28 באוקטובר 2011

תעמולה ודעה קדומה


ב24 בפברואר 1933 פרסם ה'סאן' מפיטסבורג אשר בפנסילווניה את הטקסט הבא: "קשה לעכל את הסיפורים שמגיעים אלינו. הם מסמנים הישנות עצובה - נפילה מסטנדרטים אנושיים - שאיש לא תאר לעצמו שהגרמנים מסוגלים לה … הסוף אינו נראה באופק, אך יהיה זה סוף טראגי וכואב ללא ספק … ", ה'דה ג'ורנל' מקולומבוס, אוהיו כתב באותו יום: "אין ספק שחלק מהדיווחים על הרס הרכוש, המכות והרשימות השחורות המגיעים מגרמניה מוגזמים, כמו הסיפורים שסיפרו לנו על הזוועות הגרמניות במהלך המלחמה אך העובדה נותרת בעינה - איפה שיש כל כך הרבה עשן חייבת להיות אש", בטיימס דיספץ' מסנט לואיס הופיע: "...גרמניה מאבדת את הכבוד של אומות העולם בהתדרדרותה לברבריות תחת המנהיג הקיצוני שלה וחסידיו האלימים..." והלוס אנג'לס ניוז פרסם מאמר בזו הלשון: "ההכנות בברלין לגבי הוראות לשגרירויותיהם בקשר לקשריהם עם התקשורת … מראות ראיה ברורה של העתיד: אחרי החמישי במרץ, על נציגים גרמניים להכחיש כל דיווח שלילי שמקורו בגרמניה. אם לא יהיה ניתן להכחיש דיווחים מסויימים - למשל ארועים אנטישמים - יש לצאת בהצהרה כללית בנוסח 'הממשלה הגרמנית מצרה מאוד על הארועים האחרונים ומגנה אותם בתוקף. העבריינים יענשו בחומרה' וזהו זה.", ואכן, שלושה ימים מאוחר יותר פורסם בניו יורק טיימס: "גרמניה הפכה מודעת לדעת הקהל העולמית … הדובר שלה, גרינג, נאם נאום ארוך בשבת, מלא תרעומת על ההאשמות נגד המשטר החדש. עם זאת, הוא אישר שהיו 'תקריות בודדות של הפרת חוק ואלימות', תחת הנסיבות, הן היו בלתי נמנעות."

***

בניגוד לגרמניה שלא השכילה לרתום את דעת הקהל העולמית לטובתה, ישראל משקיעה עשרות ומאות מליוני שקלים מדי שנה בתעמולה המכוונת לאומות העולם. ה"הסברה" שמעסיקה מאות רבות של מוחות יהודיים כשרים מטרתה לנצח בשדה הקרב התקשורתי: להבליט את הסבל הישראלי ולהשתיק את הסבל הפלסטיני. 
דיווחים בתקשורת האמריקאית על מוות של ילדים ישראלים ופלסטינים מקור
הקרב התעמולתי הזה מקל על הלחץ המופעל על ישראל לסיים את הכיבוש ולחדול מהפשעים המבוצעים בגדה המערבית ובעזה - ולכן אפשר להבין את החשיבות המיוחסת לו: אלמלא המשאבים המושקעים בתחום התעמולתי היה על ישראל לעמוד מול אמברגו כואב בתחומים רבים שספק אם יכלה לעמוד בו: כלכלת ישראל ללא יבוא ויצוא תקרוס תוך זמן קצר וללא משאבים טבעיים ושטחים נרחבים שיכלו להבטיח קיום נוסף - יהיה זה סופה. במקום להכיר בעובדה הזו ולנסות למצוא פתרון של שלום ושגשוג עם העולם המשתנה סביבה, בוחרת ישראל להמשיך את מלאכת הכיסוי והכחש: עוד שקרי הסברה על פלסטינים הרוגים, עוד "תקריות מבודדות" של תג מחיר, עוד פוגרומים גזעניים בערים מרכזיות אשר בוצעו על ידי "עשבים שוטים", עוד איפור דמוקרטי על פניה המעוותות מגזענות של המדינה. כמו אישה מזדקנת העוברת יותר מדי ניתוחים פלסטיים - גם ישראל הופכת ליפה בעיני עצמה בלבד, ומפחידה ומרתיעה בעיני שאר העולם.

***

אחד השקרים הפופולרים ביותר שמערכת החינוך ומערכת התעמולה טורחים להזכיר שוב ושוב הוא העובדה שצה"ל הוא לא סתם צבא מוסרי, אלא המוסרי ביותר בעולם. לא נכנס כאן לדוגמאות הכוללות רצחביזהאונס והתעללות מינית בילדים, מספיק שנציין שכיבוש לא יכול להיות מוסרי לאחר 44 שנים, ואפילו יעמוד בראשו הדלאי לאמה. "צבא העם" הוא לא רק צבא הבנוי מהעם, הוא גם צבא הבונה את העם. אותם חיילים השותפים לפשעים המתרחשים בגדה המערבית הם אלה המרכיבים את החברה הישראלית והאלימות המתגברת בה אינה יש מאין. צבא מוסרי באמת היה צריך לקום ולומר לעם: "די! הנוכחות הישראלית בגדה המערבית מנוגדת למוסר האנושי הבסיסי. בחרו: או מוסר או כיבוש, והיו מוכנים לשאת בתוצאות". בפועל, הצבא והמדינה בחרו בכיבוש ולא במוסר, אך אינם מוכנים להודות בכך, והשקר הזה, העומד בבסיס החברה הישראלית, הפך לזה המגדיר אותה.


אין תגובות: