14 ביולי 2011

קומיסר החינוך גדעון ופלוגות הסער

משרד החינוך העביר הנחיות לגננות לקראת שנת הלימודים הבאה ובו הוא מורה להן (השימוש בלשון נקבה במקור) לפתוח את שבוע הלימודים בהנפת הדגל ושירת ההמנון תחת הסעיף "העמקת החינוך לערכים". מיותר לציין כי הערכים האלה אינם ערכים דמוקרטים, כי הוראת האזרחות והדמוקרטיה בוטלה בהוראות השר ומנכ"ל משרדו שלא מאמין בביקורת על המדינה.
המהלך הזה מגיע בעקבות הצעת החוק של זבולון אורלב מהבית היהודי כי חובה לחנך לשירות המדינה, ובעקבות הצהרתו של סער כי הוא מתעקש על כך שבבתי הספר בארץ ילמדו רק את האמת והאמת יש רק אחת – "שהשורשים שלנו כעם נמצאים כאן". מיותר לציין, כי התכנית הפטריוטית הזו תקפה רק לגנים בהם לומדים ילדים יהודים. לשיטתו של סער, ילדים ערבים לא צריכים ערכים. ילדים הם הקהל האידיאלי למפלצות לאומניות: הם יאמינו לכל מה שיספרו להם, למשל, שהיהודים אינם בני אדם.

מתופף צעיר, חבר ההיטלריוגנד

"עשרים וחמש הנקודות" של המפלגה הנאציונל סוציאליסטית שפורסמו ע"י היטלר ב25 לפברואר 1920 מתייחסות גם לחינוך (ס' 20): "...את רעיון המדינה יש להקנות (לילד) עם ראשית הבנתו..." -הכשרתו המוקדמת של התלמיד ל"תפיסת רעיון המדינה" מהווה יסוד במשנתה החינוכית של המדינה הטוטאליטרית. אותו מסמך מציין בסעיף 4: "...כבן הלאום יחשב רק מי שדם גרמני בעורקיו בלי התחשבות בדתו, מכאן ששום יהודי אינו יכול להיות בן הלאום". 
בראשית מרץ 1933, ימים ספורים לאחר שריפת הרייכסטאג ותפיסת השלטון באמצעות "חוקי חירום", פנתה הסיעה הנאציונל סוציאליסטית לשר החינוך בדרישות הבאות:
1. לסלק את כל המורים היהודים מבית הספר הגרמני (במקור: "כוחות הוראה שמוצאם מיהודים או שהם ממזרים")
2. הנהגת נומרוס קלאוזוס (1%) בשל "יהירותם של התלמידים היהודים".
באמצע חודש מאי פנה מנהל מחלקת החינוך במינכן יוזף באואר בתחינה להוציא את התלמידים היהודים מבתי הספר הגרמנים בשל "התחשבות בתחושתם וברגשותיהם של התלמידים היהודים, אשר עלולים להפגע בשעת הוראת תורת הגזע".
הקריאות האלה נדחו מתוקף היותה של גרמניה מדינת חוק: המדינה השיבה כי אין יסוד חוקי להפרדה הזו מכיוון שחסר חוק ארצי המסדיר את לימודיהם של התלמידים היהודים, דבר שהיה מנוגד לחוק חינוך חובה הנקבע בחוקה הווימארית. כן, גרמניה הנאצית באותה תקופה עדיין שמרה על פסאדה של שלטון החוק.

אימוני נשק כחלק מהכשרת הנאצים הצעירים

בישראל היום כבר יש הפרדה דה-פקטו במערכת החינוך. מספר בתי הספר בהם לומדים תלמידים יהודים וערבים ביחד הוא זניח. ההפרדה בתכנית הלימודים "לחיזוק ערכי הלאום" של הממשלה, קידוש פולחן המוות והמיתולוגיה היהודית, הנרטיב הבזוי המספר שהאדמה הזו שייכת לעם ישראל מתוקף "זכות אבות", האסתטיקה של הלאומנות שתכריח ילדים בני שלוש לעמוד ולהצדיע לדגל, לדקלם מנטרות חסרות פשר על עליונות הגזע היהודי, והעלאת שירות העם עד המוות לדרגת אידיאל - כל אלה הם סמממנים של מדינה פאשיסטית בהתהוות. לא נותר עוד הרבה עד שיוכרז מותה של מדינת ישראל ועליתה של מדינת יהודה התאוקרטית במקומה. 

הירחון "דר אופמארש" - נצעד קדימה
הירחון הוצא לאור ע"י המפלגה הנאצית
והיה מיועד לתלמידי בית ספר
זה הזמן לצאת לרחובות - להפגין, לצעוק, למחות, להצביע על האשמים ולנסות לתקן - כל עוד מותר.
זה הזמן, כי בקרוב כבר יהיה מאוחר מדי.

תוספת מאוחרת:
אחרי פרסום הפוסט אמרה לי קוראת דבר חכם ונכון: אם המטרה של סער היא לעורר גאווה במדינה, אדרבא: שיחנך לנוער לטייל בשביליה, להכיר ולאהוב את כל תושביה ולא רק את אלה שהוא חפץ ביקרם. שיחשוף בפני הילדים את כל גווניה של המדינה ולא רק את הנרטיב הציוני שהחמיץ. שיקח אותם לגליל ולנגב, לערים ולשדות, שיצור מפגשים אמיתיים בין בני האדם החיים בה. רק לאחר שיעשה את כל זה הוא יכול לבקש מהילדים שהופקדו בידיו גאווה, ואולי גם אהבה. שמכריחים לאהוב בכח ובשקר - זו אינה אהבה אמיתית: זהו אונס מכוער של הרוח האנושית וניצול פושע של תפקידו.

קריאה:
ביום שישי ה15 ביולי נערכת הפגנה גדולה נגד הפאשיזם. ההפגנה תחל בשעה 14:00 ליד שער יפו וגם אני אהיה בה לקרוא בוז לסער ולחבריו. אני קורא לכולם להצטרף. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן.



3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תמיד הם רוצים לחנך ילדים "לאהוב את הארץ" אבל כשזה מגיע לביוב, זיהום אוויר, והרס המערכת האקולוגית ע"י בניית התנחלויות ושטחים צבאיים סגורים בשמורות טבע פתאום לא צריך לאהוב את הארץ.

פעם עשיתי ניסוי ובו שאלתי את כל מי שהזכיר לידי שהוא "אוהב את הארץ" כמה מכתשים יש בארץ.

אף אחד מהם לא ידע....

דולב אמר/ה...

פוסט חשוב על תופעה מדאיגה ביותר. תודה רבה!
רק תיקון קטן: הצעדה מחר יוצאת משער יפו ולא משער שכם. יש הסעות ממקומות שונים
פרטים נוספים יש פה:
http://www.justjlm.org/1482

אנונימי אמר/ה...

"לא נותר עוד הרבה עד שיוכרז מותה של מדינת ישראל ועליתה של מדינת יהודה התאוקרטית במקומה. " - מדינת ישראל היא כבר תיאוקרטיה דה-פקטו כיוון שהזכויות והחובות של האזרח (ובעיקר יחס המדינה לאזרח) נקבעות ראשית כל ע"פ דתו ולאחר מכן על פי עדתו.