26 בספטמבר 2012

אין ארוחות חינם

אומרים לנו שהדמוקרטיה הישראלית משקפת את רצון העם. אומרים לנו שרווחת תושבי המדינה הן בראש מעייניה של מפלגת השלטון, אומרים לנו שהשמאל הוא גייס חמישי הממומן על ידי צוררינו בעולם ואילו הימין שורשיו נטועים חזק באדמת המולדת. אז אומרים.

עיבוד גרפי של פרק ה"מטרות" בחוקת הליכוד, גודל המילים נקבע על פי שכיחותן
מבקר המדינה אוסף על פי חוק את דיווחי המתמודדים ברשימות השונות על תרומות שקיבלו. האיסוף מתבצע באופן נלעג ומסתמך על פרטים מעטים מאוד שמנדבים המועמדים, לא עובר שום עיבוד, ולא נבדק כדי לוודא שהמידע המוגש עומד בסטנדרטים מינימלים של אחידות או נכונות. כך למשל אותו תורם יכול להופיע במספר איותים שונים (אפילו לאותו מועמד!), הכתובת יכולה להיות פעם תא דואר, פעם רחוב ללא עיר או אפילו מדינה, פעם רק עיר, פעם מדינה בלבד, ולתורמים מסויימים אפילו רק קוד הבנק (שנמצא בפנמה) הוא פרט הזיהוי היחיד. בקיצור - ביקורת זה לא.
מה כן - המבקר חושף את המידע הזה לציבור. אמנם באתר רעוע ומיושן, שבדיקות שנעשו בזמנים שונים מראות שהוא נוטה לקרוס לעיתים תכופות ולא נותן לבצע חיתוכים מינימליים, אלא רק לצפות ברשימות התורמים מועמד אחרי מועמד, אבל עדיין - טיפת שקיפות במים העכורים של הפוליטיקה הישראלית.
כדי להבין משהו מהמידע המפורסם שם, אספתי את כל התרומות שדווחו על ידי המועמדים לרשימת הליכוד החל משנת 2008 למסד נתונים אחד והעברתי אותו שורה של נירמולים כדי לקבל תמונה ברורה יותר של זהות התורמים וסיווגם. הוא מכיל כרגע 2461 שורות, שכל אחת מהן מסמלת תרומה אחת למועמד אחד.
אגב - אשמח לחלוק את מסד הנתונים הזה אם מישהו מעוניין.
את מסד הנתונים המעובד אפשר להוריד דרך אקטיביסמוס

שלח לחמך

קודם כל חיפשתי תורמים לכמה מועמדים. השם הראשון ברשימה הוא של אחד, מרק טננבאום, לשעבר חבר דירקטוריון באוניברסיטת תל אביב שהתפטר ועצר את תרומותיו לאחר שהאוניברסיטה סרבה להקים ועדה לציד שמאלנים. אדם מקסים. טננבאום הוא בעלים של חברה ליצור שעונים, פעיל בפדרציה היהודית במיאמי, ואף אירח בביתו הפרטי ארוע לגיוס כספים לסגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בנוסף לתרומותיו למועמדים דמוקרטים בקונגרס. הוא גם תורם ללא פחות מתשעה(!) מועמדים בליכוד ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, גלעד ארדן, לימור לבנת, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, ציפי חוטובלי, יובל שטייניץ, גדעון סער, ויחיאל לייטר - שהיה מנכ"ל הישוב היהודי בחברון.
שם נוסף ברשימה הוא של קן אברמוביץ, שביחד (ולחוד) עם נירה - אשתו - תרמו ללא פחות משישה חברי ליכוד ובהם בנימין נתניהו, גדעון סער, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, ולימור לבנת. אברמוביץ הוא יהודי עשיר שמתגורר בקונטיקט, בעלים של מספר חברות ובהן חברת תרופות, קרן השקעות, ויושב בדירקטוריון של רשימה ארוכה של חברות אחרות. הדבר המעניין אצלו הוא העובדה שהוא לא מנסה להסתיר את האינטרס שלו במתן כסף לאנשי הליכוד: הוא רוצה למשוך אותם ימינה, רחוק ימינה:
בין שלל פעילויותיו הפוליטיות אפשר למצוא אותו מעורב בדו"חות של "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" ששילם ביד נאה למשה (בוגי) יעלון כדי שיכתוב דו"חות ניציים על עמדותיה של ישראל במו"מ עם הפלסטינים, והוא גם חבר דירקטוריון ב"קרן לעצמאות ישראל" (שקשורה ליועץ לבטחון לאומי יעקב עמידרור) שמממנת ארגוני ימין קיצוניים ובהם "משמרת יש"ע" המחמשת יהודים בגדה, כמו גם את המיליציה הלאומנית "השומר החדש". ואם תהיתם אם רק שלדון אדלסון הוא העומד מאחורי הנסיון של נתניהו להתערב בפוליטיקה האמריקאית לבחירת הרפובליקנים - אברמוביץ צוטט כאומר שהוא "משוכנע שפשרות לא יועילו ושהמשברים בין ישראל לארה"ב יימשכו 'עד שממשל אובמה ייזרק החוצה'". יש שם עוד קן נחשים שלם, אבל זה לא המקום בשבילו.
תורם נוסף הוא ג'פרי פלאט שתורם עשרות אלפי שקלים לחמישה מועמדים: בנימין נתניהו, לימור לבנת, גדעון סער, גלעד ארדן, וישראל כץ. פלאט הוא "יועץ" למספר ארגונים חוץ ממשלתיים ואף היה אורח בקרקס המעופף של דני דנון המכונה "וועדת הכנסת לענייני העליה, הקליטה והתפוצות" כאורח רשמי של יו"ר הוועדה. סתם אדם תורם כסף למועמדים בפריימריז של סיעה פוליטית בישראל ומוזמן על ידה כאורח רשמי לכנסת ישראל. 
התורמים הבאים ברשימה הם משפחת סלימפור. משפחה יהודית אירנית במקור שנמלטה מטהרן ב1979 עם עלית שלטון האייתולות ועשתה ממון רב בארה"ב. משפחת סלימפור תורמת רבות לAIPAC ותרמו בעבר לקמפיין של ג'ורג' בוש ורפובליקנים רבים אחרים, מעורבת גם בפוליטיקה הישראלית דרך תרומותיה לחברי הליכוד אהוד דנוך וגדעון סער, וראוי לציין את ד"ר פג'מן סלימפור, רופא בהכשרתו, שמספר לתקשורת על ההורים הפלסטינים המרושעים ששולחים את ילדיהם כמגינים אנושיים לקרב נגד ישראל בו נהרגים עשרות ילדים פלסטינים, ולחיילים הישראלים שירו בהם - אין יד בדבר.
משפחה נוספת שבוחשת בקדירת התרומות היא משפחת פאליק שתורמת לבנימין נתניהו, לימור לבנת, ולמיודענו יחיאל לייטר (שאגב היה ראש המטה של נתניהו במשרד האוצר כמו גם משנה למנכ"ל משרד החינוך של לימור לבנת). משפחת פאליק עשתה את הונה משרשרת של חנויות דיוטי פרי ומעורבת בויצו, אגודת ידידי צה"ל, ותרומות בגובה עשרות אלפי דולרים לראש ממשלת ישראל. לאחרונה נכנסו הפאליקים לשותפות עם הטייקון הישראלי בני שטיינמץ. הון שלטון מישהו?
הרשימה עוד ארוכה אבל זה מתחיל להתיש. נזכיר בקצרה את האוליגרך הרוסי ולדימיר גוסינסקי שתורם לסילבן שלום וליולי אדלשטיין, את משפחת מסר מניו יורק התורמת לבנימין נתניהו, גדעון סער, ישראל כץ, משה (בוגי) יעלון, לימור לבנת, וליובל שטייניץ, ואת אירה סווד ונלסון בהר התורמים למשה פייגלין ולעוזרו הנאמן שמואל סקט.

מאיפה הכסף

מאיפה מגיעות התרומות למועמדים? ובכן, ב2012 פחות מחצי מהן מגיע מתושבי מדינת ישראל (49.5%) יותר מרבע ממנו (27.5%) מארה"ב, 15.5% מהתרומות הגיעו מיהודים תושבי הגדה המערבית, והשאר מצרפת, שוויץ, קנדה, אוקראינה, גרמניה, ועוד.
שנה קודם לכן, ב2011, רק 41% מהתרומות הגיעו משטח ישראל, 31% מארה"ב, והשאר התחלק בצורה שווה פחות או יותר בין הגדה המערבית, צרפת, וקנדה (כ-10% מכל אחת).
אם נסתכל על כל התרומות שהגיעו החל מ2008, עפ"י הדיווחים של המועדמים עצמם (זכרו - הרשימה הזו לא עברה ביקורת על ידי אף אחד), החלוקה נשארת דומה: ישראל עם 53%, ארה"ב עם 32%, הגדה המערבית עם 9%, קנדה עם 2%, והשאר מתחלק על שאר הארצות
אם כן, רק כמחצית האינטרסים המסתתרים מאחורי התרומות למועמדי הליכוד הם של אזרחים תושבי ישראל, השאר - אינטרסים זרים. מפלגה ישראלית כבר אמרנו?

השיאנים

בראש רשימת האינטרסים הזרים עומד ראש המפלגה, מר בנימין נתניהו, עם תרומה אחת בלבד מתוך 47 מדווחות של ישראלי. 
גדעון סער עם 44% תרומות זרות מתוך 94 תרומות מדווחות, גלעד ארדן עם 57% תרומות זרות מתוך 79 מדווחות, דני דנון עם 59% תרומות זרות מתוך 17 מדווחות, יולי אדלשטיין עם 65% תרומות זרות מתוך 67 מדווחות, יחיאל לייטר מיודענו עם 88% תרומות זרות מתוך 48 מדווחות, ישראל כץ עם 69% תרומות זרות מתוך 22 מדווחות, לימור לבנת עם 45% תרומות זרות מתוך 69 מדווחות, משה יעלון עם 41% תרומות זרות מתוך 87 מדווחות, משה פייגלין עם 44% תרומות זרות מתוך 777(!) מדווחות, ציפי חוטובלי עם 45% תרומות זרות מתוך 29 מדווחות, שגיב אסולין עם 98% תרומות זרות מתוך 130 מדווחות, ועוד ועוד.

הצביעות, נשאנוך בלי מילים

חברי הכנסת של הליכוד זועקים שחייבים לחתוך את המימון של ארגוני השמאל כי הוא נגוע באינטרסים זרים, אבל על האינטרסים הזרים של התורמים שלהם - על זה לא מדברים. הבחישה המכוערת של נתניהו בפוליטיקה האמריקאית בשליחות פטרוניו הרפובליקאים בניגוד מוחלט לכל אינטרס ישראלי היא דוגמא מובהקת: אלמלא הכסף שהוא מקבל מידידיו בניו יורק, לוס אנג'לס, ופלורידה - לא היה מחריב את יחסי ישראל עם המעצמה החזקה בעולם עד שנשיא ארה"ב בוחר להפגש עם וופי גולדברג במקום איתו "משיקולי לו"ז" כמובן. המעורבות של כסף זר המנוגד לאינטרסים של מי שאשכרה חי במדינה הזו הפכה בולטת כל כך שאיש לא מנסה להסתיר אותה יותר. ראש הממשלה שלנו הפך לבובת גרב עצובה הנשלטת ע"י אשתו ומממניו, ומי שמשלם את המחיר הם אנחנו - תושבי המדינה. חברי מפלגת השלטון, כפי שאנחנו רואים, הפכו תלוים כל כך בכסף שהם מקבלים מחו"ל שבבחירה בין האינטרסים של מי שנותן להם כסף בחסות תרומות לבין מי שאותו הם אמורים לשרת, קרי, אותנו - הבחירה היא ברורה, ואינה מה שהיינו מצפים מהם.
ככלל אנשים בחרו לחיות את חייהם בניכר רגישים פחות למחיר החיים כאן, ולכן חרחור המלחמה הבלתי פוסק שאנחנו שומעים משם, מלחמה שתעלה בחייהם של אלפי בני אדם, קלה להם בהרבה. העמדה הניצית מול הפלסטינים - זו שמקדמים רבים מאוד ממממני נתניהו וחבריו - נראית פתאום הרבה יותר הגיונית אם לוקחים בחשבון שלא הם ישלמו את מחיר האיבה הנמשכת. הכסף שהם מנפנפים מול פרצופם החמדן של חברי הליכוד דוחף אותם עוד ועוד ימינה, רק יעזו לצייץ - וייפסק המימון. ראו מה קרה עם אחד התורמים המרכזיים של תשעה חברי ליכוד מרק טננבאום. הוא דרש להקים ועדת חקירה לגילוי שמאלנים באוניברסטית תל אביב, וכשסרבו לבקשתו - קם, לקח את כספו, והלך. זה לא איום מרומז - זו סחטנות של ממש. ועכשיו תראו לי פוליטיקאי אחד מהליכוד שיכול לעמוד מול תורם אמריקאי שמאיים להפסיק את זרם השקלים שהוא מרעיף עליו. 

התמונה המצטיירת כאן היא תמונה מבהילה, וכזו שאי אפשר להתעלם ממנה. "רצון העם" שמספרים לנו עליו מצטייר כרצון התורמים הזרים של מועמדי הליכוד, והוא לא רואה את טובתנו אל מול עיניו. מפלגה שחצי מתרומותיה נאספות בחו"ל היא מפלגה שמבינה שבסיס התמיכה שלה כאן רעוע והיא צריכה לחזק אותו ע"י מכירת עצמה לאינטרסים זרים.
אין ארוחות חינם, אוהב נתניהו לומר, אבל את החשבון הזה - אנחנו נשלם בדם.


23 בספטמבר 2012

קוקה קולה והרייך השלישי

ראשית, מכה על חטא

לפני כמה ימים פרסמתי כרזה כביכול מאולימפיאדת ברלין ב1936 ובה פרסומת לקוקה קולה על רקע סמל הרייך והמילים "עם אחד, רייך אחד, משקה אחד":
התמונה המזוייפת
ובכן, התמונה הזו מזוייפת. היא הופיעה כחלק מתערוכה שיזם הקומיקאי והאקטיביסט הבריטי מארק תומס (תמונות נוספות מהתערוכה, חלקן אמיתיות וחלקן לקחו את העניין של חופש אמנותי עד לקצה, תוכלו למצוא כאן). תומס, שגם כתב ספר על מסעותיו בארץ לאורך חומת ההפרדה, מתעסק כבר די הרבה שנים באחריות חברתית (והעדרה) בידי תאגידים, ואחת המטרות החביבות עליו היא קוקה קולה, עם ההסטוריה האלימה שלה בחטיפת ורציחת ראשי ועדי עובדים בקולומביה או הרעלת מקווי מים בהודו

רבותי, ההסטוריה נושכת

קוקה קולה פעלה בגרמניה עוד לפני עליית הנאצים לשלטון ע"י חברת Coca-Cola GmbH. כנותנת החסות האולימפית הרשמית (אחת מארבע חברות כאלה ב1936) הופיעו פרסומים רבים של קוקה קולה באותה אולימפיאדה, אך לפחות על פי מה שמצאתי אני, כמו גם מר תומס, אף אחת מהן לא נשאה סממנים לאומנים או גזעניים. פרסומות רבות הציגו אנשים בריאים קופצים, רצים, ונראים בכושר באופן כללי - בדיוק כמו שתהיו אתם אם תשתו את המשקה השחור והמוגז שמוכרים לכם במחיר מופקע:
פרסומת אמיתית של קוקה קולה מאולימפיאדת ברלין ב1936

פרסומת אמיתית של קוקה קולה מאולימפיאדת ברלין ב 1936
[מקור]
כאשר פרצה המלחמה ויבוא הסירופ ממטה החברה הראשית באטלנטה לא התאפשר, נדרש מקס קית', מנכ"ל החברה הגרמנית, למצוא פתרון. הוא המציא את הפנטה. כן כן, אותו משקה שנמכר עדיין גם אצלנו ושלפני שנים שווק כאן בתור "קינלי", הוא המצאה גרמנית מ1941 שבאה לעולם בגלל מחסור בסירופ השחור של קוקה קולה. זאת ועוד: החברה הגרמנית גם הקימה מפעלי ביקבוק בשטחים שנכבשו על ידי הגרמנים כמו זה שנפתח בחבל הסודטים זמן קצר לאחר הפלישה הגרמנית אליו.
אין ספק שנעשתה עבודה מקיפה מאוד בנושא מחיקת העבר ע"י די הרבה תאגידים שפעלו אז (רק תנסו למצוא משהו, כל דבר, על העבר של ב.מ.וו, סקודה, או אאודי תחת המשטר הנאצי) - אבל אנחנו יודעים מספיק כדי לומר בודאות סבירה שלא היו הרבה מפעלים בקנה המידה של קוקה קולה ובפיזור הגאוגרפי שלה שלא העסיקו עובדי כפיה, כמו גם על הקשרים ההדוקים שהיו לתעשיינים הגרמנים עם מנגנוני השלטון. אם כן, בזמן שקוקה קולה האמריקנית מיתגה את עצמה כ"משקה הפטריוטי של הג'י איי ג'ו", הסניף המקומי שלה סיפק משקאות לצבא הגרמני. גלובליזציה במיטבה, התאגיד מעל הכל.
אני לא חושב שיש מקום לפעולה - שלא כמו מול חברת התרופות באייר ש"קנתה" יהודים ממחנות הריכוז לטובת ניסויים רפואיים - אבל חשוב לדעת שגם לנוזל העכור שמשווקים לנו כ"טעם החיים" יש עבר מלוכלך.


22 בספטמבר 2012

הטעות של שטרייכר

ב1938 הוציא יוליוס שטרייכר את ספרו של ארנסט היימר "פטריית הרעל" (Der Giftpilz) שיועד לילדים ולעיתים אף שומש כחומר לימוד בבתי הספר. הספר מכיל 17 עמודים מאויירים, שבתחתיתו של כל עמוד ישנו משפט המסביר את התמונה. בחרתי להביא שני איורים מתוך הספר - אחד מדבר על היחס של היהודים לגויים (אתם קרוין אדם) ואחד על הסטיגמה האנטישמית שדבקה ברדיפה היהודית אחרי הכסף, שני נושאים שעלו לכותרות בימים האחרונים והמשותף בין שניהם הוא דחיקת מושג האדם מהמקום הראשון, אם לטובת הדת והגזע ואם לטובת הממון. 

***

מתוך "פטרית הרעל" של יוליוס שטרייכר
בתלמוד כתוב: "אתם קרוין אדם ואין אומות העולם קרוין אדם, אלא חיות"
מכיוון שאנחנו היהודים רואים באלה שאינם יהודים חיות, אנחנו קוראים להם רק"גוי"

***

מתוך "פטרית הרעל" של יוליוס שטרייכר
"אלוהי היהודים הוא כסף, כדי להרוויח כסף, הוא מבצע פשעים איומים.
הוא לא ינוח עד שיוכל לשבת על שק כסף ענק, עד שיהיה מלך הכסף"

***
"אין שלטים שאוסרים להצטלם עם החיות המוצגות. לא היו גם שלטים שאסרו האכלה, אבל על זה ויתרנו" כתבה איילה בן נפתלי כשהצטלמה ליד קבוצה של פליטים סדרום תל אביב כאילו היתה בובת הגרב של שטרייכר בעצמו, וגניבת הפנסיות של עובדי מעריב בידי נמרודי ודנקנר כדי שיוכלו להגדיל את שק הכסף עליו הם יושבים ולהיות מלכי הממון על חשבון עוניים של עובדיהם.
אני לא חושב לרגע שהיהדות אשמה במצב הביש שלנו, אלא אך ורק בני האדם הפועלים בשמה או בשם כל דת אחרת. אנשים שתומכים בעליונות הגזע יש לא רק בחברון ומעלה אדומים אלא גם בארה"ב, בגרמניה, וברוסיה. גנבי פנסיות לא יושבים רק ברחוב קרליבך בתל אביב אלא הם נמצאים גם בלונדון, רומא, וניו יורק. חולשות אנושיות לכח, לעליונות, ולבצע כסף לא יודעות דת מהי, אלא רק מהו אדם. אדם לא צריך להשפט על פי דת, גזע, או מין, אלא רק על פי מעשיו והדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו. האחריות האישית לבחירות שאנחנו עושים היא שלנו - אם היא של קצין ישראלי הרודה בפליטים או פלסטינים, של בעל הון שבוחר לגזול את כספי הפנסיה של עובדיו, או של אישה צעירה הבוחרת להתייחס לבני אדם כאל חיות.
קסמה של הדת היא בזה שהיא מעבירה את משקל האחריות הזו מכתפי האדם היחיד אל דמות דמיונית או לקולקטיב, ובכך משחררת את היחיד מההשלכות האישיות למעשיו. זה לא החייל אשם, הוא רק ממלא פקודות. זו לא בן נפתלי שקראה לפליטים חיות, זה התלמוד, וזה לא דנקנר שאחראי על כספי הפנסיה - זו השיטה. 
עד שלא תעמיד החברה את מושג האחריות האישית במרכז ולא תתיר הסתתרות מאחורי דת, שיטה, או קבוצה - נמשיך לסבול מסטראוטיפים כמו אלה של שטרייכר, כי יחיד שמסתתר מאחורי הקבוצה משליך על כולה, ולכן כולנו דנקנר, וכולנו צור, וכולנו בן נפתלי. 


9 בספטמבר 2012

ההתיישבות הנורמטיבית ביותר בישראל

בשבוע השני של חודש יולי נפרד יקיר הבלוג אל"מ סער צור מהפיקוד על חטיבת בנימין. נאום הפרידה שלו חושף את הראייה הצה"לית של השהות הצבאית בשטח הכבוש ממזרח לקו הירוק:

"ההתיישבות בחבל בנימין היא מההתיישבות הנורמטיבית ביותר בישראל, ותושביה בעלי חזון ורוח חלוציות. הכלל יותר חשוב מהפרט, הרבים יותר חשובים מהיחיד. אבל יש גם רוחות אחרות שמנשבות כאן- נוער מרדני ללא רב ומורה, אשר לוקח את החוק לידיו, ופוגע כמעט ללא הבחנה. כולי תקווה שהתושבים וכוחות הביטחון יוכלו להתמודד עם הנגע הזה ולמגרו ... אני עוזב את החטיבה בגאווה גדולה, על כך שהצלחנו לעמוד במשימה המרכזית, ובמשימות הנלוות אליה. אני גאה על כך שהצלחנו לשמור על האזרחים, תושבי מדינת ישראל בחבל ארץ זה"
והמשיך מחליפו, סא"ל יוסי פינטו: "אני מקבל את הפיקוד על החטיבה בתחושת שליחות, מחויבות ואחריות, אנו מחויבים למשימה, לתושבי חבל בנימין ולתושבי מדינת ישראל כולה."

***

על פי אמנת ז'נווה הרביעית שישראל חתומה עליה, ההגנה על תושבי השטח הכבוש נתונה בידי הצבא. שני מפקדים בכירים לא טרחו להזכיר את התפקיד הזה, וההתייחסות היחידה שלהם לנוכחות לא יהודית בגזרתם היא הפח"ע והטרור. אל"מ צור מכנה את מתנחלי בנימין "הנורמטיבים ביותר בישראל" וכי המשימה המרכזית(!) שלו כמפקד הצבא באזור היא לשמור על נוכחותם של אזרחי מדינת ישראל בחבל הזה. הפלסטינים, יש להזכיר, אינם אזרחי מדינת ישראל.

אזרחים נורמטיבים, על פי צה"ל, הם כאלה שפורצים למחנה צבאי שמור, משחיתים רכבים ושופכים סוכר למיכלי הדלק שלהם. אזרחים נורמטיבים הם כאלה שדורסים, מכים, שוחטים, כורתים, שורפים, וחוטפים את גופם ורכושם של התושבים המקוריים של חבל הארץ אליו פלשו, התושבים הסומכים על מפקדים כמו צור או פינטו שיצילו אותם מציפורני ה"נורמטיביות" הישראלית.

ומשפטים אלה אולי מסכמים את השהות הצבאית בשטחי הגדה המערבית בצורה הטובה ביותר. צבא העם, צבא הפולק, ושכל השאר ימותו.


8 בספטמבר 2012

פרופסור ארווין קוטלר


בשלישי ביולי הגיע פרופסור ארווין קוטלר, יהודי חם ולשעבר שר המשפטים הקנדי, לדיון בועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקשרי ישראל והקהילות היהודיות בעולם. פרט לו ולחברי הכנסת החברים בועדה עינת וילף ומרינה סולודקין, הוזמנו גם שני חברי ארגון הימין NGO Monitor, דבר תמוה שלעצמו בעיקר שתרומתם לדיון היה משפט סתום אחד ותו לא, אך כנראה נוכחותם הספיקה להעביר את המסר לגבי מי בעל הבית האמיתי בכנסת. בפוסט הזה אביא חלק מדברי הפרופסור, ערוכים מפאת אורכם ועם השלמות מעטות ב[סוגריים מרובעים] אך אשתדל להיות נאמן עד כמה שאפשר לרוח הדברים. את דבריו המקוריים עם כל ההפרעות הבלתי נסבלות של וילף וסולודקין תוכלו למצוא כאן (זהירות, RTF).
דבר שחשוב להדגיש הוא שהדיון לא נסוב חלילה על עצם ההתייחסות הבלתי אנושית לפליטים ולמבקשי המקלט, אלא ברוח ממשלת ישראל אך ורק על התפיסה של ההתייחסות הבלתי אנושית הזו בעולם. ברור לי שמעטים יקראו את כל הדברים, לכן הדגשתי את החלקים שנראים לי חשובים, ואתם יכולים לרפרף על הטקסט ולהתעכב על החלקים האלה בלבד. 

***

פרופסור קוטלר:
אני חושב, באופן בו אני משתמש במילה "מסתננים", הבעיה מתחילה לבוא לידי ביטוי בדיוק כאן. אני מבין כי זוהי התייחסות לחוק המסתננים וכולי, אך הבעיה עם המונח "מסתננים" היא כי הוא מניח מראש כי האדם הינו כבר מסתנן חוקי, ולכן שניתן לגרשו. והתייחסות לחוק משנת 1954 בו "מסתננים" מעוגן, שדן, מטפורית וחוקית באותו הזמן, בהסתננות הטרוריסטים הפדאיונים לישראל. אז המונח "מסתננים" הוא בעל הטיה מסוימת מלכתחילה. אפילו אם הם "מסתננים", למרות זאת זוהי קביעה שצריכה להתבצע בהתאם לחוק, לא להיות במובן מסוים הנחה מראש בשל השיח עצמו ... אני אומר שעדיף להשתמש במילה מהגרים, או מחפשי מקלט, או להגיד שאפילו אם הם כן מסתננים, בכל זאת יש להם זכות, נגיד, לבירור של המצב שלהם ...מה שעושה את המילה מסתננים בעייתית זה התבטאויות אחר כך שמתייחסות למסתננים במילים שאני אפילו לא אוהב להשתמש בהן. אתם יודעים למה אני מתכוון. יש לי פה איזה סיכום של ההתבטאויות, אני לא מדבר רק על זו של מירי רגב שקיבלה בחוץ לארץ ופה חשיפה רבה. ... אני מדבר על הצהרות שהועלו על ידי שרים, ואני אחוס עליהם בכך שלא אזכיר מי הם, אם יותר לי. אך חלק מההצהרות הללו מתייחסות למסתננים כאל פושעים או אנסים או כאל כאלו שיש לגרש, או אפילו תנועות עבור גירוש כעת וכדומה, אלו הם דברים שהחלו ליצור את התהודה בחוץ לארץ ... הבעיה בסוג זה של שיח ציבורי היא כי הוא מוביל אז להסתה. והנסיבות אז מובילות לפעולות אלימות.
[ממשלת ישראל] עשתה פחות ממה שצריך, מכיוון שמה שקרה זה שהיא נתנה את ההגדרה של חסר נתינות מוגנת זמנית, אבל באותו הזמן היא לא המשיכה עם מה שהיא מחויבת לעשות במסגרת של "אמנת הפליטים" וזה אם יש מעמד קולקטיבי, אז צריכים לתת כל מיני זכויות תושבות בנוגע לעזרה, תעסוקה וכו'. אבל מה שחשוב, הזכות צריכה להיבדק כדי לראות אם הם באמת פליטים. זאת אומרת זה שנותנים מעמד זמני זה טוב, אבל צריכים ללכת הלאה. פה זה נשאר ככה ומה שקרה זה שבעצם זה השאיר אותם באיזה מין "לימבו" משפטי. הם לא פליטים, אבל באותו זמן אי אפשר להחזיר אותם, אי אפשר להחזיר אותם בגלל שיש מעמד זמני, אבל זה סטאטוס שזה לא- - - זאת אומרת לטובת ישראל היא הכירה בזה שצריכים להגן עליהם, אבל היא לא לקחה את הצעדים שדרושים מבחינת החוק ואחר כך האו"ם ומדינות אחרות כן דרשו מישראל להתחיל ליזום הליך קביעת מעמד פליט, שזה עדיין לא קיים.

ואז מה שהוחרף היה אז שהיה תיקון בחוק המסתננים, שהתרחש בינואר, שמאשר מעצר ללא משפט עד לשלוש שנים. עכשיו, עלי לספר לכם, בקנדה הם ביקשו בתחילה לעשות זאת לאחרונה, לאשר מעצר ללא משפט למשך עד לשנה. רבים מאיתנו אמרו כי זהו סעיף המפר את אמנת הזכויות והחופש שלנו. וכך הממשלה בקנדה, משום שהיו לנו דיונים בפרלמנט שלנו על זה, משכה סעיף זה, והכירה כי הסעיף המאשר מעצר לא מוגבל ללא משפט עד לשנה הינו הפרה הן של החוק הביתי שלנו והן של החוק הבין לאומי.

זה מגיע לנושא, אז, מה צריך לעשות. ואני חושב שהדבר הכי חושב הוא כיצד מתקנים את השיח שהינו בעייתי. וזה אני חושב הוא הדרישה באמת במונחים של המוסר והמנהיגות הפוליטית מצד הממשלה, מצד המפלגות הפוליטיות המעורבות, להבטיח את יושרת השיח ביחס למהגרים, מבקשי המקלט וכולי. במילים אחרות, הרעיון שלהם כפושעים או כנושאי מחלות וכולי, זה סוג הדברים שיוצרים דעה קדומה ומסתיימים, כפי שאמרתי, בדברי שטנה, דברים מלבים שיכולים להוביל לסוג הדברים שהתרחשו בתל אביב.

הדבר השני הוא כי אותה קבלת החלטות צריכה להתבסס על הערכה של העובדות, העדויות, ועל הערכה של החוק. ואנחנו, שוב, זה בקנדה, לעיתים סובלים מהעדר מה שמכונה קבלת החלטות מבוססת עובדות. אם אתה בודק את העדויות, ואני משתמש בדוגמה אחת, שיעור הפשעים בקרב, הבה נאמר, המהגרים, מבקשי המקלט בתל אביב, הוא פחות משיעור הפשיעה בקרב תושבי תל אביב. ועדיין, חלק מהשיח היה כאילו 40% מכל הפשעים מבוצעים על ידי [פליטים] ...זה חוזר על עצמו, דברי ההסתה.

ביחס לכך, אני חושב שיש להבהיר כי האריתראים והסודנים אינם בזמן הנוכחי ניתנים לגירוש. ולפיכך, שרים של הממשלה צריכים לחפש להצהיר הצהרות המרמזות נגד ושוב שהם יוכלו לגרש אותם ואז, לדוגמה, כשגירוש הדרום סודנים התרחש ואז שר הפנים אמר, "זו רק ההתחלה, אנחנו מתחילים איתם ואז אנחנו עוברים לכל השאר" ... דרך אגב, עלי לומר לכם כי לא תמכתי אפילו בגירוש הדרום סודנים. אני אבצע גילוי נאות. ... אני חושב שהיה הולם אם הייתה הבנה מסוימת של המצב בדרום סודן לפני שהם הוחזרו לדרום סודן.

"המחויבות החוקית הבין לאומית של ישראל בנוגע לפליטים כוללת איסור החזרת פליטים שלא מרצונם החופשי למדינה בה יש להם פחד מבוסס לרדיפה מסיבות של גזע, דת, לאום, דעה פוליטית, או חברות בקבוצה פוליטית ספציפית, או שחייהם או החופש שלהם יהיה מאוים בשל גזעם, דתם, הלאום לו הם שייכים, חברותם בקבוצה חברתית מסוימת, או בשל דעה פוליטית. כל זאת מכונה הגנה מפני החזרה, עבור העיקרון של אי החזרה"

בפרלמנט הקנדי היה לנו שימוע השנה על אריתריאה. היו כל מיני עדויות מאריתריאים שבאו להעיד וגם מומחים על אריתריאה. אם אני יכול לסכם את זה במשפט אחד, התייחסו לאריתריאה כאל הצפון קוריאה של אפריקה. בשביל להחזיר אריתריאים מקנדה לאריתריאה זו סכנת חיים. אז במסגרת העדויות אמרו האריתריאים שבאו להעיד, לא באופן ישיר, אבל, שאנו מקווים שישראל לא תחזיר אף אחד מהאריתראים שלה לאריתראה. הם לא אמרו את זה כלפי ישראל, הם אמרו אריתריאים, איפה שהם נמצאים, בארצות הברית, שנתנה מקלט ל-88% מהאריתריאים הנמצאים בארצות הברית, ואותו דבר רואים בגרמניה. אז יש אריתריאים שמפוזרים בכל מיני מדינות

[שאלה: איך הם מגיעים לקנדה?] ברגע שאתה נכנס לקנדה לא שואלים אותך איך הגעת ...[המדיניות של קנדה לגבי קליטת האריתראים היא] שנותנים להם מקלט. אבל העניין הוא שכשהם עוברים הליך קביעת מעמד פליט, 96% קיבלו מקלט מאלה שנבדקו. אז נגיד שיש 4,000 אריתריאים, 96% מאלה שעברו את ההליך של קביעת מעמד פליט קיבלו סטטוס של פליט ... אז אנחנו קולטים קרוב ל-300,000 מהגרים כל שנה וקרוב ל-40,000 פליטים, אבל זו ארץ גדולה, אפשר לקלוט אותם.

שאני ראיתי שיש פה שגריר מאריתריאה שאמר שאין בעיות, אם ייצאו מהמדינה, אז זה בסדר שיחזירו אותם, אני אישית לא מקבל את הטענה הזאת, אני חושב שזו כן סכנה להחזיר אותם לאריתריאה, באותו זמן שאני יודע שאי אפשר שישראל תחזיק אותם

[מרינה סולודקין: יש לנו את חוק השבות, ליברלי מאוד, וזה טוב מאוד שזה חוק ליברלי והחוק הזה לא מפריע לנו לקלוט את היהודים וצאצאיהם מכל היבשות בעולם בלי שום שמץ של גזענות והרבה דברים אחרים] יש שום שמץ של גזענות, זאת אומרת כל השנים עם חוק השבות. אל"ף, חוק השבות מתייחס ליהודים, מדובר פה בלא יהודים, זה קצת יותר מסובך. בי"ת, אפילו כלפי יהודים אני חושב ואני רוצה להודות לישראל על כל מה שנעשה, במיוחד אני מדבר עכשיו על יהודי אתיופיה ... נפגשתי עם יהודים מאתיופיה והם אמרו לי שיש כל מיני התבטאויות של גזענות נגדם עכשיו בגלל שחושבים שהם בקרב של האפריקנים האחרים. אז יש בישראל, כמו בכל חברה, שמץ של גזענות כלפי אלה שהם שחורים מאפריקה, לא מדיניות ולא דבר שבא כמדיניות, אבל זה דבר שקורה ואני חושב שצריכים להיות זהירים, מכיוון שאם לא, אז זה מתבטא אחר כך בכל מיני התבטאויות, ההתבטאויות אחר כך מורידות אותנו להסתה וההסתה מולידה פשעים נגדם ואז מתחילות הכותרות בחוץ לארץ וכו'. לכן אני אומר, עם מה שאת אמרת, עינת, וגם מרינה, זה מתחיל עם החשיבות של השיח הציבורי

יש מה שרואים שם [בעולם] בעיתונות. זה כמו מי שאומר "הם אספו אותי באמצע הלילה ואמרו לי שעלי לבחור בין לחזור מרצון או להיכנס לכלא" וכולי. "אף אחד לא אמרי לי שיש לי זכות להגיש בקשה למקלט". זה הסיפור שמגיע לשם

אבל אני רוצה להגיד, אם היו אנשים בממשלה בקנדה שהיו מתבטאים ככה, הם לא היו נשארים שרים. את זה אני יכול להגיד. אני לא רוצה להטיף מוסר על מה שקורה פה, כי יש כל מיני התבטאויות על כל מיני נושאים כל הזמן. אבל הפעם זה נמשך, זה לא היה חד פעמי, יש לי פה גם דוח על כל ההתבטאויות האלה וזה נמשך.

***
הסיטואציה בה נמצאת ישראל אינה פשוטה. היא ודאי לא יכולה לקבל לתוכה את כל אזרחי אריתריאה וסודן, אך מצד שני היא גם לא יכולה להמשיך ולהתעמר באלה שכבר נמצאים כאן. אמנת הפליטים עליה חתומה ישראל מגדירה את החובות והזכויות של אלה שהוגדרו פליטים, וישראל, כדי להתחמק מאחריותה, פשוט מסרבת להגדיר אותם ככאלה ופשוט מסמנת אותם כסכנה קיומית לפולק בציון. בחדשות ערוץ 2 אתמול אמר רוני דניאל (ואל תשאלו למה צפיתי באוויל הזה) שישראל בחנה 8,000 בקשות למעמד פליט והעניקה 19 אישורים בלבד, ולכן, כל הפליטים הם מהגרי עבודה מסוכנים שחייבים לגרש. כמובן שזה שקר מרושע שהוכתב לדניאל ושאותו דקלם כמו שהוא עושה בכל הזדמנות (התואר "פרשן" מדויק לגביו הרבה פחות מהתואר "בובת גרב") - אבל זו התפישה עליה מדבר קוטלר. כמו בכל נושא, הממשלה עסוקה הרבה יותר בתעמולה מאשר בפתרונות, ובאופן צפוי התעמולה הזו עובדת, עובדת טוב מדי:
אתמול פורסם בידיעות אחרונות הציטוט הבא מפי חייל ישראלי: "נכון שלפעמים לא כל כך נעים לראות אנשים עם חתכים ורזים כמו שלדים, אבל הם עלולים לסכן את בטחון המדינה" - זו בדיוק ההסתה עליה אנחנו מדברים, זו שכבר מובילה למעשים. אלי ישי, דני דנון, מירי רגב, מיכאל בן ארי, ועוזריהם - אלה נושאי המחלות האמיתיים. הם אלה שהופכים את העם למכונת הרג אדישה, את האזרחים לקהים למצוקת כל מי שאינו בן הגזע הנכון מבחינתם עד כדי צפיה אגבית בבני אדם גוועים במדבר מבלי להושיט להם עזרה. כשגרירי היהדות הם עושים שירות גדול לאנטישמיות בכך שהם מצמצמים את גבולות המוסר היהודי שיעבוד לטובת יהודים בלבד - אגב, טיעון אנטישמי נפוץ שקיבל גושפנקה רצינית מאז תחילת כהונתו של אלי ישי.
בניגוד למה שחושבת כנסת ישראל הנכבדה, הבעיה היא לא איך העולם רואה את היחס של ישראל לפליטים ולמבקשי מקלט, הבעיה היא היחס של ישראל, אזרחיה, חייליה, ונבחריה, לכל מי שאינו יהודי. זו, לטעמי, המחלה האמיתית של העם היושב בציון.


5 בספטמבר 2012

סער ונדב

נדב נולד בקיבוץ עין כרמל שליד הים. אבא שלו, בנצי, היה סגן אלוף בשריון וזכה בעיטור המופת במלחמת יום כיפור. לנדב יש שתי בנות ובן, ואשה שמתלוננת שהיא בקושי רואה אותו, היא אפילו עשתה על זה סרט. יש לו תואר בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית ותואר בעיצוב תעשייתי מבצלאל, ובימים האחרונים נדב אחראי להרעבה ולהתעללות בקבוצה של כעשרים אריתראים. תת אלוף נדב פדן, מפקד עוצבת אדום, רק ממלא פקודות, רק עושה מה שאומרים לו, הוא לא אשם. ככה בודאי הוא יכול לישון טוב יותר בלילה, וככה - הוא ודאי אומר לעצמו - ככה יוכל להסביר לילדיו למה אבא שלהם נותן לנשים וגברים למות במדבר כי הם לא מהגזע הנכון.


***

כתבתי בעבר על קצין אחר, סער צור, שאחראי להתעללות הנמשכת בנשים, בגברים, ובילדים בכפרים בלעין ונעלין. גם סער ודאי מספר לעצמו סיפורים שעוזרים לו לישון טוב יותר בלילה, על איך הוא מוסרי, וערכי, וגיבור, ועל איך הוא רק ממלא פקודות, כאלה שדורשות ממנו להורות על חטיפות של ילדים, על ירי בנערים, על התעללות בגברים ובנשים, על הצתת שדות ועל השפלה מתמשכת של בני אדם בדיוק כמוהו. יש לנו אפילו מכר משותף לסער ולי. גם הוא אומר איזה בחור טוב הוא סער, וישר, וערכי, וכשאני מעמת אותו עם העובדות הוא מצקצק ואומר שזה באמת קשה, קשה מאוד אפילו, אבל אין מה לעשות.

***

ובכן, יש מה לעשות. אין עוררין כי האשמה במצב היא הממשלה והמדיניות שהיא קובעת חייבת להשתנות: "איננו מתכוונים לעצור פליטי חרב, אנחנו מאפשרים את כניסתם ונמשיך לאפשר את כניסתם" אמר נתניהו לפני פחות משנתיים, ומיד המשיך לספר על מחנות הריכוז הנפלאים אותם הוא מתעתד לבנות. מאז, כך נראה, החליט מנהיג העם היהודי בישראל כי פליטי חרב אפשר להשאיר לגווע במדבר. אז מה אם זה מנוגד למוסר האנושי הבסיסי ואפילו לתורה אותה הוא אוהב כל כך לצטט: "לא-יבוא עמוני ומואבי, בקהל יהוה: גם דור עשירי, לא-יבוא להם בקהל יהוה עד-עולם. על-דבר אשר לא-קידמו אתכם, בלחם ובמים, בדרך, בצאתכם ממצריים". 
אבל אין באמירה הזו כדי לנקות את השליחים, את אלה שרק מבצעים פקודות מבלי להעביר אותם דרך מסנני המוסר האנושי הבסיסי - זה שאומר שאם רואים אדם רעב ומיובש במדבר הדבר הראשון שעושים זה לתת לו מים ולחם ומקום מחסה. אותם מסננים חייבים גם לעצור את הפקודה הדורשת לעצור ילד בוכה בן 12, או זו הגוזרת רעב על איכרים במניעת גישה לשדותיהם. סער ונדב רק ממלאים פקודות, אבל הם שמו את ערך הציות לפני ערך האדם, ולבחירה הזו חייב להיות מחיר. את הסיפורים היפים שהם מספרים לעצמם ולמשפחתם חייבים לקלף ולחשוף את השקר הערום והמכוער מתחת לשכבות האיפור וההכחשה. סער ונדב חייבים לשמוע את זעקות האבל של האם שהפילה את עוברה במדבר בגלל הציות העיוור שלהם. הם צריכים לראות את הכאב בפניה של האם שאת בתה הרגו בירי כמויות עצומות של גז. הם חייבים לחוש את ההשפלה של האדם שאילצו ללכת כפות ועיוור דרך שדה צבר, ואת בכי ילדיו כאשר שלחו את קלגסיהם לפרוץ לביתו באישון לילה. לציות שלהם חייב להיות מחיר, והמחיר הזה חייב להביא אותם להכרה כי מי שנותן את הפקודות האלה אינו כשיר לתת אותן. המחיר הזה צריך לגרום להם להבין כי כל עוד הם שם ממשיכים למלא פקודות, הם לא חלק מהפתרון. נדב וסער צריכים לקום ולאמר: לא! לא אתן לאדם לגווע במדבר כי שר הפנים שלי לא אוהב את צבע עורו. לא! לא אצווה על חיילי לירות גז ובואש על איכרים הרוצים להגיע לאדמתם. לא! לא אסכים שילדים ונערים ישלחו למעצר מנהלי ללא הגבלת זמן וללא האשמה או הוכחות. סער ונדב צריכים לנקוט עמדה מוסרית, גם אם זה אומר לקום נגד מי שאינו כשיר יותר לתת את הפקודות הבלתי אנושיות האלה. גם אם זה אומר לפשוט את המדים כי אלה מוכתמים בדם חפים מפשע. מנגנון הדיכוי לא יעבוד בלי כח, ועל הכח הזה לקום וללכת לפני שיהיה מאוחר מדי. היום הפקודות הן לתת לבני אדם לגווע במדבר בזמן שמחנה הריכוז הולך ונבנה לא הרחק משם, מחר הפקודות יהיו אכזריות יותר. טבעו של מנגנון כח הוא להקצין, וכשאנחנו מביטים קדימה - לא נותר עוד הרבה לפני התהום.