4 בספטמבר 2009

גידול טבעי

אחד הטיעונים המנצחים של אנשי ההתנחלויות אודות הצורך המתמשך להגדיל את ישוביהם על חשבון שטח השייך לתושביו הפלסטינים הוא "גידול טבעי". מיותר לציין כי הגידול הטבעי מתרחש רק ברחם יהודי, והערבים יכולים להצטופף.
טיעון זה היה אחד הטיעונים המובילים של היטלר, בספרו "מיין קאמפף", ומאוחר יותר נטען נמרצות ע"י הנס פרנק, מושל הגנרלגוברנמן. אותו "לבנסראום" - מרחב מחיה - שהיה כל כך חסר לנאצים ולאחיהם המתנחלים - נוסח יפה ע"י פרנק בנאום שנשא באחד באוגוסט 1942 בועידת מפלגה בלבוב:
"עלינו להבהיר את העובדה שמהות המלחמה בשבילנו הוא הגידול הטבעי של שטח המחייה של עמנו". 
עד כאן - נשמע הדבר הגיוני כאילו יצא מפיו של נועם פדרמן, אך פרנק אומר גם דברים אחרים: (באותו נאום): 
"היופי במלחמה הזו, הוא שמה שכבשנו לעולם ישאר שלנו".
ובפגישה עם ארתור אקסמן, מנהיג ההיטלריוגנד, בשביעי ביולי 1942 בארמונו בקרקוב:
"הארץ הזו [פולין] תשאר גרמנית לנצח".
"חברון מאז ולתמיד" - גרסת 1942. הברונים השודדים המתגוררים מאחורי הקו הירוק, מתחבאים מאחורי ממשלות בזויות וצבא מושחת הם הם ממשיכי דרכם האמיתיים של הגרמנים. את רצח העם הפיזי החליפו ברצח נשמת עם, אך המהות נשארה זהה, והרבב הזה דבק לא רק בהם, אלא גם בנו, המסייעים להם בפסיביות פושעת. ההסטוריה אינה מרחמת על הפסיבי, והוא נשפט כאילו הוא זה שאחז את המאכלת, וכך גם אנחנו. מאז - ולתמיד.