17 בינואר 2009

זכות לחיות

פעלתי...מתוך אהבתי להורי ולמען בני עמי הנתונים ליחס מחריד ולא צודק... אחרי הכל, אין זה פשע להיות פלסטיני. אינני כלב. יש לי זכות לחיות. לעמי יש זכות להתקיים בעולם הזה.” (מקור מעובד)


הכותב הוא צעיר בן 17 שהתגלגל לפריז, פליט בלתי חוקי ונטול אזרחות אשר משפחתו גורשה באלימות מביתה למעין שטח הפקר נטול מעמד. לכודים בין שתי מדינות שאף אחת לא רוצה לקבלם נידונה המשפחה למחסור ולרעב. אחת האחיות שולחת לצעיר מכתב בו היא מתארת את הקושי והסבל בו הם מתקיימים ואותו צעיר מחליט לעשות מעשה: הוא נוטל אקדח והולך להפגש עם השגריר הישראלי; השגריר עסוק ולכן הוא מופנה לפקיד אחר; הצעיר שולף את אקדחו ויורה בפקיד חמש יריות. הוא נתפס ע"י המשטרה הצרפתית ובחקירתו אומר את הדברים המצוטטים מעלה.


כישראלי שמעתי את הסיפור הזה עשרות פעמים. כמעט אחרי כל "פיגוע" נמצא איזה עיתונאי שמראיין את משפחתו של ה"מחבל", או בעצמו מפליג בהגיגים על הקושי, הסבל ותחושת ה"אין ברירה" בה שרויים הפלסטינים. אך לא, הפעם זה לא פלסטיני שאמר את הדברים האלה, הפעם היה זה נער יהודי, הרשל גרינשפן, אשר בעקבות הכרזת פולין על שלילת אזרחותם של חמישים אלף יהודים שחיו מחוץ לגבולותיה במרץ 1938, וגירושם מהמדינות בהן הם שהו, החליט לעשות מעשה. התגובה הגרמנית לרצח היתה ה"רייכסקריסטלנאכט" (ליל הבדולח).


אחת השאלות שנשאלות תדיר ע"י הועדה לשחרור מטעמי מצפון של צבא הגנה לישראל עוסקת בעומק הפציפיזם של המבקש להשתחרר: אם תלך עם משפחתך ברחוב ולפתע קבוצה של בריונים יתנפלו עליכם ויחלו להכות את אמך מכות רצח, האם תירה בהם?

אם כן, מהו ההבדל בין מעשיו של גרינשפן, או של כמעט כל פלסטיני שבחר שלא להרכין את ראשו מול הכובש המתעלל, לבין התשובה המתבקשת לשאלה של צה"ל? הזכות להגנה עצמית מעוגנת בבסיס התרבותי/דתי/אידאולוגי של כמעט כל קבוצה בעולם: הקם להרגך, השכם להרגו (ברכות נח א); אם כן, מדוע ההגנה העצמית שנוקטים הפלסטינים אינה לגיטימית? מדוע בשיח הישראלי הפלסטינים "רצחניים", והישראלים תמיד "צודקים"? מדוע לגיטימי להרוג כל כך הרבה גברים נשים וילדים בשם המולדת והתנגדות לטבח ולכיבוש הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלסטיני אינה לגיטימית?

הרשל גרינשפן לא היה הראשון וודאי לא האחרון שהחליט לעשות מעשה ולהתנגד לאי-צדק משווע, אינני מסכים בהכרח עם מעשיו, וודאי לא עם תוצאותיהם, אך יהיה זה רק הוגן להסתכל במצב היום מבעד למשקפיו (המטאפוריות) של גרינשפן, ואולי לסכם בדבריו של טרוצקי:
"... גיבור יחיד לא יכול להחליף את ההמון, אך אנו מבינים בבהירות את חוסר הברירה המוביל למעשה אלים של יאוש..."





אין תגובות: