19 במאי 2012

סנדיאנה - מסע לזכרון הנכבה


לפני כמה שבועות יצאתי לטייל באזור המועצה האזורית אלונה. אחרי הליכה של כך וכך, בין הכרמים והשדות הפסטורלים עמדו קבוצת עצי אקליפטוס שנראו תלושים, לא שייכים, ובתוכם בוסתן עצי פרי וגל אבנים. מתחת לחרוב, הזית והתאנה היה פעם מבנה אבן שנהרס, ועל חורבותיו נשתלו עצי אקליפטוס כדי "לשמור את הקרקע ברמת הפרט והלאום" כפי שנעשה במקומות רבים אחרים בישראל. התמונה של הבית ההרוס לא הרפתה ממני גם כשחזרתי הביתה, ובעזרת כמה מכרי-רשת ואתרים המשמרים את זכרון הנכבה כמו זוכרות, פלסטיין רממברד, ונכבה-אונליין התחלתי לחפור בהסטוריה שהחינוך הציוני שספגתי מינקות ניסה למחוק. 
הדבר הראשון שהכה בי היה הבורות: "עם ללא ארץ לארץ ללא עם". כמה שידעתי שזה לא נכון, לא הבנתי עד כמה השקר הזה שהכניסו לי לראש הוא מתועב ומרושע. פלשתינה היתה ארץ שוקקת חיים, היו בה יהודים, אבל בעיקר היו בה ערבים שעבדו את האדמה, בנו את בתיהם וחיו את חייהם כמו אבותיהם ואבות אבותיהם. המפה הבריטית מ1880 מהווה תעוד מצוין לישובים רבים, וכך גם מפה בריטית מ1946, כמו גם סקרי אדמות משנים שונות שמראות בעלות על הקרקע כשייכת לתושביה הערבים. 
באזור בו טיילתי היו כמה כפרים, וגל האבנים בו נתקלתי ספציפית היה (ככל הנראה) פאתי צבארין (היום: עמיקם, ביתו של הכמעט-רמטכ"ל גלנט). השלב הראשון בחיפוש היה לאתר את מיקום הכפרים המדוייק, ואת זה עשיתי בעזרת הצבת המפה מ1946 על תצלומי לווין מהמפות של גוגל. אפשר לראות בבירור שתוואי הכביש המתפתל בין בנימינה לגבעת עדה לא השתנה מאז, כמו גם הכביש העולה מבנימינה לזכרון יעקב. עם שני אלה כסמנים ועם קצת משחקי קנה מידה, איתרתי את מיקום הישובים:
משם הדרך לסנדיאנה היתה קצרה: נקודות הציון הוזנו לטלפון, נסיעה בכביש בין אביאל לעמיקם, שמאלה בכביש העפר מיד אחרי אתר מפעל המים הרומאי "מי קדם", כשני קילומטרים למעלה בדרך הלבנה, ואז ברגל לתוך החורש.
הדרך לסנדיאנה
הכפר משתרע על שטח גדול במורד הגבעה וישנם בו שרידים של עשרות בתים ומבנים, עצי הפרי הרבים המפוזרים בשטח עדיין מניבים, ועם קצת תשומת לב אפשר למצוא שרידים לחיים שפעם היו שם: שברי כדים רבים, שברי צנצנות מזכוכית ירוקה, גולה כחולה של ילד, ברגים ומסמרים.
פריטים ושברים
מה שנראה כמו חלק ממחרשה או משדדה
למרות ההרס הרב והשנים שחלפו ניתן להבחין בבירור בתוואי הבתים והמבנים, ספסלי אבן מתחת לעצים, ואזורים גדולים יותר שודאי שימשו להתכנסויות וחגיגות.

כשרואים את הבתים האלה, את החיים שפעם היו, ובעיקר אחרי שקוראים את סיפור גרוש התושבים האכזרי עליו כתבתי בפוסט הקודם - עוצמת השקר עליו חינכו אותנו מתעצמת אלפי מונים. מאחורי האמירה האגבית "נטשו את בתיהם" מסתתרים אלפי חיים שמהלכם הוסט באחת. כשמפקד כח האצ"ל מעיד שכאשר החלו לירות מרגמות ואש מקלעים לעבר הבתים "קמה בהלה בכפר ומנוסה המונית של תושביו. אז החל המשוריין לדלוק אחרי הבורחים כשהוא פולט אש חזקה עליהם" - על איזו נטישה מדובר? לו היה זה בכל מקום אחר בעולם היו קוראים לזה טיהור אתני.

***

הנכבה של סנדיאנה קרתה. יהודים חמושים גרשו ערבים מבתיהם ואז החריבו אותם, גוזרים עליהם חיי פליטות ועוני. האמירה שמי שאשם בנכבה הפלסטינית היא ההנהגה שלה שהורתה לעזוב אווילית ומיותרת כמו האמירה שמי שאשם בשואת היהודים היא ההנהגה היהודית (הלא ציונית) שהורתה להישאר. אין באמת מקום להשוות בין שתי הקטסטרופות האלה אבל כן יש מקום להכיר בשתיהן, כל אחת על פי דרכה. הנראטיב הציוני השולל כל אזכור לאסונם של תושבי פלשתינה המקוריים חוטא ומחטיא, שולט בנתיניו דרך בורות ושקר, מעוות את עצמו כדי לא לאבד את השלטון. "בורות היא כח" הכתיב האח הגדול של אורוול, והכח הזה משמש אותו היטב: אדם המשוכנע בצדקת דרכו ילחם חזק פי כמה מאדם היודע שדרכו פושעת, וזה החינוך הלאומני-ישראלי על רגל אחת, וזה מסביר את כמות המשאבים הבלתי נתפסת המושקעת על ידי מוסדות השלטון בנסיון למחוק את הזכרון הלאומי ולכתוב אחד חדש, נקי ומבריק, כזה ששווה למות למענו. 
על הפחד הזה חייבים להתגבר, את ההסטוריה חייבים ללמוד וללמד כפי שקרתה ולא כפי שהיינו רוצים לספר אותה, על הפצעים והפשעים, ורק דרך התמודדות איתם אפשר יהיה לבנות דור חדש שלא מפחד כל כך מחיים ביחד, שלא מצופף שורות בכל פעם שהוא מדבר על האחר, שלא מתבצר בלאום, ושלא מתכווץ כשהוא שומע על זכות השיבה. 
הייתי רוצה לראות את סנדיאנה קמה שנית, את בתיה נבנים על צלע הגבעה המשקיפה אל העמק, את תושביה המקוריים חוזרים אליה, ותושבים חדשים מצטרפים אליהם בלי הבדל דת או גזע כדי לבנות קהילה על חורבות זו שנהרסה. כזו שתגדל את בניה ביחד, ואלה יוודאו שסנדיאנה שנית לא תיפול.



2 comments:

michaelarch אמר/ה...

רשימה מעולה!!! כל הכבוד! האם היישוב יקום מחדש או לא - על כך אפשר כמובן להתווכח אך חייבים להכיר את מה שהיה כאן קודם ואת פעולת הטיהור האתני שבוצעה במקום.

אנונימי אמר/ה...

לא תהיה שום שיבה ולזה מתנגדים 99.99% של היהודים כולל אפילו אנשים כמו אורי אבנרי ,גדעון ספירו וגדעון לוי.
הצרה היא שאנו צועדים לכיוון של מדינת אפטהייד מפלצתית על כל הארץ וכולנו יודעים איך זה נגמר בדרום אפריקה .