21 באוגוסט 2012

חרם


כאשר התמנה היטלר לקאנצלר גרמניה ב30 בינואר 1933 פרסמה אגודת היהודים המרכזית בגרמניה הודעה לפיה "רשויות הממשלה האחריות אינן מודעות למצב המאיים על היהודים ... האגודה הודיעה בנימוס [לממשלת היטלר] על כך ... איננו מאמינים כי עמיתינו האזרחים הגרמנים ירשו לעצמם להסחף לביצוע פעולות מוגזמות נגד היהודים"
כאשר אזרחי גרמניה דווקא כן הרשו לעצמם להסחף לפעולות מוגזמות נגד היהודים שכללו הטרדה של קונים בחנויות היהודיות, השלכת פצצות סרחון (אגב, פרקטיקה נפוצה הרבה יותר ממה שהייתם מתארים לעצמכם באותה תקופה), מריחת כתובות נאצה וגם אלימות פיזית נגד פרטים, פנתה האגודה לבעלי בריתה בחו"ל בנסיון לעורר את דעת הקהל העולמית להגנתם. שורה ארוכה של ארגונים יהודים בארצות הברית ובאנגליה התגייסו לעזרתם, בהם הקונגרס היהודי, בני ברית, הוועדה היהודית-אמריקאית, בפעילות שהגיעה לשיאה בפגישה במלון אסטור בניו יורק ב20 במרץ של אותה שנה בה השתתפו מעל 1,500 נציגי הארגונים היהודיים, וב27 במרץ כאשר הפגנות נערכו ב70 ערים ברחבי ארה"ב בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם שקראו להפסקה מיידית של ההתקפות על יהודי גרמניה.
אחד הנושאים החמים על השולחן היה חרם: לא לקנות מוצרים מתוצרת גרמניה, לא לראות סרטים גרמנים, לא להאזין למוזיקה גרמנית ולא לפרנס עסקים גרמנים באופן כללי. הרעיון עורר תמיכה מצד אגודת הווטרנים היהודים ואחרים, והגדיל ועשה העיתון האנגלי ה"דיילי אקספרס" ב24 במרץ שפרסם בכותרת הראשית "יהודה מכריזה מלחמה על גרמניה"
הדיילי אקספרס, 24 במרץ 1933 - יהודה מכריזה מלחמה על גרמניה
היתה זו כמובן הגזמה, שכן עם כל הכבוד ליהדות העולם באותה תקופה, ובניגוד למה שרבים נטו להאמין אז, השפעתם של הארגונים היהודיים על מדיניות החוץ של מדינותיהם היתה מוגבלת למדי כפי שהוכח באופן עצוב למדי בשנים שיבואו, אך היתה זו הגזמה שמונפה מייד ע"י אשפי התעמולה הגרמנים בראשות יוזף גבלס.
גבלס הכחיש מיד את ההאשמות וטען שאלה המצאות מרושעות של יהודים ממוצא גרמני ושהוא ממהר לפצוח בקמפיין נגדי להגן על גרמניה מפני המתקפה הזו. היהודים, כך טען, מארגנים חרם בין לאומי על גרמניה מנסיון לפגוע בכלכלתה המתפתחת, וכדי לתת להם "לטעום מהתרופה שלהם" הוא מארגן חרם נגדי על כל החנויות היהודיות החל ב1 באפריל, ואם לא יסירו היהודים את החרם שלהם - זה שלו ימשיך עד שתהרס יהדות גרמניה.
אנשי ס.א בעת החרם על חנויות יהודיות ב1 באפריל
בשלט כתוב: "גרמנים, הגנו על עצמכם מפני זוועות התעמולה היהודית, קנו רק בחנויות גרמניות!"
כך סובב גבלס את החרם וזכה בנקודות במלחמת תעמולת הפנים שלו. איזה גרמני לא יפגע מחרם בין לאומי? חרם נגדי אינו התקפה, הוא הגנה מפני היהודי הכל יכול הזומם להשמיד את כלכלת גרמניה השבירה ממילא אחרי הנפילות הגדולות של 1929 והאינפלציה המשוגעת שבאה אחריה. גבלס הצליח לשרטט קו ישיר בין פגיעה ישירה בכיס של האזרח הגרמני לבין שכנו היהודי. גם גרמנים שהתנגדו לאלימות האס.אה ראו עצמם מותקפים מהפעולה היהודית וצופפו שורות תחת כנפי הפולק.

***
בתשיעי ביולי 2005 יצאו 171 ארגונים פלסטינים בקריאה להחרים את ישראל בשל מדיניות האפרטהייד שלה, ובדרישה להכיר בזכות העם הפלסטיני להתקיים בכבוד ובשוויון. התנועה צברה וצוברת אהדה ברחבי העולם ומליוני בני אדם כבר הצטרפו לקריאה ונמנעים מהשקעות בישראל ומקניית תוצרתה.
מכיוון שקריאה לחרם אינה חוקית עפ"י "החוק למניעת פגיעה בישראל באמצעות חרם התשעא 2011" שעבר בכנסת הנוכחית והקובע פיצויים ללא הוכחת נזק לכל מי שיקרא לחרם כזה, לא אחלום לעשות כן. באופן אישי אני חושב שמתקפה על כל אזרחי המדינה היא בומרנג שיוביל להקצנה בלאומנות ובגזענות הגואות גם ככה, קל וחומר כשנזכרים בחרם האמריקני על קובה משנות השישים שהשאיר את פידל קסטרו כשליט כל יכול המתבצר עם אנשיו נגד כל העולם, והחרם האמריקני על עירק בשנות התשעים שלמרות שחתך את התוצר הלאומי של המדינה בחצי השאיר את סדאם בשלטון עוד עשר שנים קשות ואכזריות. בגלל אותו חוק שהזכרתי קודם אני לא יכול להזכיר את עקרון ה"הפרד ומשול" בו באופן היפותטי עלולים להבין אזרחי ישראל כי המתנחלים הם האויב ולא אלה המפעילים את הסנקציות מבחוץ. ברגע שסומנו כל אזרחי המדינה כאויבים - הם יצופפו שורות ויתבצרו בלאומנות שרק תלך ותקצין. במקום לרתום את אזרחי המדינה למאבק בכיבוש - פוגע החרם בגאוותם הלאומית ודוחק אותם בעל כורחם לאותו צד עם המתנחלים.
אז מה כן? יש קריאות בעולם ל"צרכנות מוארת" כמו שמקדמת אפליקציית האנדרואיד Buy no evil (ויש גם גרסת רשת) המתריעה מפני קניית מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, ארגון מבריק בשם Who profits ממפה את החברות העושות קופה על חשבון העם הכבוש בפלסטין, כמו גם המהלכים האחרונים של האיחוד הארופאי לגבי סימון מוצרים ישראלים המיוצרים על קרקע פלסטינית.
חרם טוטאלי, לדעתי, ישיג את התוצאה ההפוכה ממה שמצפים אלה המקדמים אותו: הדוגמא היחידה והמצוטטת לעייפה לחרם מוצלח כביכול היא דרום אפריקה, וגם שם השפעת החרם נתונה לדיון ארוך, וגם שם השפעתו המיידית היתה הקצנה לאומנית והחרפת האפרטהייד ויש הטוענים שללא הנהגה אמיצה ושינויים באקלים הגאו פוליטי הוא עדיין היה שם. 

***

הרב סטפן ווייס שהתנגד לחרם היהודי על גרמניה מבעוד מועד, ניחם את תומכיו אחרי שהתבררה התגובה הגרמנית באומרו: "אנחנו מוכרחים לזעוק, אם זה לא יועיל, לפחות נדע שאמרנו את מה שהיה צריך לומר" 


5 תגובות:

Alon אמר/ה...

תודה.

אמיתי סנדי אמר/ה...

גבלס היה מוצא תירוץ כזה או אחר לפגוע ביהודים בכל מקרה, עם או בלי חרם בינלאומי, וכמוהו גם לישראל לא חסרים תירוצים לפגוע בפלסטינים, עם או בלי חרם בינלאומי. החרם לא מעלה ולא מוריד.

מאידך, ביטולי הופעות הם הדבר היחיד, אבל היחיד, שגורם להרבה מאוד ישראלים להזכר שבכלל יש דבר כזה פלסטינים.

נעם אמר/ה...

נכון, ולכן הקו הוא מאוד עדין: אתה רוצה להזכיר להם שהמדינה שלהם מבצעת עוול, אבל אתה לא רוצה שהם ירגישו שהם צריכים להתגונן מפני מתקפות של העולם. לכן, לשיטתי, צעדים שיפרידו בין הממשלה והמתנחלים לבין שאר האזרחים יוכלו להשיג הרבה יותר בהפעלת לחץ פנימי לסיום הכיבוש. קיטלוג של כל אזרחי ישראל כמתנחלים עלול להשיג בדיוק את ההפך.

davidt אמר/ה...

ציינתי פעמים רבות בפני חברים אירופאים שהיחס החד גוני של רוב האירופאים לישראל מזיק לאלו שבאמת רוצים בפתרון ונאלצים להגן בסופו של דבר על האינטרסים הבסיסיים, ומתדלק את הקיצוניות בשני הצדדים.

החלק העצוב לדעתי בעניין, הוא שהרוב המוחלט לא טורח לעשות או להגיב. ואלו שכבר כן עושים, נעצרים בדרך כלל ב"חד גוני" שהוא גם פשוט מספיק.

אנונימי אמר/ה...

גרמניה הנאצית הייתה מעצמה עולמית והיא לא אובייקט להשוואה בשום עניין ל"בית השלישי". רעיון החרם הוא בעיקר בהשראת החרם על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ושם רובם המכריע של הגורמים שהתנגדו לאפרטהייד מבחינה אידיאולוגית תמכו בחרם מבחינה טקטית. הרשימה הזאת מתייחסת לחברה הישראלית באופן שטחי ופשטני. מעין אצטדיון טדי של שבעה מיליון איש, וזה לחלוטין לא מדויק. לא כל אזרחי ישראל הם עדר לאומני פנאטי. המרכז הציוני המתון מצטייר תמיד כגורם חיצוני. כאילו יש "עמישראל" ויש "שלום עכשיו". אבל זה לא נכון. המרכז הציוני המתון כולל הרבה אנשים, שהם אולי מיעוט מספרי אבל "רוב" מבחינת השפעתם בעמדות מפתח. קבוצה זו לא ששה לכבד את זכויות הפלסטינים, אבל פגיעה בכיסה באמצעות החרם אכן תגרום לה לפעול להסרת החרם. לא מתוך דאגה לפלסטינים אלא מתוך הנזק הכלכלי שהחרם יסב לה. כששרון עלה לשלטון הוא מצא עצמו מוקף בכל מיני "ביילינים" ו"שכח" מי הצביע בעדו, ולכן עשה מה ששום ראש ממשלה לפניו לא העז - לפנות בלי שלום 22 התנחלוית. חרם יעורר הרבה אנשים בעלי כוח והשפעה ("פריבילגיות", כמו שאומרים) לכופף את ידיו של כל ראש ממשלה בלי קשר למי שהצביע בעדו.