22 בספטמבר 2012

הטעות של שטרייכר

ב1938 הוציא יוליוס שטרייכר את ספרו של ארנסט היימר "פטריית הרעל" (Der Giftpilz) שיועד לילדים ולעיתים אף שומש כחומר לימוד בבתי הספר. הספר מכיל 17 עמודים מאויירים, שבתחתיתו של כל עמוד ישנו משפט המסביר את התמונה. בחרתי להביא שני איורים מתוך הספר - אחד מדבר על היחס של היהודים לגויים (אתם קרוין אדם) ואחד על הסטיגמה האנטישמית שדבקה ברדיפה היהודית אחרי הכסף, שני נושאים שעלו לכותרות בימים האחרונים והמשותף בין שניהם הוא דחיקת מושג האדם מהמקום הראשון, אם לטובת הדת והגזע ואם לטובת הממון. 

***

מתוך "פטרית הרעל" של יוליוס שטרייכר
בתלמוד כתוב: "אתם קרוין אדם ואין אומות העולם קרוין אדם, אלא חיות"
מכיוון שאנחנו היהודים רואים באלה שאינם יהודים חיות, אנחנו קוראים להם רק"גוי"

***

מתוך "פטרית הרעל" של יוליוס שטרייכר
"אלוהי היהודים הוא כסף, כדי להרוויח כסף, הוא מבצע פשעים איומים.
הוא לא ינוח עד שיוכל לשבת על שק כסף ענק, עד שיהיה מלך הכסף"

***
"אין שלטים שאוסרים להצטלם עם החיות המוצגות. לא היו גם שלטים שאסרו האכלה, אבל על זה ויתרנו" כתבה איילה בן נפתלי כשהצטלמה ליד קבוצה של פליטים סדרום תל אביב כאילו היתה בובת הגרב של שטרייכר בעצמו, וגניבת הפנסיות של עובדי מעריב בידי נמרודי ודנקנר כדי שיוכלו להגדיל את שק הכסף עליו הם יושבים ולהיות מלכי הממון על חשבון עוניים של עובדיהם.
אני לא חושב לרגע שהיהדות אשמה במצב הביש שלנו, אלא אך ורק בני האדם הפועלים בשמה או בשם כל דת אחרת. אנשים שתומכים בעליונות הגזע יש לא רק בחברון ומעלה אדומים אלא גם בארה"ב, בגרמניה, וברוסיה. גנבי פנסיות לא יושבים רק ברחוב קרליבך בתל אביב אלא הם נמצאים גם בלונדון, רומא, וניו יורק. חולשות אנושיות לכח, לעליונות, ולבצע כסף לא יודעות דת מהי, אלא רק מהו אדם. אדם לא צריך להשפט על פי דת, גזע, או מין, אלא רק על פי מעשיו והדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו. האחריות האישית לבחירות שאנחנו עושים היא שלנו - אם היא של קצין ישראלי הרודה בפליטים או פלסטינים, של בעל הון שבוחר לגזול את כספי הפנסיה של עובדיו, או של אישה צעירה הבוחרת להתייחס לבני אדם כאל חיות.
קסמה של הדת היא בזה שהיא מעבירה את משקל האחריות הזו מכתפי האדם היחיד אל דמות דמיונית או לקולקטיב, ובכך משחררת את היחיד מההשלכות האישיות למעשיו. זה לא החייל אשם, הוא רק ממלא פקודות. זו לא בן נפתלי שקראה לפליטים חיות, זה התלמוד, וזה לא דנקנר שאחראי על כספי הפנסיה - זו השיטה. 
עד שלא תעמיד החברה את מושג האחריות האישית במרכז ולא תתיר הסתתרות מאחורי דת, שיטה, או קבוצה - נמשיך לסבול מסטראוטיפים כמו אלה של שטרייכר, כי יחיד שמסתתר מאחורי הקבוצה משליך על כולה, ולכן כולנו דנקנר, וכולנו צור, וכולנו בן נפתלי. 


2 comments:

עדו אמר/ה...

פוסט לא ברור. אתה מניח שאני יודע מי היא אותה איילה בן נפתלי ומה הקשר שלה לעובדי מעריב. ובכן לא כולם שוחים בחומר העכור שאתה מציג כאן.

נעם אמר/ה...

קיבלתי את ההערה והוספתי קישור לידיעה על בן נפתלי.