביניים ומעמד הפועלים, לא קיצוניים בדעותיהם, עוסקים במקצועות מגוונים, ובעלי משפחות. האנשים הרגילים האלה הופכים מהר מאוד למכונת רצח עם משומנת, שהם טובחים בילדים, נשים וגברים ללא יסורי מצפון, וגורס כי כמעט כל אחד מאיתנו היה נוהג כמוהם בהינתן מצב דומה (מילגרם - גרסת המציאות).
הנס מומזן, הסטוריון גרמני מפורסם העלה את תפיסת ה"הקצנה המצטברת" בה הוא מנסה להסיר חלק מהאחריות הגרמנית על ידי חוסר תכנון ודינמיקה מתגלגלת של אופטימיזציה בירוקרטית של רצח המונים ללא פקודה מפורשת. הוא רואה בהשתלחות הנאצית ביהודים לא יותר מאשר "שעשוע שניתן למפלגה כדי להתפרק מהאנרגיה הסוציאל מהפכנית בתוכה", אך גם הוא מודה שהעובדה שאותה מנטליות גרמנית אפשרה רצח של מליוני בני אדם ללא אופוזיציה גרמנית מעוררת חשיבה מחדש על תפקידה של האנטישמיות הגזענית הגרמנית.
ולא נצא ידי חובה אם לא נזכיר את חנה ארנדט. ארנדט הטילה את האחריות לרצח לא על האופי והמוסר הגרמניים אלא על המנגנון הבירוקרטי-טוטליטארי בו היו לכודים, "הפושע מאחורי שולחן הכתיבה" וה"בנאליות של הרצח" שאפשרו נטילת חיי מליונים בהינף קולמוס. אצלה, כמו אצל גולדהאגן, אין אחריות אישית אלא הסבר של עדר הרואה רק את מה שמונח מולו ועיוור לתמונה המלאה וההשלכות של מעשיו. ארנדט היתה מודעת לפרדוקס הזה כשכתבה לאנצסברגר ב1964: "אם הכל אשמים, אזי איש אינו אשם ... ואמירה זו בעייתי אף יותר כשהיא מועלית על ידי גרמני, שכן היא אומרת: לא הורינו - המין האנושי הוא שחולל את האסון הזה, וזה פשוט לא נכון"

***

"הגרמנים הרגילים" עליהם כותבים גולדהאגן ובראונינג בגדוד 101 של משטרת הסדר היו רובם בשנות השלושים לחייהם ומקצתם מבוגרים יותר, הם נולדו לפני מלחמת העולם הראשונה והיא שימשה עבורם גורם מעצב בתפיסת האלימות וההשרדות האישית והלאומית. הם נחשפו לתעמולת ה"סכין בגב" שהאשימה את השמאל והיהודים בתבוסת גרמניה, חוו אבטלה ומשבר כלכלי עמוק בו הואשמו היהודים וממנו רק היטלר, כביכול, הצליח לחלץ את המדינה. הם שוכנעו אחרי שנים של תעמולה יום יומית כי "היהודים הם אסונם", כי היהודים עומדים מאחורי התוקפנות הקומוניסטית, בשהותם במזרח טפטפו להם קציני התעמולה יום יום כי הפרטיזנים הפוגעים בהם ובקווי האספקה שלהם מונהגים על ידי יהודים, וכי האלטרנטיבה היחידה שלהם היא להלחם בהם - זה או היהודים או הם. האלימות לא הופיעה יום אחד בחייהם ודרשה מהם להתמודד איתה, אלא היתה נוכחת בהם עוד מילדות, והלכה ואיבדה עכבות עם עלית המשטר הגזעני.
תהליך ה"אריזציה" של נכסים יהודיים והעברתם לידיים גרמניות הכניסה גורם נוסף של תאוות בצע ורווח אישי של האזרח הגרמני מסילוק היהודי ממרחב החיים הגרמני. חנויות יהודיות "נמכרו" בכפייה לגרמנים במחירים מצחיקים, כמו גם בתים ורכוש אחר של יהודים הועברו לשליטת גרמנים שראו ברכה בהתעשרות הפתאומית שלהם. ה"מתנה" הזו של השלטון הנאצי לאזרחיו גם היא גורם שאסור לזלזל בו כשמנסים לבחון את חוסר ההתנגדות האזרחי למשטר ולמעשיו הרצחניים.
גולדהאגן מבצע רדוקציה של הגורמים שאפשרו את הרצח ההמוני של היהודים לגורם מרכזי אחד והוא האנטישמיות הגרמנית, לעומתו בראונינג מפשיט את הלאומנות והגזענות כליל מהמשוואה, ובכך מחמיצים שניהם, לדעתי, את השלם שהוא שילוב של שניהם עם עוד מספר מרכיבים:
האנטישמיות היא תנאי הכרחי לדרך שהובילה אל הפתרון הסופי, אך היא אינה תנאי מספיק. משטר גזעני שנתן גושפנקה לרגשות העליונות הגזעית ולגיטימציה לאלימות נגד מיעוטים, מנגנון בירוקרטי שתמך במזעור האחריות האישית וניתוק השלכותיה הרצחניות מהפרט השותף להן, מנטליות אלימה אליה גדל הדור הדומיננטי באותה תקופה, ואופורטוניזם מקומי שהביא לרווח אישי של האזרח מהשורה מ"סילוק" היהודים מהחיים בגרמניה.
אבל צודק או לא, ההישג הגדול ביותר של גולדהאגן הוא הפתיחה מחדש של הדיון בתפקיד האנטישמיות כמצע הגידול שאפשר את קיומו של הפתרון הסופי, ופותח פתח לבחינה של לאומנות גזענית מכל סוג (כן, גם זו הישראלית) בראיה של העתיד האפשרי אליו היא יכולה להוביל.

***

פולחן השואה הוא גורם מכונן בתרבות הישראלית המודרנית. הוא זה שמצדיק את נוכחותנו כאן, בארץ הזו, הוא זה שעומד בבסיס חוקי ההתאזרחות הגזעניים שלנו, הוא זה שבגללו אנחנו שופכים מליארדי שקלים על תקציב בטחון מנופח כדי להבטיח שלא נלך עוד כצאן לטבח, כמו סיסמת הליגה להגנה יהודית של כהנא: "לעולם לא עוד".
אם כשהייתי צעיר יותר התקשיתי להבין איך עם שלם נסחף בלהט לאומני גזעני שהוביל אותו בשלב הראשון להתעמר ולהשפיל קבוצה אתנית דתית שונה ממנו - כל מה שצריך היום הוא לפתוח עיתון או להביט מהחלון. יהיו אלה הפלסטינים תושבי ישראל, הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, הפליטים הזרוקים ברחובות הערים הישראליות או הפליטים המתדפקים על גבולותיה הדרומיים. גילויי הגזענות רבים ומחרידים, והם מקבלים רוח גבית מבית הנבחרים ומכלי התקשורת. פוגרומים ברחובות, בבתי העסק, הגנים, ובבתיהם של הלא יהודים הפכו לעניין רגיל שלעיתים אפילו לא מדווח במדיה המסורתית ומי שלא מחובר לדיווחי ארגוני זכויות האדם לא ישמע עליהם לעולם. מערכת החינוך הופכת לאומנית משנה לשנה, ועל אינטגרציה בין יהודים ללא יהודים אין על מה לדבר בכלל. נפרד אך אינו שווה. פחד. פחד שמלווה כל ילד ומבוגר במדינה מה"אחר", מה"זר", פחד שמנהיגי המדינה מנגנים עליו כמו על פסנתר שטני המרקיד את העם "על פי צרכי הבטחון" ושמצדיק שוב ושוב פגיעה בחפים מפשע, בילדים ובזקנים. ואולי האלמנט החזק ביותר: השתקת הביקורת. כל מי שלא מתיישר עם הקו הלאומני-גזעני של הממשלה מתוייג מיידית כבוגד, אם על ידי הממסד ואם על ידי החברה. המהלך האחרון של דני דנון לסילוק ח"כ זועבי מהכנסת הוא החוליה האחרונה בשרשרת מתמשכת של השתקה, וזה מחלחל.
עבודת ההכנה המתבצעת היום היא אותה עבודת הכנה שהתבצעה אז. היום - כמו אז - איש לא מעז לדבר על רצח (אולי רק הקצוות שבקצוות, כמו אז כן היום), אבל כן מדברים על "סילוק": יהיו אלה תנועות הימין המתהדרות ברעיון ה"טרנספר", או הממשלה בעצמה כשהיא מפנה את הגורמים הבלתי רצויים למחנות ריכוז בדרום או ליישובי קבע מוזנחים ממערב לכביש 40 עפ"י תכנית פראוור. מרגילים אותנו, כפי שהורגלו גם הגרמנים, שהומוגניות זה טוב, ש"כור ההיתוך" שכל כך התגאו בו בראשית המדינה הוא לגזעים אצילים בלבד, גזע, ליתר דיוק. מלמדים אותנו על עליונות, על "הראש היהודי", על נחיתות הערבים - שלא זו בלבד שהם חיים בעוני מרוד והזנחה, הם אפילו לא עם. מרביצים בנו את זכותו של העם היהודי על הארץ בשילוב של אוקולטיזם ואירוטיקה, פולקלור ומיתולוגיה.
גם ה"מנגנון" כבר כאן. קצינים מבצעים פקודות מחרידות תחת חסות שרשרת הפיקוד, פקידי משרד הפנים מתעמרים בבני אדם תחת "הנהלים", ומחנה ריכוז ראשון עומד להפתח בעוד פחות משבוע. יהיו בו טבחים, פקידי רישום, שומרים על המגדלים, נהגים, אנשי אחזקה, וכולם יחזרו בערב למשפחות שלהם כאילו כלום לא קרה, כאילו זה נורמלי לחלוטין להחזיק תינוקות בני שלושה חודשים מאחורי הסורגים רק כי אינם יהודים.

***

אז כולם צדקו. בראונינג, גולדהאגן, מומזן, וארנדט. כל אחד מהם האיר נדבך אחר בתהליך, וכל אחד מהם צודק במאת האחוזים. זו הלאומנות הגזענית הטבועה בנו, זו הרואה באחר נחות, פחות מבן אדם. זו הצייתנות שלנו, העדריות, הרצון להיות חלק מ"העם", שלא מאפשרת לנו להתקומם ולעמוד על מה שנראה לנו נכון, צודק ומוסרי. זו הקצנה מתגלגת, מובלת בידי "נבחרי ציבור" חסרי אחריות ומוסר. וזה המנגנון, זה המאפשר לנו להתחבא מאחורי דבר גדול מאיתנו ולהסיר מעלינו את האחריות האישית.
וזה אובדננו.


2 באוקטובר 2012

הון סיכון


כל מי שמנסה להתחקות אחרי מימון ארגוני הימין נתקל לא אחת בשם NGN Capital. על פניו נראה שזוהי רק עוד חוליה בשרשרת ארגוני הידידים האין סופיים של מתנחלי הגדה המערבית, ארגונים המקבלים פטור ממס על התרומות ומעבירים את הכסף לעמותות מתנחלים, אבל המקרה של NGN מעניין הרבה יותר: הקרן הזו אכן שימשה צינור כספים מתורמים אמריקאים למיליציות ישראליות חמושות, אבל המייסד שלה והעומד בראשה הוא לא אחר מידידו הקרוב של ראש ממשלת ישראל. קרוב מספיק כדי שנתניהו יקח אותו ואת שלדון אדלסון, מאהב כלכלי נוסף, לצפות בו מביך את ישראל באו"ם.
קן אברמוביץ', ידיד
במשרדי NGN Capital יושב ארגון בשם "The Israel Independence Fund" - "הקרן לעצמאות ישראל". בדירקטוריון הקרן לעצמאות ישראל יושב קן אברמוביץ', יו"ר קרן ההשקעות וחבר יקר של נתניהו. הבעלים אותם בעלים והכתובת אותה כתובת
צילום מסך מאתר הקרן לעצמאות ישראל עם הכתובת של קרן ההשקעות האמריקנית

ואת מי מממן הארגון הזה? או - אני שמח ששאלתם - הרשימה לא תאכזב:
הוא מממן את "משמרת ישע" (שמה הרשמי הוא 24 משמרות, ע"ר 580356814) - ארגון המאמן ומחמש מתנחלים ואזרחים זרים הבאים להתנדב בהתנחלויות בשיטות של "מיגור טרור" (כך במקור), ואשר בראשו עומד כהניסט ותיק שהיה חבר בליגה להגנה יהודית ונבחר גם למרכז הליכוד מטעם מנהיגות יהודית של פייגלין. לטענת לוחמים בגדוד 9306, הארגון חימש אותם (כן, את לוחמי צה"ל) במהלך מבצע עופרת יצוקה, ואז תבע אחד מהם כדי לקבל את הציוד חזרה. אולי מעניין להזכיר שארגונו של כהנא נחשב ארגון טרור בארה"ב, לכן העברת מימון לעמותה המנוהלת ע"י חבר לשעבר בארגון הטרור וקבלת פטור ממס על התרומה עלולה להרים כמה גבות.

הוא מממן גם את "רגבים", שמצהירה על עצמה כ"שומרת על אדמת הלאום". ממי שומרת? מערבים כמובן! היא עותרת למען גרוש בדואים בנגב, מקדמת תוכניות טרנספר בתחומי ישראל ובגדה המערבית תוך נסיונות השפעה על ניסוח תכנית פראוור הידועה לשמצה ובאמצעים משפטיים ואחרים. רגבים מקבלת תקציב של מאות אלפי שקלים גם מהמדינה דרך (למשל) המועצה האזורית מטה בנימין.

הוא מממן גם את "השומר החדש" - מיליציה חמושה של לאומנים יהודיים המקבלת תמיכה אדירה ממוסדות המדינה כולל (בין השאר) תקצוב של 15 מליון שקלים ממשרדו המדולדל של סילבן שלום. בין שלל מעלליו, הכוללים ניקוב צמיגי רכבים בבעלות ערבית, עידוד "עבודה עברית" (שם קוד מכובד להדרה מקצועית על בסיס גזע), ועוד ועוד.

הוא מממן גם את "ישיבת ההסדר נצרת עלית" שמטרתה המוצהרת היא "חיזוק הרוב היהודי המדלדל בעיר" ו"מתן עוגן יהודי לעיר המפחדת מעתידה".

הוא מממן את ההתנחלות "משכיות" ששמה נקשר לפעולות אלימות נגד פלסטינים באזור כולל איומים ברצח, גידור בית פלסטיני כך שהגישה אליו וממנו נחסמה לחלוטין, תקיפה של נשים מכפר סמוך ועוד מעשי נבלה רבים.
הוא מממן ארגונים נוספים, כולם באותה הרוח.

ומי יושב בהנהלת הקרן לעצמאות ישראל פרט לידידו של נתניהו? גיסתו של הראש, דפני נתניהו - הרי הכל נשאר במשפחה; דירקטור בולט נוסף היה יעקב עמידרור שכחודשיים לאחר שנבחר ליועץ לבטחון לאומי של נתניהו התפטר מתפקידו בקרן; נחי אייל - מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל; מור אלטשולר - כן, זו שהרביצה ליריב אופנהיימר; אהרון פולבר שתא הדואר שלו בכפר ורדים הוא זה שמתנוסס ככתובת הישראלית של הקרן; מאושיות ההייטק הישראלי שלמה קליש; יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת אלי פולק; השופט בדימוס אורי שטרוזמן; ואדם בשם שופק מיטשלר שגם משמש כדירקטור בגופים שונים.

אחרי שבחנו את הקשר בין NGN capital לקרן לעצמאות ישראל באמצעות כתובתה הפיזית בארה"ב וזהות העומד בראשן, והראנו לאן הולכים הכספים שעוברים דרכה, בואו נביט בקרן הביומד עצמה: כפי כשציינתי קודם, את הקרן הקים ידידו של רה"מ נתניהו קנת אברמוביץ', שבזמנו הפנוי משמש גם כיו"ר ועד ידידי הליכוד בארה"ב. אברמוביץ גם אוהב להשתמש במעמדו כיו"ר קרן של מאות מליוני דולרים כדי להתנגח ביריביו של נתניהו ואפילו בבג"צ שנראה לו שמאלני מדי. הוא גם מממן מדי שנה את "פרס ביקורת התקשורת" מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת של ידידו אלי פולק, שניתן לבטאון השלטון "ישראל היום", למועמדת הבית היהודי איילת שקד שגם הובילה את קמפיין הניו מדיה של מועצת יש"ע תחת המותג "ישראל שלי", ולזבלון האינטרנט "לאטמה". שותף נוסף בקרן הוא ליאון רקנאטי, שהיה מבעלי השליטה באיי.די.בי לפני המכירה לדנקנר וחבר דירקטוריון של מוסדות אקדמים רבים בארץ, וביחד עם אשתו שולה גם המנכ"ל של "Glenrock Israel" - שלה שותפות פיננסית עם NGN Capital בישראל. לא נצא ידי חובה אם לא נזכיר עוד שותף בקרן הביומד המצליחה, ד"ר ברנרד פפרטשטרט, שתורם מכספו ללאומן הישראלי אריה אלדד. הקרן משקיעה סכום ממוצע של כעשרה מליון דולר בכל חברה, כסף שהיא מגייסת יחד עם משקיעים גדולים מאוד כמו בנקים, בתי השקעות גדולים, וקרנות ציבוריות גדולות. למשל: בסדרה א' של חברה בשם ויולדי ביוסיינס היא השקיעה יחד עם קרן ההשקעות של העיר ניו יורק, בסדרה ד' של חברה בשם "Small Bone Innovations" היא הצטרפה ל"Khazanah Nasional" ול"Malaysian Technology Development Corp", שתיהן זרועות השקעה של הממשלה המוסלמית הגאה של מלזיה.

אברמוביץ' הוא תורם מוכר לחברי כנסת רבים ובהם בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, גדעון סער, לימור לבנת וישראל כץ. הוא מוזמן לכנסת כאורח כבוד בוועדותיה, מוזמן להתלוות לראש המדינה בביקורו באו"ם, וזוכה לאוזן קשבת של קובעי המדיניות בישראל. הוא גם יושב בדירקטוריון של ארגון המעביר כספים לארגונים מיליטנטים בישראל ובגדה המערבית ועל הדרך מעניק פטור ממס לתורמים האמריקאים. בטוחני שאין בפעילות הזו כדי עבירה על החוק, אבל לנו כאזרחי ישראל כדאי לדעת מי האיש היושב על אזנו של ראש הממשלה ולוחש גם לשריו.




1 באוקטובר 2012

משורה משחרר רק המוות


"האנושות מחולקת לגזעים, החלוקה הראשונית ביותר והבולטת ביותר היא החלוקה בין גזעים לוחמים ושליטים לבין גזעים מנוונים, חלשים, ונתונים לשלטון. סופרי ההסטוריה השונים לא מנו מעולם את העם היהודי בין הגזעים הלוחמים ... אולם ההסטוריה העברית האמיתית, כלומר, דברי ימי כובש, מיישב, ושליט, הסטוריה זו עדיין לא נכתבה, ולכשתקום מלכות הגדולה תהא זו חובתנו לתקן את המעוות הזה." - מתוך: "העברים כקולוניזטורים ולוחמים", לוחמי חרות ישראל, כתבים א'.

***

אם ארגוני המחתרת היהודיים בארץ ישראל של לפני 1948 היו משפחה, הלח"י היה הדוד המוזר שגר במרתף ואוכל ראשים של דגים, זה שלא מזכירים בקול רם, ושתמיד יש איזו דודה שמצקצקת ואומרת "נו, לא כולם יכולים להיות בן גוריון".
שמונה עשר עיקרי התחיה של שטרן
הלח"י הוקם כארגון ראקציונרי ל"רכות" של האצ"ל שהתעקש להלחם רק בערבים והסכים לשתף פעולה עם הבריטים, כשהוא חורת על דגלו את שחרור הארץ מנוכחות הבריטים והערבים, הכתיב מנהיגו, אברהם שטרן (יאיר) את 18 "עיקרי התחייה": [ההערות בסוגריים הן כמובן שלי, אם אתם אלרגים לאזכורים של נאצים, אני ממליץ להפסיק לקרוא כאן]

א. העם - העם העברי הוא עם סגולה: יוצר דת היחוד, מחוקק מוסר הנביאים, נושא תרבות עולם; גדול במסורת הגבורה ומסירות הנפש; ברצון-החיים וכח-הסבל; באור רוחו; בביטחונו בגאולה.
[עליונות היהודי כנושא התרבות, זו מראה מעניינת לגישה הגרמנית של היהודי כמחריב התרבות]
ב. המכורה- היא ארץ-ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת טו-יח) היא ארץ החיים בה ישכון לבטח העם העברי כולו.
ג. העם ומכורתו- את ארץ-ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל, ורק לו, זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת, היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע עוד לעולם.
[אני חייב להודות שלא הבנתי את הטיעון הזה, שהרי עמים רבים כבשו את עם ישראל בחרב, כולל הערבים שנואי נפשו, אם כן מדוע "לפיכך" יש רק לישראל זכות בעלות על הארץ? תמהני.]
ד. היעוד - 1. גאולת הארץ; 2.תקופת המלכות; 3. תחית האומה: אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחית האומה בלא תקומת המלכות.

תפקידי הארגון

ה. חינוך: חינוך העם לאהבת החירות וטיפוח נאמנות קנאית לקנייניו הנצחיים. השרשת הרעיון כי גורל העם נתון בידיו הוא. חידוש ההכרה "הסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמיים"
[ומה עשינו אנחנו? לקחנו את גזעון סער, נער הפוסטר של התחיה, ושמנו אותו להיות שר חינוך]
ו. אחדות - אחוד העם כולו סביב דגלה של תנועת החרות העברית, שמוש בגאוניותם, מעמדם ומאדם של היחידים - וכוון מרצם, מסירותם ולהטם המהפכני של ההמונים למלחמת שחרור.
ז. בריתות - כריתת בריתות עם כל המעוניים במלחמת הארגון המוכנים לסייע לו במישרים.
[כולל, מסתבר, נסיון לכרות ברית עם הנהגת המשטר הנאצי נגד הבריטים, אבל על כך בהמשך]
ח. כח - חשול הכל הלוחם והאדרתו - במכורה ובתפוצות, במחתרת ובקסרקטין, להיותו צבא-גאולה עברי על דגלו, נשקו ומפקדיו.
ט. מלחמה - מלחמת תמיד עם כל העומדים לשטן לקיום היעוד.
י. כבוש - כבוש המכורה בחיל מידי זרים לאחוזת עולם

תפקידי התנועה

יא. אדנות - חדוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.
[שוב, מדובר בהדהוד של "עם האדונים" הגרמני]
יב. משטר הצדק - הקמת משטר חברתי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי . במשטר זה לא יהיה רעב ומובטל. בו יחיו חיי אחוה, כבוד וחרות כל בני האומה, באשר הם בניה, אות ומופת לגויים
[שימו לב: כל בני האומה, קרי, יהודים בלבד]
יג. החיאת השממות - בנין החרבות והחיאת השממות, לעליית המליונים, פרייתם ורבייתם
יד. משפט הזרים - פתרון בעיית הזרים על ידי חלופי אוכלוסים
[שוב השתקפות מעניינת לנאציזם בני תקופתם שראו בזרים "בעיה", ובעת ניסוח ה"עקרונות" זו גם היתה דרכם לפתרון - טרנספר למזרח]
טו. קבוץ גלויות - קבוץ גלויות שלם במלכות ישראל
טז. שלטון - האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני, תרבותי וכלכלי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התכון.
יז. תחיה - החייאת הלשון העברית בפי כל העם, חדוש עצמותו ההיסטורית והרוחנית של ישראל, צרוף האופי הלאומי בכור התחיה.
יח. הבית - בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה
[בגרסאות קודמות הזכיר שטרן מספר פעמים את "המלכות השלישית", אבל הוריד את הניסוח לאחר ביקורת על הדמיון לרייך השלישי הגרמני]

***

 "קיצוניות במטרה וריאליזם באמצעים, זו דרכנו" (במחתרת, טבת, תש"ח)

בראשית 1940 האמין שטרן כי מלחמת העולם היא הזדמנות היסטורית מהפכנית למצוא בעלת ברית חלופית ל"אלביון הנוכלת" (הרי היא בריטניה). בעיתון הלח"י נכתב כי "הקרבת קורבנות על מזבח הדמוקרטיה מזה, ומיגור המשטר הנאצי מזה, כל אלה אינם מלחמת היהודים", והגדיל ועשה הארגון כאשר שלח את נפתלי לובינצ'יק לביירות לפגוש נציג של המשטר הנאצי ולהציע לו לכרות ברית בין הארגונים. הלח"י הציע לנאצים להשתתף באופן פעיל במלחמה לצידה של גרמניה (להזכירכם, כבר באותה העת נרצחו אלפים רבים של יהודים בידי הצבא הגרמני, וזאת אחרי שנים של רדיפות אנטישמיות  "רשמיות" שפגעו פגיעה אנושה ביהדות גרמניה). "על פי השקפת עולמו ומבנהו", נכתב בתזכיר ששלח הדיפלומט הנאצי בעקבות הפגישה, "קרוב האצ"ל ביותר לתנועות הטוטאליטריות של אירופה". כאשר מחברים את זה עם פרסומים שונים של הלח"י לגבי "הגזע הערבי המנוון", קווי הדמיון מודגשים אף יותר.
סעיף אחד בהצעת הלח"י תפס את עיני במיוחד: "הארגון מבטיח לגרמניה שברית כזו תחזק את היסודות המוסריים של הסדר החדש הגרמני בעיני האנושות" - יודן וושינג, מה שנקרא. 
לאחר שלא התקבלה תשובה מהגרמנים, ניסו אנשי הלח"י בשנית ליצור קשר עם הנאצים באמצעות מי שלימים יהיה אחד ממהיגיו נתן ילין מור דרך השגרירות בטורקיה, הפעם בדצמבר 1941. מניין הנרצחים היהודיים עמד כבר על עשרות אם לא מאות אלפים.
[עדכון, על פי דרישת התגובות: פון הנטינג כותב בתזכיר שלו: "Die N.M.O ist ihrer Weltanschauung und Struker nach den Totalitaraeren Bewegungen Europas eng verwindt". הN.M.O הוא ה Nationale Militärorganisation Organisation - ארגון צבאי לאומי (אצ"ל), ולא הלח"י.
ההשערה שלי, וזו השערה בלבד, היא שמכיוון שכוחו של הלח"י היה מוגבל משמעותית אחרי הפיצול, והתשתיות של האצ"ל כמו גם המוניטין שלו היו מרשימים הרבה יותר, לובינצ'יק "ייפה" קצת את המציאות בהציגו תמונה משופצת מעט שלה. בכל מקרה - לובינצ'יק היה שליח של הלח"י ולא של האצ"ל, כשהאחרון מגלה על השליחות הזו רק בדיעבד. ]

***

עם נפילתו (ויש אומרים הוצאתו להורג) של שטרן, לקחו את ההנהגה יצחק שמיר, ישראל אלדד, ונתן ילין מור. לימים יהיה יצחק שמיר ראש ממשלה מטעם הליכוד וישראל אלדד יקים את התנועה למען ארץ ישראל השלמה. בנו של אלדד משמש כחבר כנסת המשיך את מורשת אביו, ורוח התנועה שורה על מדיניות הממשלה הישראלית.
החינוך הבלתי מתפשר לזכות האלוהית של העם היהודי על הארץ, קידוש הצבא, טיפוח האפרטהייד תחת "צדק ליהודים בלבד", ודחיקת תושביה הערבים של הארץ - אלה לחם חוקה של ממשלת ישראל הנוכחית על משרדיה המנופחים ושריה המנופחים עוד יותר. ה"אדנות" היהודית על הארץ הושלמה בהצלחה, ורק "משפט הזרים" עוד מחכה לקיום. אבל אל דאגה, כבר עובדים על זה.

***

כדי שלא יתקבל הרושם הלא נכון, אני לא טוען לרגע שהלח"י היו ארגון נאצי או פרו-נאצי, אלא שההתעוררות הלאומנית גזענית באירופה של אותה תקופה לא פסחה גם על העם היהודי. העניין הוא שאם אירופה התגברה ברובה על הנטיה לפאשיזם טוטליטרי, אנחנו כאן בלבנט עוד מנסים לקומם את רוח התקופה ההיא. בנוסף, הטיעון הימני על פגישתו של חאג' אמין אל חוסייני עם בכירי השלטון הנאצי מדלג באלגנטיות על הפרק החשוך הזה בהסטוריה שלו, וכמה שבזויה היתה החלטתו של חוסייני, ככה בזויה היתה זו של שטרן.

***

"בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים, בכפרים, את דגלנו נרים,
ועליו - הגנה וכיבוש"
(מתוך: חיילים אלמונים, אברהם שטרן, 1932)