14 במאי 2011

ואף מילה על ישראל

אוניברסיטאות היו מאז ומתמיד חממה לרעיונות מהפכניים, וגל הגזענות ששטף את גרמניה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים לא פסח עליהן. מרצים שהביעו דעות אנטי לאומניות הותקפו ע"י אגודות הסטודנטים הלאומניות, שקראו גם לפטר מרצים שלא התיישרו עם הקו הלאומני כמו אמיל גומבל, מרצה לסטטיסטיקה שפרסם את המחקר המפורסם על הטיה משפטית נגד השמאל, תאודור לסינג עם ה"שנאה עצמית יהודית", הנס נביאסקי, ארנסט כהן, גינתר דהן ואחרים. גומבל סולק ממשרתו ב-1932 בגלל שימוש לרעה בחופש הביטוי ורשיון ההוראה שלו נשלל.

אך הסטודנטים הלאומנים לא עצרו במתקפה פסאודו אקדמית-מילולית, ובנובמבר 1930 דיווח הברלינר טגבלט שכחמש מאות סטודנטים נאצים תקפו סטודנטים תומכי הרפובליקה בקמפוס של אוניברסיטת ברלין תוך שהם מכים וצווחים: "עורי גרמניה" ו"יהודים החוצה". סטודנטית יהודיה הותקפה בידי ההמון הלאומני, הושלכה אל הקרקע ונרמסה.

לפני החרם של ה1 באפריל 1933 הודיע אוסקר שטאבל, המנהיג הארצי של ארגון הסטודנטים הנאצים שמשמרות של סטודנטים יוצבו ביום החרם בפתחי האולמות וחדרי הסמינרים של מרצים יהודים כדי "להניא" כל אדם מלהכנס אליהם. סטודנטים נאצים נעמדו על דוכני ההרצאות באוניברסיטה הטכנית בברלין וצילמו את הסטודנטים שנכחו בכיתות של המרצים היהודים. כמה ימים לאחר מכן הקים איגוד הסטודנטים הנאצי חטיבת עיתונאות ותעמולה שפעולתה הראשונה היתה שריפה פומבית של כתבים יהודיים הרסניים כתגובה על ההסתה החצופה של יהדות העולם נגד גרמניה.

במכתב ששלח ראש איגוד הסטודנטים הנאצים לשר החינוך בתורינגיה ב6 מאי כנגד העסקת מרצה יהודי הוא כותב: "התסיסה בקרב הסטודנטים עזה מאוד, שכן כ40 אחוזים מהם חברים באיגוד הסטודנטים הנאצים והלימודים מפי מרצה עוין מבחינה גזעית אינם מתיישבים עם אמונותיהם..."


***

אלה מספר אנקדוטות בתהליך עליית הכח הלאומני באוניברסיטאות של גרמניה בתחילת שנות השלושים, הקישורים המוטמעים בטקסט מפנים לארועים שקרו כאן בשנתיים האחרונות.