6 באפריל 2011

נירנברג זה כאן


מדינת ישראל בראשות ממשלת ליברמן-ישי הולכת ומאבדת את צביונה הדמוקרטי, וההשפעה המיידית היא על חייהם וזכויותיהם של האזרחים הערבים בה. במשך תקופה ארוכה ניסיתי להיזכר בטקסט מהתקופה ההיא, ואמש מצאתי אותו: מדובר בנאום שנשא א.א. ברנט, עורך "סוכנות החדשות הגרמנית" זמן קצר לאחר פרסום חוקי נירנברג:
‫"בעקבות החוקים החדשים, שנתקבלו ברייכסטאג לרגל ועידת המפלגה ועידת החירות…‬‫נוצר מצב ברור לחלוטין בין העם הגרמני והיהדות לאחר שנות מאבק. בכך נקבע באופן חד‬ ‫משמעי, כי אין לעם הגרמני דבר נגד היהודים, כל זמן שרצונם להיות בני העם היהודי,‬ ‫והתנהגותם תהיה בהתאם לכך; אולם מאידך, מסרב העם הגרמני לראות ביהודים אזרחים‬ ‫גרמנים כמותם ולהעניק להם אותן זכויות וחובות הקיימות לגבי הגרמנים.‬.. ‫בעקבות החוקים החדשים יזכה המיעוט היהודי לחיי תרבות עצמיים, לחיים לאומיים משלו.‬ ‫יש באפשרותו להקים בתי ספר, תיאטרונים, אגודות ספורט עצמאיות – בקיצור, בכל תחומי‬ ‫החיים הלאומיים ניתן לו לגבש את עתידו. אולם מאידך, מובן מאליו הוא, שמעתה ועד עולם‬ ‫על היהודים להימנע מכל התערבות בשאלות המדיניות של העם הגרמני, ומכל התערבות‬ ‫בעניינים הלאומיים של האומה הגרמנית.‬ ‫העם הגרמני משוכנע, כי עם חקיקת החוקים האלה נעשה דבר מועיל ומבריא גם ליהדות‬ ‫בגרמניה. בכך שגרמניה נותנת למיעוט היהודי הזדמנות לחיות את חייו הוא, ומבטיחה חסות‬ ‫ממלכתית לחיים עצמאיים אלה, היא מקדמת את גיבושה הלאומי של היהדות, תורמת‬ ‫תרומתה ליצירת יחס נסבל יותר בין שתי האומות.‬"
‫מקור: יצחק ארד, ישראל גוטמן ואברהם מרגליות (עורכים), השואה בתיעוד. ים ושם, תשל"ח, עמ' 77-87.‬

סקר שנערך בסוף שנת 2010 מראה שכמחצית מהישראלים היו רוצים לשלול זכויות מהאזרחים הערבים, ו86% מהם היו רוצים שהחלטות גורליות למדינה (הגדרה אמורפית משהו) יתקבלו על ידי יהודים בלבד. ב2007 הצהירו 40% מהציבור היהודי שהם מעוניינים לשלול את זכות הבחירה מהאזרחים הערבים. בסוף פברואר השנה עמד שיעור האזרחים השולל זכות בחירה למפלגות "לא ציוניות" על 60%. המספרים ממשיכים אבל התמונה ברורה: יהודים בישראל לא רוצים שוויון. יהודים בישראל רוצים לשלוט בערבים, או אפילו ללא ערבים כלל.

במצע מפלגת ישראל ביתנו מופיע הסעיף הבא:
"נדבך חשוב לביטחון ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית הוא חוק, המתנה קבלת אזרחות בהצהרת נאמנות למדינה כמדינה יהודית, לסמליה, לריבונותה, ולמגילת העצמאות, וקבלת החובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או אזרחי חלופי. רק מי שיחתום על ההצהרה יהיה אזרח הזכאי למלוא הזכויות והחובות. מי שיסרב יהיה זכאי למלוא הזכויות של תושב קבע, ללא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת"

ליברמן, אולי הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה הישראלית, מתיר לחלק מהאזרחים הערבים להמשיך ולהיות אזרחים שווי זכויות, אך המסר ברור, והכיוון ברור עוד יותר: יהודי הוא אזרח, וערבי נדרש להתכופף ולהתרפס בפני הגזע העליון. "ללא הבדל דת, גזע ומין" היא אמירה חסרת תוכן בעיניו, וככזו היא מאיימת הרבה יותר: ישראל עדיין נתפסת בעיני אזרחיה כמדינה דמוקרטית שיש בה שוויון זכויות, המנטרה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" נישאת על שפתיו של כל גזען בשקל, וכאלה, מראים המספרים, יש בשפע. הסקרים מראים שכוחו רק עולה, וככל שיתחזק כך יסיר מפניו עוד ועוד מסכות עד שטקסט כמו זה של ברנט המצוטט למעלה נראה כמו אופציה מרוככת למה שצפוי לנו.

הדרך היחידה למנוע את התתדרדרות הזו הוא לגרום לציבור לראות את המציאות כפי שהיא: ישראל הפכה למדינה חשוכה, קסנופובית וכזו המקדשת את טוהר הגזע מעל כל דבר אחר. כאשר מתפרסם מאמר בו כתוב: "נשבר לי הלב בכל פעם שאני מדמיין ערבי מתקרב ליהודיה. קופא לי הדם בכל פעם שאני רואה ערבי מדבר בתור לקופה", וכאשר קריאות כמו "יהודיות ליהודים" נשמעות בהפגנות רחוב, וכאשר מיליציות גזעניות צועדות ברחובות, ובציבור קול דממה דקה, זו מדינה גזענית ומסוכנת. הדרך להדרת האזרחים הערבים קצרה ממה שנראה, והיא תהיה רוויית דם וכאב. העטיפה היפה של המילים, כמו שמראה לנו הטקסט של ברנט, יכולה להוביל למקומות ארורים. 



תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

מסכים ביותר !