7 באפריל 2012

ראיון עם ראש ממשלה - ישראל היום כשופר תעמולה יקר

ערב חג הפסח פרסם "ישראל היום" ראיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולי ההגדרה 'ראיון' לא עושה צדק עם הטקסט שחתומים עליו מאורות התקשורת שלמה צזנה ועמוס רגב, ואולי ראוי להתייחס אליו כנדבך נוסף בתעמולה הבוטה והגלויה אותה מממן מיטיבו, שלדון אדלסון לקידום האינטרסים העסקיים והאידאולוגיים שלו. לפני ארבע שנים ראיין רוגל אלפר את היועץ המשפטי של מעריב דאז, מרדכי קרמניצר, בעקבות תעמולה דומה שהתפרסמה בכסות של ראיון לכבוד יום העצמאות. קרמניצר טען אז שזוהי אינה טובת הנאה בלתי חוקית "דווקא משום שזה כל כך גלוי" (כך!). ניתוח של מורן ראדה שהתפרסם בעין השביעית הראה שההטיה לטובת נתניהו צורמת כל כך שזהו בעצם עלון מפלגתי שהתחפש למוצר תקשורתי, ויוסי דהאן בהעוקץ משווה את העיתון הנפוץ במדינת ישראל לתעמולה בוטה שאפשר למצוא במדינות כמו רוסיה, זימבבואה, אלבניה, וסין.
עם זאת, נראה שהפעם הגדישו צזנה ורגב את הסאה: בדומה לטקסט אותו קוראים הישראלים בליל הסדר גם כאן הפך הטקסט לפולחן בו הכתבים מודים, מהללים, משבחים, מפארים, מרוממים, מעלים ומקלסים את המנהיג היקר בצורה בוטה כל כך שאפילו גבלס היה מתבייש לקרוא לזה תעמולה. חושבים שאני מגזים? תשפטו בעצמכם:

***

"אחרי שלוש שנים בתפקיד ובתחילת השנה הרביעית, המסר שהוא מנסה להעביר ברור: הוא מבוגר יותר, שקול יותר, אחראי יותר. Elder Stateman [הטעות במקור] אומר הביטוי האנגלי. מי שכבר ראה הכל וזווית הראיה שלו רחבה יותר, מקיפה יותר, מבינה יותר."

"נתניהו יודע שלא יקבל מחמאות, אבל חשוב לו שיכירו בעובדות"

"הנסיון העשיר והמוכח של נתניהו בנושאי כלכלה מעלה שאלות עד כמה קובע שר האוצר בממשלתו, יובל שטייניץ"

"אתה מדבר על עצמה כלכלית [שואלים המראיינים] אבל איכשהו נראה שיש כאן שני עולמות מקבילים ושונים ... כותרת ראשית באחד העיתונים העניקה את הרושם לקראת פסח שכולם בישראל סובלים מחרפת רעב. מה קורה כאן? מי חי בסרט ומי במציאות?"

***

שאלות קשות? לא בבטאון התעמולה הזה. כשה"עיתון" הנפוץ ביותר בישראל הוא כזה שממומן על ידי גורמים המקורבים לראש הממשלה, לטובת ראש הממשלה, ונגד האופוזיציה - זו תעמולת בחירות מתמשכת ויקרה מאוד, וככזו מנוגדת לחוק.
יש שיאמרו שהבטאון מקדם רק את נתניהו ולא את כל הליכוד ולכן, בהינתן ששיטת הממשל היא מפלגתית ולא אישית, לא מדובר בתעמולה. ובכן, אפילו האתר של תנועת הליכוד יושב על הדומיין "www.netanyahu.org.il". המפלגה זה הוא, ובלעדיו אין לה קיום (ברשת, כמובן). מצב התקשורת החופשית בישראל לא משובב: הערוץ הממלכתי שורץ אנשי מפלגה ובפועל כפוף לראש הממשלה, ערוץ עשר אוים בסגירה אם לא יפטר כתב שלא מצא חן בעיני השליט, והתקשורת המודפסת סובלת מירידה קבועה בהכנסות. במצב כזה אסור שימשיך בטאון תעמולה להתחפש לכלי תקשורת חופשי החונק את הכנסות המתחרים ע"י מימון בחירות עקיף לדמות פוליטית. עד כה עושה הממשלה עבודה טובה בגידור הסכנה: חוקי לשון הרע נעשו מסוכנים הרבה יותר לכל מי שמעז להעלות טענה שאינה ממוסמכת בהררי ראיות, ראש הממשלה עצמו תובע כלי תקשורת במליוני שקלים (תביעות שבדרך כלל נמשכות בקול דממה דקה), ובמצב החדש שנוצר דרוש אדם אמיץ שיקום וישים סוף לשוחד הפוליטי הזה. עד אז, תהה התקשורת בישראל חופשית כפי שירצה הפריץ.



5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

עיתון שתומך במהלכים של ביבי זה לגיטימי, כמו ש"הארץ" יתמוך בהסכם שלום.

כמובן שיש הבדל בין תמיכה במהלך כלשהו לבין תמיכה באדם/מפלגה כלשהי, אבל קשה לעשות את ההפרדה הזו מבחוץ

אנונימי אמר/ה...

אני רק שאלת תם (ברוח החג): מה ההבדל בין בטאון הארגונים האנטי/פוסט ציוניים עלי אדמות, "הארץ", לבין "ישראל היום"? האם "הארץ" חסין ביקורת כי הוא נוטה לצד הנכון? האם לשוקן אין אינטרסים אידאולוגיים שהוא מעונין לקדם?
באמת שאלת תם, אשמח לתגובה.

אנונימי אמר/ה...

תיקון: קרמניצר היה הפרשן המשפטי בעיתון ולא היועץ המשפטי שלו.

אנונימי אמר/ה...

במובן מסויים, קיוויתי ש"חוק לפיד" יקודם עוד קצת, ולו רק בכדי שיוכל להאיר גם על הפעילות התקשורתית של נתניהו עצמו (בתפקיד המועמד המוביל לראשות הממשלה)

odedee אמר/ה...

איזו "טעות במקור" יש ב-"Elder Stateman"?