30 באפריל 2011

חוק האזרחות והנאמנות, אז והיום

החוק הוא הבסיס עליו נשענת מדינה. כל מדינה. החוק מסדיר את התנהלות הפרטים בינם לבין עצמם ומכתיב להם מה מותר ומה אסור. החוק קובע את האיזונים בין חופש הפרט והגבלתו, בין אזרח אחד לאחר, ונוגע בכל נדבך בחיים האזרחיים. האזרח נותן מנדט לשלטון, ומצפה שהשלטון ימצא את האיזונים האלה כדי שהוא, האזרח, יהיה מאושר ככל הניתן. אבל מה קורה שהשלטון מפר את המנדט שניתן לו? מה קורה אם השלטון בוגד באמון האזרחים? 
לפני כמה שבועות העבירה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הצעת חוק של דוד רותם ורוברט אילטוב מישראל ביתנו המציעה לשלול אזרחות ממי שמפר את אחד מהסעיפים הבאים בחוק העונשין:
97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה:
    א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
    ב. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
98. גרם למלחמה: מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.
99. סיוע לאויב במלחמה
    א. מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
    ב. לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.
101. שירות בכוחות האויב: אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 (נוסח משולב), ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה.
112. ריגול:
    א. מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
    ב. מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
113. ריגול חמור (תיקון: תשס"ב):
    ב. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.

כאשר עלתה ההצעה לקריאה ראשונה היו בה גם סעיפים כגון "הפצת תעמולה תבוסתנית" ו"אי מניעת בריחה של אויב", אך אלה, כאמור, הוסרו.

הצעת חוק זו באה בהמשך להצעת חוק נוספת אשר עלתה על שולחן הוועדה לפני כשנה והיא "חוק שלילת אזרחות למחבלים ושלילת תושבות קבע למחבלים ולמשפחותיהם" שמציעה לא רק להתיר לשר הפנים לשלול אזרחות מאזרחים שהורשעו בפעילות חבלנית, אלא לשלול גם מבני זוגם ומילדיהם את אשרות שהיית הקבע שלהם, אם ישנן, ולבטל כל קצבה המגיעה להם.

ההגיון שעומד מאחורי הצעות חוק אלה, אליבא דמציעיהן הוא כי המדינה היא אוסף אזרחים הפועלים באינטרס משותף, וכאשר אחד הפרטים פועל כנגד האינטרס של הקבוצה, זכות הקבוצה להקיא אותו מקרבה.

***
הצעות החוק האלה, בהקשר בהן הועלו ובתקופה הזו, דומות דמיון רב לחוקים אחרים:
ב14 ביולי 1933, חודשים אחדים לאחר עלית המפלגה הנאצית לשלטון אושר "חוק שלילת האזרחות הגרמנית" שהכריז: "נתינים גרמנים יחשבו כמוותרים על האזרחות הגרמנית שברשותם במידה שיפגעו באינטרסים הגרמניים ע"י התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות כלפי העם והמדינה".
ו"חוק החרמת רכוש אויבי המדינה" שעבר באותו היום, קבע כי רכושו של אדם שהוכרז אויב המדינה יוחרם, לרבות הפנסיה וביטוח החיים שלו.

***
אפשר לדון בנחיצות החוקים האלה, על אף שאפילו היועץ המשפטי של השב"כ, א', טען בדיון בועדת הפנים של הכנסת כי הנזק שיגרם מהצעת החוק הזו גדול מהתועלת:
"כאשר אנחנו רואים שאין תועלת מבחינתנו מהזווית הביטחונית בחוק הזה, אנחנו רוצים לראות האם יש פה גם בעייתיות. אנחנו, בשב"כ, מסתכלים על הערכת המצב של הממשלה בהיבטים שונים. החוק הזה נתפס כחלק מחוקים שמכוונים כנגד האוכלוסייה הערבית ואני חושב שהדבר הזה גורם לכך שבשורה התחתונה אנחנו רואים בחוק הזה יותר נזק מאשר תועלת"
וכדאי גם לעיין בפוסט המצוין של נעמה כרמי שפורסם לפני כשנה על השימוש בשלילת אזרחות כאמצעי ענישה, ובדבריו של ח"כ ניצן הורביץ: "החוק … מגיע מתוך אותו מקום שמגיעים החוקים האחרים: כדי להסית, כדי לסכסך, כדי לפגוע". 
אך יכסו זאת איך שיכסו, כשם שהחוק הגרמני הועבר על מנת לשלול את אזרחותם של היהודים המזרח אירופאים והצוענים, החוק הישראל נועד להניח את היסודות להדרת מעמדם של האזרחים הערבים בישראל. 
החוק ששולל פנסיה מ"אויב המדינה" (על אף שלא הורשע) כבר עבר בפברואר השנה, והשב"כ כבר פועל לשלול אזרחות מאזרחים ישראלים על אף שלא הורשעו (ר' דבריו של היועץ המשפטי של השב"כ באותו דיון: "פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ובעקבותיו לשר הפנים בבקשה לבטל אזרחות בשני מקרים מסוימים. אחד מהם מקרה של אדם שהורשע בדין ומקרה שני של אדם שלא הורשע"). כאשר דוד רותם טוען בלהט שהחוק לא מיועד לאזרחים ערבים בלבד - כולי תקווה שיסלח לי אם לא אאמין לו: 
לאחר שרצח יגאל עמיר את ראש הממשלה יצחק רבין הוגש בג"ץ הדורש לשלול את אזרחותו (בג"ץ אלראי), ובו אמר בית המשפט העליון שהחברה המאורגנת מביעה הסתייגות וסלידה מהרצח בדרכים אחרות, ולא באמצעות שלילת אזרחות. אם זאת, בספטמבר 2002 חתם שר הפנים אלי ישי על צו מיוחד לשלילת אזרחותו‬‫ של נהאד אבו קישאק, ערבי ישראלי בן 24, יליד לוד, שהואשם בביצוע פעילות‬ ‫חבלנית במסגרת תנועת החמאס.‬

***
החוקים שאפשרו למפלגה הנאצית לתפוס את השלטון היו הראשונים להתבטל. ההצהרה החביבה כל כך על פוליטיקאים שבישראל יש שלטון חוק, היא הצהרה מסוכנת: שלטון חוק הוא דבר שיש להמשיך ולהלחם עליו, להגן עליו מפני פורעים כרותם ואילטוב המנצלים את חולשות המערכת כדי לבטלה. שני אלה וחבריהם הפאשיסטים - הם הסכנות האמיתיות לקיומה של המדינה. כאשר השלטון במדינה מוטה כל כך לטובת קבוצה אחת, אי אפשר לצפות לצדק, אך אנו כאזרחים חייבים להמשיך להלחם עליו. לא לאפשר לקבוצה אחת להיות היחידה הראויה לצדק, כי הבאים בתור - הם אנחנו.


4 תגובות:

וחם אמר/ה...

נעם השמאלן!!!
לוחמי ציון בעקבותך
--------
ל.צ.

לוחם ציון אמר/ה...

לוחמי ציון בעקבותך
--------
ל.צ.

Dubi K אמר/ה...

בהקשר זה, מסתבר שמדינת ישראל כבר שקלה חוקים כאלו בשנות ה-60 ודחתה אותם: http://dubikan.com/archives/1734

Menahem אמר/ה...

השימוש בסמל כזה מערער את יכולתי להאמין בכוונות הטובות של הכותב. גם זו צורה של יודאונאצים.