20 באוגוסט 2011

קזוס בְּלִי: המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים

שנת 1939 לא היתה שנה פשוטה להנהגת הרייך השלישי. תנופת הצמיחה שהתבססה בעיקר על עבודות יזומות החלה להראות סימני החלשות, בין השאר בגלל ההוצאה האדירה על תקציב הבטחון. דעת הקהל בעולם היתה עוינת מאוד והשפעתה על השיח הפנים גרמני החלה להראות את אותותיה. במשך חודשים רבים עבדה מכונת התעמולה הגרמנית להכין את דעת הקהל למלחמה המתקרבת תוך האשמה בלתי פוסקת של ההנהגה הפולנית בפשעים איומים נגד העם הגרמני, אך כדי לאחד את העם מאחורי מלחמת אין ברירה, היה דרוש משהו דרסטי יותר. באוגוסט 1939 הורו היינריך מולר ווריינהרד היידריך לקצין אס אס צעיר בשם אלפרד נאויוקס לתכנן את מה שנודע בשמות "מבצע הימלר" או "מבצע הקונסרבים" (השימורים), וב31 באוגוסט התחפשו נאויוקס וצוותו לחיילים פולנים, פרצו לתחנת הרדיו בגלייביץ על גבול פולין והכריחו את צוות התחנה לשדר מסר קצר: "תחנת הרדיו בגלייביץ נמצאת בידים פולניות". אז הביאו אנשי האס אס גופות של אסירים פולנים מדכאו ואת פרנצ'יסק הוניוק, אסיר גרמני סילסי אשר נודע בתמיכתו בפולנים ובהתנגדותו לתוקפנות הגרמנית, הזריקו לו זריקת רעל וירו בו מספר פעמים. הוניוק נחשב לחלל הראשון של מלחמת העולם השניה.
למחרת, הראשון בספטמבר, זעק היטלר בפני הרייכסטאג על התוקפנות הפולנית, על 21 תקריות גבול שהתרחשו ביום הקודם "מהן 3 חמורות" שלא הותירו בפניו ברירה אלא לנקוט במהלך "הגנתי" ולפתוח ב"תכנית הלבנה" (Fall Weiß) - הפלישה לפולין. רק ימים אחדים קודם לכן, ב22 באוגוסט, נאם היטלר בפני מפקדי הצבא והכריז כי "אתן עילה תעמולתית לפתיחת המלחמה, תהה סבירה או לא, איש לא ישאל את המנצח אם הוא אמר את האמת".

***

לפני כשלושה שבועות אמר גדעון סער בישיבת סיעת הליכוד: "ב-20 השנים האחרונות, בכל פעם שמערכת הבחירות התנהלה על נושא חברתי-כלכלי, הליכוד הפסיד. ובכל פעם שהבחירות היו על עניין ביטחוני-מדיני, הליכוד ניצח". ב81' עמד הליכוד בפני דילמה דומה בה הראו לו כל הסקרים מפלה מוחצת, עד שהחליט בגין על הפצצת הכור בעירק. ב96' נסקה הפופולריות של פרס בעקבות מבצע ענבי זעם עד לתקרית כפר קנא, ועופרת יצוקה הקפיצה את הפופולריות של ברק ב19%. סקס מוכר, ומלחמה ממנדטת.

***


לפני שיצטברו התגובות על קונספירציה זולה אני מדגיש כי אין שום הוכחה פומבית שההתקפה על אוטובוס החיילים באילת היתה פעולה מתוכננת של המודיעין הישראלי, ואין בדעתי לטעון דבר כזה. הדוגמא המובאת למעלה באה להראות רק שכאשר השלטון רוצה מלחמה, שום דבר לא יכול לעצור אותו, אם הוא צריך לפברק ראיות או אם הוא מנסה להתלות בארועים קשורים פחות או יותר לאינטרסים שלו. 
החבר של ג'ורג' כתב פוסט נהדר הקורא לעצור ולבחון האם המלחמה הזו באמת נחוצה ומוצדקת כאשר ברור שהיא אינה כזו. הפחד המשתק מארועי ספטמבר והעיוורון הכללי שבו לוקה הממשלה הזו גורמים לה להתחפר עמוק יותר ויותר בנראטיב של "העולם כולו נגדנו", דבר שאמור היה ללכד את השורות ולהכין את דעת הקהל לפשעים של החודש הבא. המחאה החברתית עשתה ההפך: היא פילגה את הגוש החברתי מהגוש הלאומני ועם שאינו עומד מאחורי המנהיג כגוף אחד לא ינצח במלחמה. הסטת השיח מצדק חברתי למלחמת אין ברירה הופכת את כל מי שלא מתייצב לצד המנהיג לבוגד, ובכך ממלכדת את המחאה כולה, ולראיה "הפגנות הנגד" של ארגוני ימין שונים נגד ההפגנה החברתית. מלחמה היא מפלטו של הנבל, ובראש המדינה עומד נבל גדול המוכן לשלוח את כולנו למות תוך ספין ציני של "אין ברירה".
באופן אישי אני מודיע בזאת שלא אצא להילחם את מלחמת שלום הנתניהו, וכדברי פרופסור ליבוביץ', נשאר לחפש רק עוד 499 נוספים שיסרבו לשחק בידי הנבל בכדי שיסתיים העוול הזה.

* כותרת הפוסט לקוחה מאמרתו הידועה של קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזוביץ.


אין תגובות: