5 ביוני 2011

יהודה התפגר, מוחמד מת

השיר "עורי גרמניה" היה שיר מצעדים נאצי שהוקדש להיטלר ודיבר על הצורך לסלק את היהודים והשמאל ולתת לדם הארי את המרחב הטהור שלו. כנופיות אס.אה והיטלריוגנד צעדו ברחובות, מניפים את דגלי המפלגה ומבריחים יהודים במכות ובאיומים:
ביום ירושלים השנה, יצאו לרחובות השכונות הערביות בבירה כנופיות יהודיות, עטופות בדגלים וסמלי הלאום ושיחזרו בדיוק מרשים את הלאומנות הגזענית של אז:
קריאות כמו "מוחמד מת", "מוות לערבים" ו"ארץ ישראל ליהודים בלבד" הדהדו את הקריאות של אז: "יהודה התפגר" (יהודה הכחד), "מוות ליהודים" ו"גרמניה לגרמנים". לאומנות יהודית אלימה הרוצה מרחב מחיה חופשי מערבים ואינה מפחדת לצאת לרחוב ולזעוק זאת. הצדקנות של "אסור להשוות" נעשית מגוחכת מיום ליום, שהרי המילים אותן מילים והכוונות אותן כוונות. זכרון השואה מוטבע בעם היהודי ולעולם לא יעזוב, אבל מה שכבר נשכח, מה שאבד, הוא הזכרון של התהליכים בעם הגרמני שהובילו אליה. הלאומנות, הגזענות, הקסנופוביה, והאובססיה לטוהר הדם הם שסללו את הדרך לאסון, ואותם שדים מקננים גם אצלנו. 

השיר "עורי גרמניה" הושר בגרמניה, אבל הוא עדיין מתנגן בישראל:

ציון מביעותייך עורי
לבני ערב מקום בך אין
תקומת עמנו - מלחמתנו 
דם יהודי לא יכחד

נשליך החוצה שמאל צבוע
מוחמד - צא מבית לאום
וכאשר תנקה הארץ
שמחת אחדות תמלא הכל

אנו לוחמי ציון
צדקת הדרך, טוהר דם
חיינו לך, מגן הדוד
הייל למנהיג, הייל למנהיג

***
המילים אותן מילים, רק הפולק השתנה. את המנגינה הזו חייבים להפסיק.


אין תגובות: