20 ביולי 2011

צה"ל הוא שדה הקרב בו יוכרע גורלה של ישראל


היום פרסם עיתון הארץ חלקים ממכתב ששלח ראש אכ"א היוצא האלוף אבי זמיר לרמטכ"ל הנוכחי ובו הוא מזהיר מפני "תהליכים המהווים אתגר למודל צבא העם, ניאו-ליברליזם מצד אחד והקצנה דתית מצד שני". זמיר מספר על תלונות רבות של מפקדים שהגדירו את פעילות הרבנות הצבאית כ"שטיפת מוח דתית ולאומנית", "ניסיונות של גופים מנוגדים לעצב את הנורמות במרחב הציבורי כך שיהיו תואמות לאג'נדה הפרטית שלהם" ועל מלחמות פנימיות בצבא שבהן יד התאוקרטים גוברת. 
הרב הצבאי הראשי לשעבר, אבי רונצקי, סיפר היום שמה שמתרחש היום הוא לא פחות ממלחמה פנימית על דמותו של הצבא, ושהמלחמה הזו היא מלחמה על דמותה של החברה בישראל, "האם המדינה תהיה מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. צה"ל מהווה בעיניי את בית הספר הגדול במדינה, ולכן בעלי האג'נדה של עיתון הארץ ודומיהם מנסים להשפיע על המאבק הזה דרך הצבא". הוא טוען ש"רוב המערך הלוחם והפיקוד שלו בעד הרבנות" ושמי שמתנגד למהפכה התאוקרטית שלו הם ג'ובניקים קוראי הארץ. "על פי פקודות השילוב הראוי, שהן החוק בצה"ל, אי אפשר לכפות חייל או חיילת דתיים להשתתף במפעילות שמנוגדת להלכה. נקודה. זה החוק בצה"ל" - קרי - לדידו ההלכה היא החוק הצבאי. "המתקפות הללו", לדבריו, "לא מגיעות מהחלק הקרבי בצה"ל, אלא מתוך מה שמכונה מדינת תל אביב, והאנשים שלה בצבא.".

***


ב1927 אסר הרייכסוואר(צבא ה100,000 שהותר בהסכמי ורסאי) לגייס נאצים לשורותיו ואפילו אסר על העסקתם כאזרחים במחסני הנשק ובסיסי האספקה. התעמולה שכיוון היטלר ב1930 כלפי הצבא נועדה בין השאר לגייס תומכים מבפנים ולבטל את האיסור הזה. ב22 בינואר 1930 הוציא שר ההגנה, הגנרל גרונר, פקודת יום לצבא: "הנאצים הם תאבי שלטון ... משום כך הם מחזרים אחרי הוורמאכט. כדי להשתמש בו למען מטרות פוליטיות של מפלגתם, מנסים הם להדהימנו שנאמין כי הנאציונל סוציאליסטים בלבד מייצגים את הכח הלאומי האמיתי" בהמשך הוא ביקש מהחיילים להמנע מפוליטיקה ו"לשרת את המדינה" תוך התעלמות מהריב המפלגתי.
באביב 1930 נאסרו שלושה סגנים צעירים, לודין, שארינגר וואנדט מחיל המצב של אולם (Ulm) על הפצת תעמולה נאצית בצבא ונסיון להשפיע על חבריהם הקצינים להסכים שבמקרה של מרד נאצי מזויין לא ירו על המורדים. הסעיף האחרון היה בגדר בגידה, אך הגנרל גרונר, שלא רצה לפרסם את דבר נסיון המרד בצבא, ניסה להשתיק את העניין ולהעמידם לדין על עבירת משמעת פשוטה. כאשר פרסם הפולקישר באובכטר (עיתון לאומני גרמני) את הדבר, ולאחר נצחון הנאצים בבחירות של ספטמבר 1930 לא ניתן היה לשמור את הדבר בסוד והקצינים הועמדו בפני בין המשפט העליון בלייפציג באשמת בגידה במולדת. עורכי הדין של השלושה היו הנס פרנק, לימים מושל פולין, וקארל זאק, שהוצא להורג אחרי נסיון ההתנקשות הכושל בהיטלר. פרנק, במהלך מבריק, הביא את היטלר כעד הגנה. מטרת עדותו היתה להוכיח שלא זו בלבד שהנאציונל סוציאליזם אינו מהווה סכנה לצבא ולמדינה, אלא כי הוא תקוותה היחידה. הוא טען בלהט כי המפלגה אינה מתכננת מרד אלים וכי הקצינים טעו בפירוש כוונותיו: "לתנועתנו אין צורך בכח הזרוע. יבוא יום והעם הגרמני יכיר את רעיונותינו ואז שלושים וחמישה מליון איש יעמדו מאחורינו ... שיהיו בידינו הזכויות החוקתיות אז נקים את המדינה בצורה שלדעתנו היא הצורה הנכונה ... יכולני להבטיח לכם כי כאשר תנצח המפלגה הנאציונל סוציאליסטית במאבק, יהיה אז גם בית דין צדק נאציונל סוציאליסטי, אז יוקח נקם על מהפכת 1918 וראשים יתגלגלו!". המשפט האחרון היה הכותרת הראשית בעיתוני גרמניה והעולם ועלה להיטלר את המשפט, אך הוא השיג את מטרתו על גבם של הקצינים הצעירים: רבים מראשי המשק והצבא ראו כי לפניהם נחשול שאי אפשר לעצור, נחשול שעומד בפני הקומוניסטים השנואים וכזה שישקם את גאוותה של גרמניה.
***

הימין הדתי-לאומני מנסה לכבוש את צה"ל. נתונים שפורסמו לפני מספר חודשים מראים שמספר קציני החי"ר הדתיים עלה פי 12 בעשרים השנים האחרונות, נתון אחר מצטט כי 40 אחוז מבוגרי קורס קצינים קרביים הם בוגרי החינוך הדתי- רובם תלמידי ישיבות הסדר ובוגרי בתי ספר תיכוניים דתיים, אך זה לא מספיק: פרט לפעילות המסיונרית של הרבנות הצבאית, פועלים ארגונים רבים ביהודה ושומרון ובישראל ל"כיבוש לבבות" בקרב החיילים לקראת יום פקודה. לאחרונה יצא ארגון בשם "דרך חיים" במבצע חלוקת עלונים לחיילי צה"ל בתחנות מרכזיות ברחבי הארץ שכותרתו "המלחמה היא בבית": הארגון מבקש מחיילי צה"ל להגן על בנות ישראל מפני ערבים המשחרים לבתוליהן. "באמצעות המפגש והשיחה מתקנים בדיוק את הרושם שההתיישבות וצה"ל נמצאים משני צידי המתרס", אומר אחד הפעילים וכוונתו ברורה: יהודי לא מגרש יהודי. בבוא יום פקודה, קוראים המתנחלים לחיילים לסרב. לעמוד לצד ההלכה ונגד המדינה. כמו שאומר רונצקי, המלחמה היא על דמותה של החברה בישראל: יהודית או דמוקרטית. הלכה או חוק.
בדומה לגרונר הגרמני, הנחה תא"ל ניצן אלון מפקד אוגדת יהודה ושומרון למדר חיילים דתיים מתפקידים רגישים משום שחלקם כבר נתפס שהוא בוגד בצבא ומוסר סודות למתנחלים. בשונה מגרונר הגרמני, הותקף אלון ע"י המון מוסת מחד, ובידי חברי כנסת מאידך שקראו להעמידו לדין באשמת היותו פוסט ציוני.

***

הימין ממצב את עצמו ככח הלאומי היחיד, כזה שישיב לישראל את תהילת הנצחון שנגזלה ממנה מ1973 ואילך. הגזענות היא הסנובים של הפרולטריון, ועל כך הוא בונה את כוחו. אמור לאדם שהוא נעלה מאדם אחר, וקנית את נאמנותו. אמור לו שכל מה ששייך לנחותים ממנו צריך להיות שלו, ונתת לו אינטרס. אמור לו שהדבר היחיד העומד בינו לבין העושר המובטח הוא השמאל הבוגדני - והצגת בפניו את האויב. אותה טקטיקה שעבדה טוב כל כך לנציונל סוציאליזם בגרמניה ממוממשת בהצלחה אצלנו: יש גזע עליון, יש גזעים נחותים, העושר היהודי שהובטח לגרמנים הוא עכשיו האדמה הפלסטינית, טוהר הדם והגנה על בנות הגזע מטומאת הזרע הערבי, הוקעת השמאל כ"ארגון טרור" בוגד והבטחה לנקום בו כאשר יבוטלו החוקים הנהוגים היום, וכמובן הצגת סמכות חוקית גבוהה יותר - ההלכה - ולא חוקי המדינה. 
האסטרטגיה ברורה, והטקטיקה זהה: לא עוד מדינת כל אזרחיה, אלא מדינת כל יהודיה. מדינת גזע ולאום. מגילת העצמאות המתוקנת, אליבא רונצקי, וולפא וחבריהם היא ללא הבדל דת, גזע, ומין. כל עוד מדובר ביהדות, יהודי וזכר, בהתאמה.


תגובה 1:

אמנון חורב אמר/ה...

המפנה הדרוש לישראל בזמן הזה

מאז 1967 חל מהפך בכוון ההתפתחות של המדינה שלנו, בני, נכדי, וניניי החלוצים, הולכים כנראה לאבד את הישגי הוריהם. הוריהם ראשוני החלוצים של סוף המאה ה- 19 ותחילת המאה העשרים. הם היו אנשים מאד מיוחדים שעזבו את משפחותיהם וארצותיהם ובחרו לצאת לדרך חדשה (זה קרה גם לאברהם אבינו). כדי לעשות מעשה חלוצי כזה, יש צורך באישיות מיוחדת. ואמנם, הייתה במקרה זה, סלקציה דרוויניסטית.
לפי הרב סולובייצ'יק בספרו איש "האמונה הבודד" מתאר הרב שני טיפוסי אדם. האחד שנברא על פי ספר בראשית א' ונברא בצלמו של בוראו ואילו, בספר בראשית ב' מתוארת בריאת האדם מעפר. הרב מגדיר את הטיפוס הראשון כיצירתי ואילו את השני כשומר המסורת או בשפתנו היום – נונקונפורמיסט וקונפורמיסט. ביהדות נקראים "הבוחרים" ו"היודעים". יתכן שבין היהודים, אחוז הנונקונפורמיסטים רב יותר מאשר בעמים אחרים ומכאן, יצא כנראה, המהלך הגדול והמיוחד בתולדות העמים של הציונות. ואולי גם ריבוי פרסי הנובל וההצטיינות בכלל במדע בין היהודים.
לאחרונה, התפרסם מחקר שנעשה ע"י חוקר המח, פרופ' מייקל פרסינג'ר ובהשתתפות פרופ' ריצ'רד דוקינס מאוקספורד (מה שמקנה אמינות למחקר זה).
בסריקות, התברר להם שגירוי במרכז מסוים במח, אנשים מאמינים הגיבו בהלוצינציות דתיות ואילו האתאיסטים, השתעממו. לדעתי, אפשר להבין מכך שהשוני בין קבוצות אלו הוא פיסיולוגי. כמו השונות בין אבותינו החלוצים מקימי המדינה ושאר ישראל שנשארו בגולה ולא בחרו בדרך חדשה. במקרה זה "הבוחרים" ניצלו ו"היודעים" נספו בשואה. היינה אמר עשרות שנים לפני השואה שהל"ו הנסיכויות הגרמניות יתאחדו זה יהיה אסון ליהודים ולאירופה כולה והנביא – היינה צדק.
לאחר קום המדינה, הרכב האוכלוסייה השתנה. מקבוצת "הבוחרים" הקטנה לרוב גדול של "היודעים" שבאו לארץ לא מבחירה אלא בכורך הנסיבות.
תוך זמן קצר בתולדות ישראל, הם כבשו את השלטון בהנהגתו הכריזמטית של מנם בגין. אליאס קנטי בספרו "ההמון והכוח", מתאר את התכונות האופייניות להמון כמו שנאת הזר והפחד ממנו, הרצון לגדול, ההרסנות, האחידות בין הפרטים והחשוב מכל – מנהיגות כריזמטית שהולכים אחריה בעיניים עצומות. זה מביא את ההמון להקרבה טוטלית. ראו נפוליון שיצא לרוסיה עם 300.000חיילים וחזר הביתה עם 60.000.
ראו את היטלר שנלחם עד אחרון חייליו.( עשרה מליון הרוגים)ועד היום האחרון של כיבוש ברלין. ההמון הגרמני, המשיך להאמין במנהיג לאחר שכבר חודשים רבים היה ברור שהמלחמה אבודה.
ואצלנו, המון כבר יש ומנהיגים כריזמטים לא חסר שמדברים בשם הכבוד, הכוח, השנאה לזר – לאויב ולאויב מבית כלומר – אנחנו בני, נכדי וניניי החלוצים השואפים לחלק את אדמת א"י לשני העמים. מנהיגים אלה, ילחמו עד האחרון שבנו.
אין אפשרות למהפך פוליטי בארצנו. "היודעים" הם רוב מוצק וזה באופן טבעי כך. הסיכוי לחלוקת הארץ, נגנז ע"י המנהיגות של היום. מחלפות שמשון – צה"ל, נגזזו, ראו מכתב ראש אכ"א האלוף זמיר. לא נותר לנו אלא לקוות ולהתפלל לכוח חיצוני, פוליטי, כלכלי וגם צבאי שיבצע את ההתנתקות ההכרחית. לא נעים – לא נורא. הכיבוש חייב להיגמר למען עתידנו ועתיד עם ישראל בארצו.
על כל מה שנאמר כאן, הימין יאמר – סכין בגב. (בדרך כלל אמרו זאת בגרמנית). אם ניכשל, בבקשה – הגולה פתוחה...
אמנו