30 באוקטובר 2010

פאשיזם? זה מגעיל אותי

הקריאה כי הדמוקרטיה הישראלית הולכת בנתיב מסוכן המוביל אותה לקראת כינון משטר פאשיסטי נשמעת יותר ויותר בתקשורת הממוסדת והבלתי פורמלית. אך מה זה בעצם הפשיזם הזה, ועד כמה קרובה ישראל של היום למשטר הזה? בואו נראה: (מודגש - העיקרון, לא מודגש - ההשוואה שלי)
  1. התחושה של משבר מכריע, שכל הפתרונות המסורתיים לא יוכלו לתת לו תשובה - ממשלת ביברמן ניזונה ומזינה את העם בפחד. מעבר ממשבר קיומי למשבר סופני היא לחם חוקה. אווירת ה"אין פרטנר" ,"אין פתרון בדורות הקרובים" מציגה משבר שהעם לא יוכל לו.
  2. עליונותה של הקבוצה, שחובותיו של היחיד כלפיה עולות בחשיבותן על כל זכות, אישית או אוניברסלית, והכפפתו של היחיד לקבוצה - ההשתלחות והחרמות שמטילות קבוצות שונות, מטעם המדינה ובאופן פרטי על אלה שאינם משרתים בצבא כבר מזמן עברו את גבולות הטעם הטוב. לא לחינם נקרא צה"ל "צבא העם" - זה שאינו חלק מהאחד, מוקא מקרבו של השני.
  3. האמונה שהקבוצה שהיחיד שייך אליה היא קורבן – רגש המצדיק כל פעולה נגד אויבי הקבוצה, הן פנימיים והן חיצוניים, ללא מגבלות מוסריות או חוקיות - השואה, המאורע המכונן של מדינת ישראל, מיתגה את העם היהודי, ומכאן את הלאום הישראלי כקורבן תמידי שעמד על סף תהום ההשמדה ויכל לה. כל שנה אומרים היהודים "קמו עלינו לכלותינו" וכל שנה קורא ראש הממשלה "סלע קיומנו" לאיזה אבן אחרת, שבלתה ישמד העם היהודי. המסורת כי "הקם עליך להורגך השכם להורגו" מייתרת את העכבות המוסריות של פגיעה ב"אויבים" המדומיינים והאמיתיים ובמשפחותיהם.
  4. הפחד מפני שקיעתה של הקבוצה כתוצאה מפעולות השחיקה של הליברליזם האינדיבידואלי, העימות המעמדי וההשפעות הזרות -  הזעקה שקמה נגד הקרן החדשה בעקבות דו"ח גולדסטון ניסתה לשבור את המראה שהונחה מול פני הכיבוש. מראה ששיקפה סיאוב וכיעור ושאליה לא היתה ההנהגה מוכנה לחשוף את העם, לכן במקום להתעמת עם הטענות אודות ביצוע פשעי מלחמה, בחרה לתקוף את כותב הדו"ח ואת נעמי חזן. הפחד שגרם למהלך הזה הצחין למרחוק, ולמרות זאת - העם לא קם, לא יצא נגד פושעי המלחמה ולא הזדעק אודות אי הצדק במעשים עצמם ובנסיון לכסותם.
  5. הצורך בגיבוש הדוק של קהילה טהורה יותר, אם אפשר בהסכמה, ובלית ברירה – על ידי אלימות המוציאה קבוצות מסויימות מתוך המחנה - רבות נכתב על האלימות המופעלת בסלקטיביות נגד השמאל בשיח' ג'ראח ובסילוואן. אט אט יוצא השמאל מהקונצנזוס, השמאלנים מוקאים כבוגדים, כשונאי עמם, אלימות נגד השמאל בהפגנות מחמירה ונעשית לדבר שבשגרה, והמשטרה עומדת מנגד ולא עושה דבר.
  6. הצורך בסמכות של מנהיגים טבעיים, ששיאה הוא מנהיג לאומי, שהוא לבדו מסוגל לגלם את ייעודה ההסטורי של הקבוצה - אין "מנהיג" בדורנו. יש מנהיגים בעיני עצמם, שגוררים את גופת המפלגה שקיבלו למשמרת לתהום הנשיה, ויש אחרים חסרי עמוד שדרה המשנים את עמדותיהם לפי כיוון הרוח -אם כי הוא זה שרץ ב1998 עם הססמה הפאשיסטית "מנהיג חזק לעם חזק". רק מנהיג אחד, העומד מעל חוקת מפלגתו עונה לקריטריון הזה. הרצון ב"מנהיג חזק" קיים, ר' ההתבטאות של קלינטון אודות העליה הרוסית.
  7.  עליונות האינסטינקטים של המנהיג על פני ההגיון המופשט והאוניברסלי - הדוגמה הטובה ביותר נמצאת בדף הפייסבוק של אנסטסיה מיכאלי, שתחת הסעיף "השקפה דתית" הכניסה את "אביגדור ליברמן". אבל ברצינות - בסעיף הזה, כמו גם בקודמו, אין עדיין מנהיג שהגיע להשפעה מספיקה כדי להתעלות לרמת אל חי.
  8. יופיה של האלימות ויעילותו של הרצון, כשהם מוקדשים להצלחת הקבוצה - האלימות של המתנחלים הפכה לדבר יום יומי. אם נגד הפלסטינים או נגד ישראלים אחרים המתנגדים לדעותיהם. התנועה להחזרת כהנא לקונצנזוס תופסת יותר ויותר תומכים, ואפילו השמאל מוצא עצמו נותן לה במה. השיח הפוליטי בארץ נעשה אלים יותר ויותר, והשיקול אם ללכת להפגנות שמאל מתערב בפחד מאלימות המשטרה והימין. גינוי בחצי פה נשמע מדי פעם מטעם מנהיגי הימין, אבל לרוב ארועים אלימים עוברים לסדר היום.
  9. זכותו של העם הנבחר לשלוט באחרים ללא כל הגבלה מצד חוק אנושי או אלוהי כלשהו, זכות המוקנית על ידי הקריטריון היחיד, והוא כישוריה יוצאי הדופן של הקבוצה במסגרת מאבק דרוויניסטי - במשך 44 השנים האחרונות שולט "העם הנבחר", ללא חוק אמיתי, ללא שוויון וללא עכבות מוסריות בעם הפלסטיני, והכל בשם "נחלת אבות", ובאמונה האמיתית כי אלוהים נתן לו את הארץ, וכי הפלסטינים ושאר בני האדם שאינם יהודים נועדו לשרת אותו. ללא כחל וסרק, מבלי ליפות את המציאות ובלי לנסות לתרץ, פשוט ככה. העם הנבחר.
לטעמי, שבעה מתוך תשעת עקרונות הפאשיזם מתאימים במידה ניכרת למצבה הנוכחי של ישראל. העדר מנהיג בעל שיעור קומה הוא הדבר היחיד העומד ביננו לבין תהום שאין ממנה חזרה, אך לפי הסקרים האחרונים זה רק עניין של זמן עד שגם מנהיג כזה יעמוד בראש מפלגה היכולה לעמוד בראש קואליציה. להזכירכם, היטלר עמד בראש מפלגה שקיבלה 33% מהמושבים ברייכסטאג, ומעולם לא זכה ברוב. 




9 באוקטובר 2010

חוק וגזע


האגודה לזכויות האזרח הכינה רשימה חלקית של הצעות חוק גזעניות שעומדות לאישור עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. פרט לצמרמורת העוברת בגוו בשעת קריאת המסמך הזה, נראה שכמה מהצעות חוק אלה כאילו הוצאו מארכיון גרמני ישן, תורגמו לעברית והונחו על שולחן הכנסת:
  • ועדות קבלה לישובים (דוד רותם, ישראל חסון, שי חרמש) - ב1 ביוני 1940 הוכרח ויקטור קלמפרר, פרופסור מבוגר מדלצשן, פרבר של מינכן,לעבור מביתו מכיוון שהמרקם החברתי בעירה הקטנה אינו מתאים ליהודים. הצעת החוק הישראלית קובעת כי ועדות קבלה לישובים תהינה רשאיות לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", או למרקם החברתי של הישוב.
  • הגבלת בעלות על גוף תקשורת לישראלים בלבד (יואל חסון ואחרים) - סעיף 23 במצע המפלגה הנאצית קובע כי "השליטה על העיתונות בגרמניה תהיה בידי גרמנים בלבד". הצעת החוק הישראלית קובעת כי ""לא יינתן רישיון, אלא אם המבקש הינו אזרח ותושב ישראל ו/או תאגיד רשום בישראל, אשר היכולת לכוון את פעולתו ו-51% לפחות מכל אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, הם בידי אזרחים ישראלים ותושבי ישראל"
  • שלילת תקציבים מתאטראות שיסרבו להופיע בשטחים (יריב לוין, רונית תירוש) - ב5 במרץ 1933 קיבלו חברי האקדמיה לאמנויות מכתב ובו נאמר כי אם ברצונם להשאר חברי האקדמיה יהיה עליהם להמנע מכל ביקורת על המשטר החדש, וכן לחתום על הצהרת נאמנות. הצעת החוק הישראלית תמנע מהתיאטראות לקבל כספים מהמדינה או מארגונים שבעצמם זוכים למימון ממשלתי, דוגמת מפעל הפיס. 
  • הצהרת נאמנות לאזרחות (דוד רותם) - כבר הרחבתי בעניין הצהרת הנאמנות בפוסט קודם, אך נראה שמאז ההצעה רק צברה תאוצה ולפני מספר ימים אומצה גם על ידי ראש הממשלה.
  • הצ"ח ההסתננות (ממשלתית) - סעיף 8 במצע המפלגה הנאצית קובע כי: "יש למנוע כל כניסה נוספת של לא-גרמנים. אנחנו דורשים לאלץ את כל הלא-גרמנים שנכנסו לגרמניה אחרי ה2 באוגוסט 1914 לעזוב את גרמניה מיד". הצעת החוק הישראלית אומרת בדיוק את זה, רק בישראל.
  • שלילת אזרחות של מי שהורשע בטרור או ריגול (דוד רותם) - בהמשך למה שכתב יוסי גורביץ על הקלות הבלתי נסבלת של הכרזה על אזרח כעל טרוריסט, אפשר רק להזכיר את חוקי נירנברג, ובמיוחד את "חוק אזרחות הרייך" שקבע כי אזרח גרמני הוא רק מי שבעורקיו זורם דם גרמני. לשאר - לא מגיעות זכויות פוליטיות, ובהן זכות הצבעה ואפשרות כהונה במשרות ציבוריות, ובנוסף גם לא הגנה משפטית.
הממשלה הנוכחית מובילה את מדינת ישראל במסלול אנטי דמוקרטי מובהק אשר המשכו הטבעי הוא שלילת זכויות המתנגדים לה, ואם ימשיך הקו הזה, תוקם על חורבות הדמוקרטיה הישראלית מדינה פשיסטית אשר לה ולקווי היסוד של מדינת ישראל אין ולו דבר.