25 ביוני 2012

דרך חיים להמית

אתמול פורסם באתר "הקול היהודי" מעין מניפסט, קריאת כיוון של תנועת "דרך חיים" שמטרתה לגייס חברים חדשים כדי ליצור "אלטרנטיבה שלטונית" לממסד הישראלי, כזה שימסד את תורת הגזע היהודי בחוק, וכפי שנראה בהמשך מעלה כמה הצעות לגבי אלה שאינם יהודים. בפוסט הזה אביא את עיקרי הדברים, אתם מוזמנים כמובן לעקוב אחרי הלינק למעלה ולקרוא את כל התפארת במלואה.

המניפסט מתחיל ברמז: מטרת הגיוס הוא "ליצור חממה שבה יוכלו היהודים לדבר בחופשיות על דברים שלעת עתה אין מקום בו ניתן לבטא אותם ... היהודים נמצאים במצוקה אמיתית ומשוועים לעזרה, אך הם נתונים לעם אחר (הממסד – שהוא עצמו עיניו נשואות אל עם אחר [אומות העולם] ולכן הוא נעשה כמרכבה להם)". קרי - הממסד הישראלי הוא "עם אחר" שכבש את השלטון מההנהגה היהודית האמיתית. אפילו חופש הביטוי שלהם מוגבל: "במציאות של מדינת ישראל תשע"ב, כל התבטאות, הנוגעת בהבדל שבין יהודי לאיננו יהודי, נתפסת כגזענית וגוררת אחריה רדיפות תקשורתיות ומשפטיות". במציאות העכשווית, מסבירים הגינזבורגים,  כשמדברים על הבדלי גזע זה נתפס כגזענות.

ומה הבעיה? "אם אין כל הבדל בין יהודי לבין איננו יהודי (כפי שאמר בריש גלי אהרון ברק בבג"צ קציר)  איך אפשר לדבר על מדינה עבור היהודים? במילים אחרות, אם אין גדר שמבדיל את היהודים ברוחניות, לא תמצא הגדר שתבדיל את מדינת היהודים בגשמיות" - האפרטהייד הקיים לא נחשב. ההפרדה במגורים, הגבלת התנועה, ההתעמרויות, הממשל הצבאי המושחת והמסואב המפריד בין גזע לגזע - כל אלה הם רק התחלה, העתיד, אם הדבר תלוי בהם, יהיה קיצוני הרבה יותר.

"עם ישראל בארץ ישראל ניצב בפני מלחמה, לא מלחמה על הגירה לישראל, אלא מלחמה על המשך הרוב היהודי בארץ ישראל" הם אומרים, ואז: "ברגע שמבינים את זה, מבינים שבכדי לפתור את בעיית המסתננים, הדבר הראשון שצריך לעשות, עוד לפני הגירוש, זה לעצור את ההצפה. צריך לשמור על הגבולות, לסגור אותם הרמטית, לא באמצעות גדר אלא באמצעות החלטה נחושה – כל מי שעובר את הגבול אחת דתו להמית! השינוי הוא בעיקר שינוי תודעתי, צריך לבחור לשמור על מדינת ישראל מדינת העם היהודי, ואז ממילא ברור שלא ניתן לאפשר חדירה של מסתננים מבחוץ".  


ואם לרגע חשבנו שמדובר רק במסתננים, כדאי להזכר במאמר שפורסם באותה אכסנייה לפני כשנה (ועליו התפרסם הפוסט הזה) ובו הגדירה התנועה את האויב: "מיהו האויב שלנו? – מדינת ישראל של היום מסרבת להכיר בכך שהוא יושב בתוכנו. ... [המדינה] מתכחשת בעוז במה שנוגע למיעוט הערבי החי בתוכנו כאויב"

וחזרה למניפסט האחרון: "מי שיחליט להתעמת עם התנועה יאלץ לחשוף את כוונותיו האמיתיות ולהכריז, על מה שעד כה הוא מיטיב כל-כך להסתיר, על שלילתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ועל שאיפתו להפוך אותה למדינת כלל אזרחיה ... הציבור יצטרך להחליט איפה הוא ממקם את עצמו. האם הוא עם ההנהגה המגמגמת, עם שונאי ישראל (שמבקשים למחוק את הזהות היהודית), או עם דרך חייםהלנו אתה אם לצרינו.

ואתם? איזו מדינה אתם רוצים? מדינה יהודית שתוציא להורג את מי שלא מתיישר עם הדרך שלה, או מדינת כל אזרחיה?


23 ביוני 2012

על הגזענות

גזע הוא מושג הלקוח מהטרמינולוגיה החקלאית, שם הוא בא להצביע על שוני ביולוגי אבסולוטי: לזה יש רגליים חזקות ולזה פרווה מבריקה; לזה יש אזניים זקופות ולזה זנב מקורזל; מטרתו היא לציין שונות אופקית, לא ליצור היררכיה אנכית של עליון ותחתון, טוב יותר או טוב פחות.

נהוג לחשוב כי התיאורטיקן הראשון שכתב על הגזענות האנושית היה גובינו בספרו "על אי השוויון בין הגזעים האנושיים" (1853-1855) אך כבר מונטסקיה כתב בלגלוג על הצידוקים המוסריים של סוחרי העבדים, טקיטוס, סנטור רומאי מהמאה הראשונה, הדגיש את מומיהם הפיזיים של בני יהודה, אפיון, שליחו של קליגולה, הוקיע את היהודים בשל טומאתם הביולוגית שהיתה לדידו הגורם להתפשטות הצרעת. חוקרים מארקסיסטים טוענים שהגזענות צמחה כשיטה נוחה של הבורגנות המערבית להצדקת מסחור וניצול של אפריקאים שחורים, וכי אמריקאים ואירופאים לבנים פיתחו דוקטרינה של עליונות כרציונליזציה של העבדות. מיתוס גזעני נוסף הקודם לגובינו הוא הס"ט, היהודים הספרדים בעלי הדם הטהור.

מביולוגיה לאידיאולוגיה

אלבר ממי (memmi), יליד אלג'יריה וחוקר גזענות ידוע, מגדיר שלושה סוגי טיעונים עיקריים של הפילוסופיה הגזענית:
  1. יש גזעים טהורים, כלומר גזעים מובחנים מיתר הגזעים. זאת אומרת שיש הבדלים ביולוגים ניכרים בין קבוצות ובין היחידים שמרכיבים אותן
  2. הגזעים הטהורים נעלים מבחינה ביולוגית על הגזעים האחרים: עליונות זו מתורגמת גם לעליונות פסיכולוגית, חברתית, תרבותית ורוחנית
  3. עליונות רבת פנים זו מסבירה ומכשירה את השליטה ואת הזכויות היתרות של הקבוצות הנעלות

כולנו מכירים את הטיעון הראשון: נורווגים הם בדרך כלל בלונדינים וגבוהים בעוד בני זנזיבר שחורים ובעלי שיער מקורזל, הגרמנים ורדרדים זהובי שיער בעוד אפם של היהודים עקום ואצבעותיהם ארוכות. אה, לא? יש בדיחה מפורסמת שהופצה על ידי הבריטים ב1936 על הארי המושלם "בלונדיני כמו היטלר, רזה כמו גרינג, וגבוה כמו גבלס"

גלויה שהפיצה השגרירות הבריטית בליסבון

עצם ההגדרה של "גזע" היא נזילה מאוד ויש בינה לבין הביולוגיה מעט מאוד: "הגזע השחור" מורכב ממאות גוונים החל מיושבי הערים החיוורים של צפון אפריקה עד לבני שבט המסאי הגבוהים והכהים של קניה. "הגזע הלבן" מכיל הן את האיטלקים הכהים ובעלי השיער השחור והסמיך ואת הפינים הבהירים עם שיערם הצהוב והחלק. "הגזע היהודי" מכיל את בני קוצ'ין הרזים והכהים מהודו, ואת הליטאים בהירי השיער. תעמידו איטלקי, יהודי צרפתי, ואתיופי בחדר, איפה יעבור הקו? הספקטרום האנושי רחב ועדין מדי כדי למתוח בו קווי תיחום גזעיים בעלי משמעות כלשהי, ולכן הטיעון הראשון רחוק מלעמוד במבחן הרצינות המדעית.
אבל - אם אין הבדל ביולוגי ממשי - למה לא להמציא אותו? דמם של האצילים אמור להיות כחול ומן המפורסמות היא כי מלכי צרפת יודעים לרפא חזרת. באותה מידה היה אפשר להחליט שהג'ינג'ים הם נציגיו הראויים ביותר של המין האנושי וכי נועדו להנהיג את העולם. שיער אדום הוא לפחות תכונה אובייקטיבית (בלי להיכנס לכמותיות של אדום יותר או חום בגוון אדום), אך מעולם לא העז איש להציע כי ריכוז זה או אחר של פיגמנטים בשיער יוצר אאורה מסתורית המועידה את בעליה לשלטון על שאר בני האדם האדומים פחות.
ואם הטיעון הראשון הוא ביולוגיזם משולח רסן בחזות פסאודו מדעית, שני הטיעונים הבאים כלל לא נובעים מן המדע: נניח והיה כזה דבר גזע טהור, למרות שראינו שדבר כזה הוא פנטזיה אווילית, האם גזע כזה טוב יותר מאחרים? למה? דג שוחה טוב יותר מסוס. האם הוא נעלה עליו? סוס עוקף בקלות ברווזן שטוח רגל. האם הסוס הוא אדונו של הברווזן? באולימפיאדה האחרונה ניצח רץ קנייתי את בני שאר הלאומים בריצת מרתון, האם עלינו להשתחוות לאדונינו החדשים? התפישה שאחרות היא עליונות היא מטומטמת. אחרות היא אחרות, שונה הוא שונה, אין בין זה לבין צידוק ביולוגי לשליטה בעם אחר ולו דבר. זוהי מיסטיפיקציה מרושעת של המדע ונסיון להצדיק עוול בתאוריה שקרית.

החוויה הגזענית


כפי שראינו, הגזענות אינה תאוריה אלא פסאודו תאוריה. היא אינה מדע אלא התנסות חווייתית וזו עוצמתה האמיתית: קל יותר להלחם בטיעון מאשר להלחם ברגש, וקל יותר לשלול שיח מאשר חוויה.

כמעט כולנו מתפתים להיות גזענים וכולנו בבחינת קרקע המוכנה לקלוט ולהנביט את זרעיה. אנחנו מסתכנים בהתנהגות גזענית בכל פעם שאנו מרגישים שהזכויות היתרות שלנו, כשהרכוש או הבטחון שלנו, נתונים באיום. בניגוד למה שנהוג לעיתים להניח, אדם לא נחשב לגזען או לאנטי גזען כשהוא מציין או מכחיש את ההבדלים בינו לבין האחר, אלא כשהוא משתמש בהם נגד האחר ולטובתו שלו. לא צריך להכחיש את ההבדלים האמיתיים בין בני האדם אלא להיפך: צריך להכיר בהם ולכבדם ככאלה. יש להכיר באחר כאחר ואולי גם להתעשר משונותו, הכחשת ההבדלים היא מיותרת ומסוכנת: הגישה האולטרא-הומניסטית המכחישה את ההבדלים בין בני האדם עושה עוול לאמת. כשאדם מכחיש את מה שעיניו רואות, יקל עליו לקבל הסבר אלטרנטיבי שקרי אחר. שונה הוא שונה, אבל הנקודה החשובה ביותר היא ששונה לא מצביע על עליונות, ובנקודה הזו יש לתקוף את הגזענות, ובפראפרזה על אמרתו המפורסמת של טוסנל: הגזענות היא הסוציולוגיה של המטומטמים.


אלרגיה

המילה אלרגיה מורכבת מהמילה היוונית allos שפירושה "אחר" ומן המילה ergon שפירושה "עבודה", והגזענות אינה רחוקה מההגדרה הזו: היא חוויה הנושאת מטען של פעולה הבא לדחות את השונה, את הזר, את מי שאינו חלק מה"אני" הקולקטיבי. השיח הגזעני הוא בין קבוצה אחת לאחרת. אין אינדיבידואל, אלא רק חבר בקבוצה שאת מאפיניה הוא חייב לשאת מראש. הקבוצה המותקפת מתוייגת כמזיקה ותוקפנית ולפיכך ראויה ליחס תוקפני, מכאן כל יחיד בקבוצה, יהיה אשר יהיה, ראוי לעונש.
הנושאים שבהם דנים הגזענים סובבים תמיד סביב אותם עניינים: כסף, כח, ומין: השחורים הם גדולים וחזקים בעלי איבר מין אדיר שכל אישה לבנה שתבעל על ידי אחד לא תוכל לחזור להיות עם בני גזעה, היהודים הם רמאים ותאבי בצע שיקחו את כל רכושכם וישליכו אתכם לרחוב, כל היהודיות חולות עגבת ולעיתים הן כורתות בשיניהן את איבר מינו של מאהבן, ועוד ועוד. העצמת הפחד הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו הוא לחם חוקה של הגזענות, אבל קיים הסבר נוסף: אצל הגזען קיים רגש עליונות המבוסס על היררכיה. לפעמים ההיררכיה הזו אובייקטיבית כיוון שלגזען יש זכויות יתר, אבל אפשר להיות גם אביון אומלל חסר כישורים אינטלקטואלים ובכל זאת להרגיש נעלה על מישהו אחר, יהיה עשיר, יפה, ומשכיל ככל שיהיה.

נאורות

גם בקרב ה"גזענים הנאורים" הפחד מהשונה מעורר אי נוחות, והפעולה הגזענית היא זו הדוחפת את השונה כדי להעלים את אי הנוחות הזו. הגזען הנאור היה רוצה שהקורבן יהפוך עצמו לשקוף. לא לגרש אותו, רק שיעלים הקורבן את ההבדלים: שיתלבש כמו כולם ולא יכסה את פניו ברעלה או את ראשו בשטריימל, שלא יבשל את תבשיליו הזרים הממלאים את הרחוב בריחות שהאזור אינו מורגל בהם, שישמע רק את המוזיקה המקובלת ולא את הרעש האתני שלו, ועוד ועוד. אם היה אפשר, היה שמח הגזען הנאור גם להתאים את גוון העור של הקורבן לנורמה המקומית.

ישנו קונצנזוס מוזר האומר שרע מאוד להיות שונה. הדגם הטוב אליו צריכים לשאוף האזרחים הוא זה שמתגלם בשליט, וכל סטיה מן הנורמה היא מסוכנת לחברה. הגזען מייחל לדמותה של המולדת המושלמת שהוא אפילו לא מצליח להגדיר: האם מדובר בחזרה למצב הקודם או בכינון סדר חדש? אם לחזור, אז לאן? בישראל למשל, האם חוזרים לשנות התשעים בלי העליה מאתיופיה? לשנות השמונים לפני העליה מרוסיה? עוד אחורה לפני העליה מצפון אפריקה? הגזען שואף למין אידאה הטרוגנית שהוא אפילו לא יודע להגדיר את גבולותיה.

הכלכלה של הגזענות

כבר הזכרנו את נוגשי העבדים שפיתחו לעצמם צידוקים מוסריים לרווחיהם העצומים בשיעבוד "זן נחות" של בני אדם, אבל כאן הייתי רוצה לדבר על כלכלה מסוג אחר: הכלכלה של האגו. תכליתה של הגזענות היא שליטה, תהה זו שליטה חומרית בחייהם של בני אדם מקבוצה אחרת, או שליטה היררכית בראיה של אדם את זולתו. הגזענות נותנת את האפשרות לקרוא לרע בשמו, לתת לו פנים, זה מה שיוצר את אשלית הכח לשלוט בו. זה מה שמרגיע ומחזק את האני המשותף, וכן את האני הפרטי.
ההסבר הגזעני משתלם יותר. הוא מצדיק ומחזק את הגזען על חשבון הקורבן. הקטנת האחר מסייעת לו להראות גדול יותר בעיני עצמו. הכניעה לסיפוק היא קלה וזולה, את החשבון משלם מישהו אחר. כל אחד מחפש לעצמו מדרגה נחותה ממנו כדי שיוכל להתעלות עליה במשהו ולהראות שולט בעיני עצמו או אחרים. הגזענות מציעה לכל אחד את הפתרון המתאים לו: די למצוא מישהו קטן ממך, רמוס קצת יותר ממך, לגלות קורבן מתאים, לבוז לו ולטפול עליו אשמה כלשהי. הגזענות היא הנאה שנמצאת בהישג ידם של כולם, חינם אין כסף.
עם זאת, אסור לזלזל גם בהיבטים החומריים של הגזענות: אין זה מקרה שתקופות של מיתון כלכלי גורמות לעלייה באלימות על רקע גזעני. פחד מסוג אחד (רווחה כלכלית, במקרה הזה) מתועל לפחד מסוג אחר אם באופן לא מודע או באופן יזום על ידי השלטון המנסה להסיט את אש הכשלון מעצמו. ככל שבני האדם רואים את עצמם שווים יותר כך פוחתת האלימות, ככל שמתגבר אי השוויון כך היא גוברת.

גזענות ממסדית

ממי ניסה להגדיר את הגזענות במשך רוב חייו. ההגדרה האחרונה שהצליח לנסח היא זו:
"הגזענות היא יחוס ערך כללי או מסויים להבדלים ממשיים או מדומיינים לטובתו של המפליל ומתוך פגיעה בקורבן, אשר תפקידו נועד להצדיק תוקפנות או זכויות יתרות"
זוהי, אפוא, המטרה הסופית של הגזענות: רווח אישי או לאומי, מתן זכויות יתר לקבוצה אחת על חשבון האחרת, ומשם מתחיל מעגל קסמים: קיומן של זכויות יתר גלויות יוצר מנגנון של פיצוי עצמי מצד המדכא: "הם [הקורבנות] מקבלים את מה שמגיע להם, הרי הם שקרנים, בטלנים, חסרי תרבות ועל כן הם מתאימים רק ל'עבודה ערבית' ואינם ראויים ליותר". זאת ועוד, הגזענות של הגזען מאוששת ע"י הממסד: הקורבן לא רק מואשם בהיותו אדם ממדרגה שניה, הוא באמת כזה: הוא לא נהנה מהזכויות של המדכא, והוא לא יכול להסתגל כי הממסד אינו נותן לו. נחיתותו של הקורבן הפכה לעובדה, לכן קל להתפתות ולראות באידיאולוגיה הגזענית ביטוי הולם למצב אובייקטיבי
הגזענות מגדירה במידה מסויימת את הקבוצה המדוכאת ודוחפת אליה גם אינדיבידואלים שלא ראו את עצמם חלק ממנה. יהודים רבים בגרמניה ראו את עצמם קודם כגרמנים ורק אחר כך כיהודים, או כפוסט-יהודים, והגזענות הגרמנית דחפה אותם לזרועות הציונות כנגד רצונם. כך גם בישראל: פלסטינים ישראלים רבים היו רוצים לחיות כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אך הגזענות דוחפת אותם לחיזוק זהותם הפלסטינית, הקו שמותח הממסד הישראלי בין "אנחנו" ל"הם", מבצר את הפטריוטיות הפלסטינית ומותיר מאחורי הגדר רבים שהיו רוצים לחיות ביחד כחלק מחברה אחת.
סודו של הפרולטריון, כפי שאמר מרקס, הוא שהוא נושא בחובו את הרס החברה הבורגנית. בהרחבה, הקבוצה המדוכאת נושאת בחובה את זרע ההרס של החברה הגזענית, קל וחומר אם זוהי חברה גזענית הרואה את עצמה כדמוקרטיה. אם נחזור לז'וז'ף ארתור דה גובינו, אבי הגזענות המודרנית שהגדיר את עליונות הגזע הארי ונחיתותם של הגזעים האחרים, לדידו ההיררכיה הגזעית נפגעה בגלל שני דברים עיקריים: בגלל נישואי תערובת ובגלל שליטת הדמוקרטיה, משטרם של נחותי הגזע המשווים את הגזעים הנחותים לעליונים.

אפילוג

חברה דמוקרטית אמיתית לא יכולה להיות חברה גזענית. חברה דמוקרטית אמיתית לא יכולה לתת זכויות יתר לגזע אחד על חשבון גזע אחר. זו אינה גזענות להצביע על הבדלים בין בני אדם, אבל זו כן גזענות להשתמש בהבדלים האלה כדי להצדיק דיכוי של הזולת. "האדם הוא חיה רעה" כתב פרויד ערב מלחמת העולם השניה, אבל תפקידה של התרבות הוא להשתלט עליה. הגזענות היא כלי נשק בידיהם של הרשעים, לכן חשוב כל כך להבין אותה, להכיר בקיומה בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, ולהתייצב מולה חמושים באנושיות. הצורך האנושי בשליטה על האחר כנראה אף פעם לא ירפא, אבל אם נבין את המניעים העומדים מאחוריה, אפשר יהיה להקל את הבחירה במוסריות על פניה.




---
לקריאה נוספת: "הגזענות" מאת אלבר ממי, הוצאת כרמל, ירושלים


19 ביוני 2012

אורניתולוגיה

הציפור המתנוססת על הלוגו של הבלוג הזה היא לא סמל נאצי. בניגוד לצלב הקרס שהיה סמל בודהיסטי והינדי מאות שנים  לפני שאומץ על ידי הנאצים - הציפור הזו אפילו לא צייצה בשמם. להפך: כשנה לאחר שעלו לשלטון הם שינו אותה למשהו קצת יותר חד ומאיים, ושנתיים מאוחר יותר החליפו אותה לחלוטין בגרסה הנושאת את צלב הקרס בציפורניה. הציפור הזו היא ה Reichswappen - הסמל הרשמי של רפובליקת וויימר.

פני משנת 1200
האדלר הגרמני נקרא בעברית עיט או נשר ; לגבי התרגום המדוייק ניטש ויכוח ארוך ואזכורים לכאן או לכאן אינם נחשבים לטעות, לצורך הפוסט הזה נתייחס אליו כאל נשר כי זה נשמע מרשים יותר, אבל אם למישהו יש מקור מוסמך לתרגום מדוייק - אשמח לתקן.

[עדכון: מספר קוראים העירו כי התרגום הנכון הוא עיט, אחרי בדיקה עם ידיד ותיק שבמקרה (או שלא) הוא אורניתולוג גרמני, אני מתקן בהכנעה את הטקסט ומכריז כי התרגום הנכון הוא "עיט"]

ובכן, העיט הזה, שהיה סמלם של זאוס היווני, של יופיטר הרומאי, ושל אודין הנורדי ליווה את הלגיונות הרומאים שכבשו את גרמאניה לפני יותר מאלפיים שנה, ומאז ליווה את שליטי האזור באופן די קבוע עד היום: הוא מופיע על מטבע של פני מתחילת המאה ה13, על מטבע זהב מאותה תקופה, ציורים רבים, ספרים, ועיטורים. בתקופת אוטו הרביעי הצמיח העיט ראש נוסף, דבר שליווה אותו עד סוף המאה התשע עשרה בדרגות פלצות משתנות:

הנשר בעל שני הראשים של אוטו הרביעי הנשר בעל שני הראשים של יוזף השני   הנשר בעל שני הראשים של האפריה האוסטרית
1815-1848

עם הקמת האמפריה הגרמנית ב1871 (הידועה בשמה "הרייך השני") איבד סוף סוף העיט את ראשו השני והתקבע כסמלה הרשמי של מדינת הלאום הגרמנית על ידי הקיסר ויליאם הראשון. בהתאם לקיסרות שמכבדת את עצמה, עוטר העיט בכתר האמפריה. עם נפילת הקיסרות בסוף מלחמת העולם הראשונה והקמת הרפובליקה הוסר הכתר מראשה של הציפור האצילית, וב1919 הכריזה הממשלה על עיצובו של אמיל דופלר של העיט מביט לימין כסמל המדינה הרשמי, וכזה הוא נותר עם שינויים מינורים עד 1935.
הנשר הפדרלי מ1926  הנשר של דופלר, 1919 

עם עלית המפלגה הנציונל סוציאליסטית ובהתאם לתדמית המנהיג החזק, עוצבה הציפור מחדש עם זויות חדות יותר ונוספו לו שרירי קיבורת מרשימים. שנתיים מאוחר יותר הוא שונה שוב, והפעם שהוא פורש את כנפיו ואוחז ברגליו זר עלי אלון ובתוכו צלב הקרס. סמל המפלגה היה דומה מאוד, אך העיט מביט לכיוון השני. הוא הופיע בטקסי המפלגה בנירנברג, על קצני הוורמאכט, על מטוסי הלופטוואפה ועל מסמכים רשמיים של משרדי הממשלה השונים.

מימין: סמל המפלגה, משמאל: סמל המדינה הנשר השרירי של היטלר, 1933
***

הציפור המתנוססת על הלוגו של הבלוג הזה היא לא סמל נאצי. זה הסמל של רפובליקת וויימר, מדינה דמוקרטית שומרת חוק, נגועה בגזענות ולאומנות, בטוחה בעליונות הפולק שלה על פני שאר בני האדם, רק מחכה שהעיט שלה יפרוש את כנפיו ויטיל את צילו על העולם. 


17 ביוני 2012

כהנאציזם - חדש מפני ישן תוציאו


הבלוג הזה זוכה לביקורת רבה בגלל עצם ההשוואה של המצב בישראל היום לזה של גרמניה בשנות השלושים, ההצבעה על נקודות דמיון בין שתי התקופות, השוואה בין אמירות של אז לאלה של היום, של הצעות חוק, הסתה גזענית, וכיוב'. אחת הסיבות שאני לא מופיע כאן בשמי המלא, פרט לחשש מאיומים בפגיעה פיזית המתקבלים לעיתים תכופות (מדי) בתגובות ובמייל, היא כדי להמנע ממתקפות אד הומינום ונסיון לנווט את השיח לתוכן ולא לכותב. זה לא עובד. 
זה לא סוד שהכהניזם שפעם היה נחלת הימין הסהרורי עשה דרך ארוכה מאז והיום הוא התנחל במרכז המחנה הלאומי, אם על ידי מיכאל בן-ארי שהיה בעבר מנהל ישיבת הרעיון היהודי אותה הקים  כהנא ורואה את עצמו "ממשיך דרכו", יועץ התקשורת שלו איתמר בן גביר שהיה פעיל של ארגון הטרור כ"ך, חבר הליכוד מיכאל קליינר שקידם ומקדם רבות מהצעותיו של הרב, ורבים אחרים שהולכים בדרכו של הפושע המורשע מרטין דוד כהנא.
לכן, בפוסט הזה אביא את דבריו של חבר הכנסת הרוויזיוניסט מיכאל איתן שהיה שותפו של אותו קליינר בגח"ל-חרות אודות אותו כהן דת יהודי ועמדותיו, שממשיכות להזדחל ולהתמרכז, לתפוס את מקומן בוועדות הכנסת עם אישים כמו בנצי גופשטיין שמכריז שהוא מעלה כל בוקר "שיעור יומי" של כהנא לרשת לפני שהוא מתפנה לניהול ענייני טוהר הגזע יחד עם עוד כהניסט מושבע בשם ברוך מרזל, והכל תחת הנהגתו של ממלא מקום יו"ר הקואליציה ויו"ר הליכוד העולמי ח"כ דני דנון.
לענייננו:
ב1985 יצא ח"כ איתן יחד עם פיגורות שאין לחשוד בהן בשמאלנות יתר כמו כוהנת התחיה גאולה כהן, אנשי הליכוד רוני מילוא, אליעזר קולס, מיכאל רייסר, שרה דורון ואחרים כנגד פעולותיו של כהנא בכנסת ה11. בעוד האחרים תקפו את פעולותיו גופא של הרב, בחר איתן דווקא להביא דוגמא מההסטוריה, ויש אומרים שהיא היתה זו שהכריעה את הכף בויכוח הציבורי על המשך דרכו של הח"כ הגזען:

הצעות כהנא חקיקה נאצית
 מעמד לא יהודים:
א. ללא שום זכות לאומית, ללא שום חלק בהליכים פוליטים במדינת ישראל. לא יוכל להימנות לכל תפקיד שררה ולא יוכל להצביע בבחירות לכנסת או לכל גוף ממלכתי וציבורי אחר.
ב. יקבל על עצמו חובות ומיסים ועבדות. אם לא יסכים לעבדות ולמיסים - יגורש.
 מעמד היהודים:
 יהודים אינם יכולים להיות אזרחי הרייך. אין להם זכות הצבעה פליטית ואינם יכולים לשאת בתפקיד ציבורי
 הגבלות מגורים
לא יגור לא יהודי בתחומי שטח השיפוט של ירושלים
 הגבלות מגורים
דירות בברלין ובמינכן שהושכרו ליהודים לא יושכרו מחדש ליהודי, לאשתו, או למפעל יהודי ללא אישור מיוחד. [הוראת שר העבודה של הרייך 8.2.39]
 איסור על נישואי תערובת
אסור ליהודים וליהודיות אזרחי ותושבי המדינה להינשא ללא יהודים בין בארץ ובין בחו"ל ... נישואי תערובת כאלה לא יוכרו כלל כנישואין
 איסור על נישואי תערובת
נישואין בין יהודים ובין אזרחי המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו אסורים. נישואים שנערכו בניגוד לחוק בטלים גם אם נערכו בחו"ל.
[סעיף 1 לחוק הגנת הדם והכבוד הגרמני מיום 15.9.35]
 יחסים מחוץ לנישואין
א. אסור ליהודים וליהודיות אזרחי המדינה לקיים יחסי אישות מלאים או חלקיים מכל סוג שהוא עם לא יהודים וזאת גם שלא במסגרת נישואין. העובר על סעיף זה דינו מאסר שנתיים.
ב. לא יהודי המקיים יחסי אישות עם זונה יהודיה או זכר יהודי דינו מאסר חמישים שנה. זונה יהודיה או זכר יהודי המקיימים יחסים עם זכר לא יהודי דינם מאסר חמש שנים.
יחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לאזרחי הרייך
א. יחסים מחוץ לנישואין בין יהודים ונתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו - אסורים. [סעיף 2 לחוק הגנת הדם והכבוד הגרמני מיום 15.9.35]
ב. יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני או בעלות דם קרוב לו שהן מתחת לגיל 45. [סעיף 3 לחוק הגנת הדם והכבוד הגרמני מיום 15.9.35]
 הפרדת תלמידים
כל מוסדות החינוך בארץ ישראל יהיו נפרדים ליהודים וללא יהודים
הפרדת תלמידים
חל איסור על תלמידים יהודיים ללמוד בבתי ספר גרמנים. מותר להם ללמוד אך ורק בבתי ספר יהודיים. [הוראת שר החינוך 15.11.38] 
 מניעת מפגש בין בני נוער
יבוטלו קייטנות, מתנ"סים וכל המוסדות המעורבים. יבוטלו תוכניות של ביקורי תלמידים יהודים וערבים לכפרים ולבתים, יבוטלו נסיעות וביקורים לחו"ל אשר במסגרתם מתארחים תלמידים יהודיים בבתי לא יהודים וכן ביקורים דומים בארץ של לא יהודים.
  מניעת מפגש בין בני נוער
א. אסור לשתף תלמידים ותלמידות לא ארים בביקור באכסניות נוער. [הוראה של שר החינוך הבווארי 31.7.35]
ב. בלתי נסבל שתלמידים יהודיים ישתתפו באירועים של בתי ספר שבהם הם עלולים לבוא במגע גופני עם תלמידים גרמניים [הוראת שר החינוך של באדן, 3.11.38]
 הפרדה בחופי רחצה
יוקמו חופי ים נפרדים ליהודים וללא יהודים ללא הבדל באיכותם. בן עם הנמצא בחוף הים המיועד לבין העל בשני יהיה צפוי למאסר של חצי שנה.
 הפרדה בחופי רחצה
א. אסור ליהודים להכנס לבריכות שחיה ציבוריות [אוגוסט 35', רשויות מקומיות שונות]
ב. במקומות קיט ומרפא יש להפריד בין יהודים ללא יהודים. לשם כך יש לאחסן יהודים בבתי מלון ובפנסיונים נפרדים. במקומות קיט ומפרא שבהם מתקנים לשימוש משותף של רבים, יש להפריד בין יהודים ללא יהודים. אם אין אפשרות להפרדה תאסר כניסת היהודים. [שר הפנים של הרייך, 24.7.37]

גם לעקשן שבחסידי העליונות היהודית קשה להכחיש שחלק מחוקי כהנא כאילו הועתקו מילה במילה מתהומות המוסר של שנות השלושים, אבל בין אם העתיק אותם משם או לא, בפעם הבאה שיצעד האספסוף ברחובות בקריאות "כהנא צדק" - זכרו שזהו רק ההד של נהמות הגרמנים, מוחזר ממראת הפולק היהודי החדש.


3 ביוני 2012

רושם מר

נתחיל בשורה התחתונה: בשמונה עשרה השנים האחרונות מספר התלמידים הלומדים בתלמודי תורה כמעט והכפיל את עצמו בעוד בחינוך הממלכתי נרשמה ירידה של כ13%.

זה לא סוד שמשרד החינוך בראשותו של גדעון סער מעודד לאומנות. לאום ישראלי, אליבא דשר החינוך, כולל תורה, מסורת יהודית, והרבה קברים, אמיתיים או מדומיינים. מורשת אבות. מה הפלא, אם כן, שסער וקודמיו בתפקיד אחראים לבריחת התלמידים מהחינוך הממלכתי לזרועות החינוך העצמאי ותלמודי התורה, אם אלה שמנסים להמלט מזרועות ההקצנה הלאומנית-גזעית שמכתיבה תכנית הלימודים, או אלה שמחפשים כבר את הדבר האמיתי, בלי מסכת הליברליזם.
את ישיבתה מיום ה23 למאי 2012 הקדישה ועדת החינוך של הכנסת לציון 30 שנה לפטירתו של הרב צבי יהודה קוק, מאור ההתנחלויות. "בשנת הלימודים הבאה תהיה דמותו של הרב צבי יהודה קוק הדמות המרכזית בחינוך הממלכתי דתי ותתקיימנה פעילויות שונות סביב דמותו" בישר בה השר סער, וחברו ח"כ אורי אריאל החרה אחריו "אני מציע אבל לשר לשקול גם את הציבור הכללי לתת לו ליהנות מהדמות הכל כך מיוחדת, הכל כך ממלכתית ועל ידי כך באמת לקרב את כולם. זה, אני חושב, אחד מהדברים החשובים". למה דוקא הרב קוק הבן? ובכן, מסביר סער: "כי אני חושב שחשוב שתלמידי ישראל, תלמידי ותלמידות ישראל יכירו פועלם ומשנתם של גדולי הציונות", וכמוהו חוזרים אחריו רבנים נכבדים וחברי כנסת, עד שמקבל את זכות הדיבור מיודענו מיכאל בן ארי, וכהרגלו מנגב את הבוץ שמשליכים עלינו סער וחבריו וחושף את האמת המרה: "שהוא [הרב קוק הבן] מדבר על הציונות, על הציונות, אותה ציונות מדינית, חילונית, הוא אומר עליה שסופה תלך תמס, ברושם מר ... שהשורש הרוחני, תורני לא נטוע עמוק, הוא יגיע למקומות ולמחוזות שלצערי אנחנו רואים אותם היום בכל מיני מקומות ... העניין של שומרון ויהודה, חברון ובית לחם זה בעצם השורשים הרוחניים שלנו ... לולא מפעלו של הרב צבי יהודה לא היינו היום באותה חסינות, באותה אפשרות לחסן את הציבוריות הישראלית מפני הרוחות הרעות שצפה אותם אביו, הרב קוק, של אותה ציונות חילונית שסופה תלך תמס והולכת ומתמוססת ברושם מר. ואני לא אבטא פה ... דברים חיוביים כאן, מן הסתם כולם יודעים למה אני מתכוון" ומסכם אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך: "אנחנו שמענו את ההצהרה של שר החינוך, נבדוק שאכן הדברים מתבצעים, שלא רק בחינוך ממלכתי דתי לומדים, אלא ילמדו גם בחינוך הממלכתי ... יש שינויים רבים שעושים במערכת החינוך בכל הנושא של לימודי יהדות, לימודי ארץ ישראל ואזרחות וכו'. אין ספק שחייבים ללמוד והלוואי וילדי ישראל, לא רק ילדי ישראל, גם לא רק במערכת החינוך, אלא גם במערכת האקדמית."

אחרי שניסה להפוך גם את מקצוע האזרחות ל"בעל אופי יהודי", שלח את תלמידי בית הספר לנשום אויר קברים עם ניחוח אפרטהייד בחברון, נזף במנהלי בתי ספר שניסו לחנך את תלמידיהם להלחם בגזענות,  מה הפלא שרבים כל כך עוזבים את מערכת החינוך ומחפשים אלטרנטיבות? אם ב1994 70% מהתלמידים ב"החינוך העברי" למדו תחת דגל החינוך ממלכתי, ב2012 עושים זאת רק 57%. אם ב1994 למדו בתלמודי התורה 25,000 ילדים, ב2012 כמעט והוכפל מספרם ל48,500. אגדת המדינה החילונית והליברלית שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו הולכת ודועכת, היהודית נוגסת בדמוקרטית, והכל בעידוד משרד החינוך. מדינת ישראל נטשה מזמן את החינוך לסובלנות ולשלום, והיא מגדלת דור של חיילים יהודיים ולאומנים, כאלה שמזהים את האחר, החלש והנדכא - ומכים אותו בשם הדגל, בשם האל, ובשם האמונה.
כששבעה מכל עשרה תלמידי כיתה א' של 1994 סיימו את הבגרויות והתגייסו לצה"ל, נותר לנו להביט רק איך המספר הזה של בוגרי החינוך הממלכתי הולך וקטן כל שנה, עד שבעוד כמה שנים - ישארו רק המורשת, האבות, והקברים, ואז באמת יעלה חזונו של הרב קוק ג'וניור ויתקיים, והמדינה תלך תמס, ברושם מר.